ויטמין D – לא רק לעצמות

עדכון אחרון: 13/4/2020

המלצתו של משרד הבריאות להוסיף ויטמין D כדי לתמוך במניעת ההידבקות בקורונה ⁽⁷⁾ הביאה אותנו לעדכן את הכתבה בנושא.

כפתיחה, צפו בקטע מהרצאתו של ד”ר אריה אבני שנערכה בנהריה ב-17/12/15, שבו הוא מדבר על ויטמין D:

בעבר היה ידוע שחוסר בוויטמין D אצל ילדים גורם למחלת הרככת. בשנים האחרונות נוספו עובדות חדשות על תרומתו לבריאות הלב, מערכת החיסון, הלימפה, מערכת העיכול ועוד. התצרוכת היומית המומלצת גם היא גדלה.  גם ה- FDA האמריקאי מאשר כיום לשיווק וצריכה מוצרים המכילות 5,000, 10,000, 20,000 ואף 50,000 יחידות בינלאומיות (יחב”ל) לכמוסה.

ויטמין D שייך לקבוצת הויטמינים המסיסים בשומן: A, D, E, K. הם מסתפחים אל השומנים בכל תהליכי העיכול, הספיגה, ההובלה והאגירה בגוף. כל ליקוי הקשור לתהליכים אלה, כגון חסר במלחי מרה או באנזימים המשתתפים בעיכול שומנים, שלשול או מעי מקוצר, עלולים לפגוע גם בזמינותם של הויטמינים המסיסים בשומן.  הויטמין מיוצר בגוף באופן טבעי, מנגזרת של כולסטרול המצויה בעור, בעזרת הקרינה העל סגולה מהשמש. תנאי זה חסר בד”כ, בגלל חוסר חשיפה לשמש. תרופות נוגדות כולסטרול מגבירות חסר זה. הויטמין מאוחסן בכבד, ושם גם חל בו שינוי כימי ראשון. משם הוא עובר לכליות, בסיוע חלבון ספציפי, לייצור ההורמון קאלציטריול. מההכליות מועבר ההורמון באמצעות אותו חלבון אל העצמות, המעי והכליות.

כמה ויטמין D נחוץ?

רמה טובה היא 75-100, רמות נמוכות פחות מ -32 ננוגרם למ”ל (ng/ml) מצביעות על מחסור ברמות ויטמין D3 בדם ומחייבות תוספת של הויטמין. מחסור בוויטמין D קיים בכל הגילים, בגלל העבודה במשרדים, לבוש והגנה על העור. עפ”י התקן הישן של U.S Institute of Medicine, אנשים צריכים לקבל בין 200 ל-400 יחב”ל של ויטמין D ליום. התברר כי זאת מנה קטנה ובלתי מספקת.

ד”ר מרקולה: הערך המומלץ בדם של אדם בריא, צריך לעמוד על 50-65 ננו גרם למ”ל.

“אני ממליץ לכל בוגר שלא עושה בדיקת דם כדי סוף סוף לדעת כמה ויטמין D אכן יש לו, לקחת 10,000 יחידות בינלאומיות ליום, ולחולי סרטן גם 20,000 ליום.

ממליץ לעשות בדיקת רמת ויטמין D לכולם, ובייחוד לאלו שלא נותר להם הרבה זמן. כמוני ומעלה. מינימום, לבוגרים, 10,000 יחב”ל. סוף.”

ד”ר אבני, 12/4/2020

ד”ר אריה אבני ממליץ לבוגרים ליטול מינימום 10,000 יחב”ל של הויטמין ביום. באנשים חולים הוא מתחיל את הטיפול גם ב-20,000 יחב”ל ליום, ויורד עם ההתייצבות. כפי שתראו בגרף שלמטה, פחות מ-5000 יחב”ל ליום לא מזיז לו לויטמין D ולא מביא אותו לרמת המינימום הנדרשת ^{(3, 4)}.

האם מספיק להיחשף לשמש?

דרך ידועה לקבלת הויטמין היא להיחשף לשמש בשעות הצהריים בקיץ. האדם, בחשיפה מתאימה לשמש (באורך גל מסויים שישנו רק בקיץ וכשאין זיהום אויר), למשך זמן מסויים, מסוגל לייצר 10,000 – 25,000 יחידות של ויטמין D  ליום. כמות זו תעלה את רמת ויטמין D  בדם שלנו ל-60-100 ננוגרם למ”ל, או 150-250 ננוגרם למול. אלא מה? אם התקלחתם עם סבון, הויטמין יוצא כלעומת שבא (סעיף 2 למטה). ואם התלבשתם ארוך, נכנסתם לברוך (סעיף 1).

גורמים לחוסר ויטמין D

1. חוסר חשיפה לשמש. עובדי משרד, חולים המרותקים לבית, אנשים בעלי עור כהה, אנשים באזורים צפוניים, סופגים פחות קרינה. אלה נמצאים בקבוצת הסיכון של מחסור מתמשך בוויטמין D.
2. סבון רחצה (אם מתקלחים עם סבון, במשך 48 השעות שלאחר החשיפה לשמש, הויטמין D נשטף החוצה).
3. קרם הגנה.
4. שימוש קבוע בתרופות להורדת כולסטרול (סטטינים). כולסטרול הוא חומר מוצא לייצור D.
5. חסר במלחי מרה או באנזימים המשתתפים בעיכול שומנים. שלשול או מעי מקוצר, דלקת מעיים.
6. חוסר D במזון: המזונות מהחי מספקים רק כמות מינימאלית של ויטמין D, שהיא כמות הרחוקה מהמיטבית.
7. מזונות עשירים באומגה 6 גורמים להיווצרות רדיקלים חופשיים המחסלים את פרו-ויטמין D. לכך יש להוסיף כבד שומני, ומחלות כבד.

מהם התפקידים והשימושים של ויטמין D ?

מחלות לב – ויטמין D מצמצם התפתחות אי ספיקת לב גדשתית  CHF – Congestive Heart Failure. סיבותיה של מחלה זו הן: יתר לחץ דם, מחלת שריר הלב, סכרת, מחלות לב כליליות, מום בשסתומי הלב. לתזונה יש  חלק מרכזי, לטוב ולרע בהתפתחות מחלה זו. בנוסף, חשוב להוסיף קו-אנזים Q10, קרניטין, טאורין, ויטמין E מתקדם, נאטוקינאז ועוד. D חשוב ביותר בשלב המניעה, הוא מצמצם למחצית את התמותה ממחלות לב. המניעה חשובה יותר מהטיפול אחרי שהמחלה מופיעה.

לחץ דם –D עשויי לאזן לחץ דם, בהיותו מסדיר את המערכת רנין – אנגיוטנסין. כשויטמין D עולה, יורדת רמת ה-רנין.

מערכת החיסון – עליה של ויטמין D, מונעת מחלות כרוניות וניווניות של: כליות, מעי, ערמונית, לבלב (סכרת), שליה, שד.

סרטן – D מצמצם ומונע משמעותית תחלואה בסוגי סרטן מערכת העיכול ומערכת הרבייה, סרטן פרוסטאטה,  נמצא מפחית סרטן שד ושחלות. ויטמין D כטיפול, מצמצם התפשטות גידולים. בפרט גידולים במוח מסוג –  Glioblastoma, נמצא גם כבולם צמיחתם של תאי לויקמיה. מצמצם את גורם הנמק לשאתות (tumor necrosis factor).

לימפה – D אף משתתף בבקרה של התחלקות תאי הלימפה ובהתמיינות של תאים אחרים.

אוסטיאופורוזיס – D נחוץ לחילוף חומרים של סידן, שומר על מסת העצמות. אוסטיאופורוזיס בגילאים מתקדמים קשור בחסר D, אבל גם לגורמים נוספים (כמו: ויטמין K, ויטמין C, מגנזיום, בורון ועוד מינרלים). תוספת של D בלבד, אינה מרפאה או מונעת את המחלה. כשרמת D עולה בפלזמה, יורדת רמת ההורמון פרא-תירואיד – הגורם לבריחת סידן. חסר D אצל ילדים גורם למחלת הרככת ואצל מבוגרים למחלה נקראת אוסטאו-מאלאציה. בשני המקרים נפגע החלק האנאורגאני של העצם. מחלות אלה עלולות להיגרם עקב ליקויים בספיגת המזון במעי.

מפרקים –  דלקת מפרקים וכאבי מפרקים, קשורים לעיתים קרובות לחסר D

D מצמצם ייצור של מעוררי דלקת

סכרת גבולית – מתאפיינת בהשמנה, עליה ברמות כולסטרול וטריגליצרידים, עליה בתהליכי קרישיות הדם ובלחץ הדם, עמידות לאינסולין (רמת אינסולין גבוהה בדם הפוגעת בבריאות).

סכרת – בסכרת מבוגרים (סוג 2) D משפר עמידות לגלוקוז- מפחית רמת סוכר בדם ומצמצם שכיחות סכרת נעורים תלוית אינסולין. לחולי סכרת נמצאו רמות נמוכות של D בדם. נמצא כי בלבלב מצויים קולטנים לוויטמין D, לכן יש קשר בין D והפרשת אינסולין, ובהתאם רמות גלוקוז בדם. (לאלה עם רמת אינסולין נמוכה נחוץ בנוסף ל- D, גם ארגינין – מפעיל ייצור אינסולין).

השמנה – נמצא קשר בין מחסור בוויטמין D והשמנה. הסיבה היא עליה ברמת ההורמון פרא- תירואיד. במחקר: נמצא אצל 62% מבעלי עודף משקל חוסר ויטמין D, בצרוף לרמה גבוהה של פרא-תירואיד.

מחלות מעיים (קוליטיס קרוהן) – D נמצא בחסר אצל חולים אלה. מתן D  נמצא מצמצם או מבטל חלק מתסמיני המחלות. חסר D  קשור להתפתחות סרטן במע’ העיכול.

שומנים בדם – לוויטמין D יש השפעה על הורדת הטריגליצרידים והכולסטרול בדם.

טרשת נפוצה – D נמצא לעיתים בריכוז נמוך, מתן D משפר את יעילות הטיפול במחלה.

רעלת היריון – בחסר נצפתה התפתחות לחץ דם בהיריון. בטיפול, ל”ד ירד ב 40% בממוצע.

אפילפסיה – התרופה פניטואין, דילנטין (נוגדת פירכוסים) מרוקנת את מלאי D מהגוף.

זאבת (לופוס) – נמצא קשר למחסור D.

שרירים – משפר פעולת השרירים.

תמצית מחקרים

Health Day News – כמות לקויה של ויטמין D לאורך זמן, עלולה לגרום לעלייה של 26% בסיכוי המוות, כך מראה המחקר. מחקר מקיף הראה כי 41% מהגברים ו-53% מהנשים אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין זה.

“החשיבות של ויטמין D אינה מוערכת מספיק”, טוענת ד”ר מיכל מלמד, מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס ⁽¹⁾. “ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D להתפתחות של מחלות לב, מחלת העורקים ההיקפית, סוכרת, לחץ דם גבוה וסוגי סרטן שונים“, הממצאים של מחקר זה אמתו מגמה שהוצגה כבר במחקרים אחרים המקשרים מחסור בוויטמין D לסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד ודיכאונות אצל קשישים.  כלי דם – קבוצת המחקר של ד”ר מלמד הראתה קודם לכן, שמחסור בוויטמין D מעלה את הסיכון לבמחלת העורקים ההיקפית (בעיות במחזור הדם ברגליים) ב-80%. משק הסידן – “כמו ויטמינים אחרים, ויטמין D חיוני לשמירה על רמות סידן וזרחן בגוף“.

תמצית מהמחקרים של ד”ר מיכאל פ. הוליק, אוניב’ בוסטון ⁽²⁾: מייעץ ליטול כ- 1400 יחב”ל של ויטמין D ליום. לילדים: 1000 יחב”ל ליום. “אנו יודעים כי רמות מספקות של ויטמין D מקטינים את הסיכוי להתקף לב ראשון ב-50%, מחלה היקפית של כלי הדם ב- 80% ובנוסף מקטינים את הסיכויים לסרטן הערמונית, המעי הגס, השד ועוד הרבה סרטנים אחרים ב- 50%-70%”. לגבי סכרת, הוליק מציין: “כבר בהגברת הכמות ל-800 יחב”ל ליום, קטן הסיכוי לחלות בסכרת כבשליש.”

ויטמין K2 (בנגזרתו הטבעית, MK-7) משפר את ספיגת ויטמין D, וכדאי לקחת אותם ביחד.

איזה סוג של ויטמין D כדאי לקנות? ואיפה להשיג?

לדברי ד”ר אבני, לפחות 10,000 יחב”ל ליום למשך שנה. באנשים חולים או כשרמת הויטמין נמוכה הוא מתחיל את הטיפול גם ב-20,000 יחב”ל ליום, ויורד עם ההתייצבות. כדי להגיע ל-20,000 ליום האופציה הכי חסכונית להמלצתו היא לקחת D50,000 כל יומיים-שלושה. זאת למשך חודש-חודשיים ואח”כ לרדת עם ההתייצבות לכמוסה אחת של D50,000 יחידות כל 5 ימים.

ד”ר אבני מדווח שהוא רואה תוצאות עם ויטמין D תוצרת חוץ בלבד. איזה מוצר מתאים? אחרי שהחלטתם על גובה מינון יומי, מלאו את השאלון הבא ונעזור לכם לבחור:

מצאנו עבורכם D10,000 איכותי של 120 כמוסות. מצאנו עבורכם גם  D3 50,000 איכותי של 120 כמוסות שיוצא יותר משתלם : שני המוצרים כשרים למהדרין בכשרות OU.

“השתמשתי בזה כי היה לי מידע שרמות גבוהות של ויטמין D מומלצות לזמן קצר של עד חודש. נראה שהמוצר באיכות גבוהה”

“בדיוק חזרתי מהרופא והתוצאות בבדיקות הדם נפלאות. תודה לכם!”

“כמוסה אחת לשבוע מספיקה כדי להשאיר את רמת הויטמין D שלי מעל 80 ננומול לליטר, אבל כמה אנשים צריכים שתי כמוסות כך שבקש מהרופא לבדוק את רמת הויטמין D שלך. הרמה האידיאלית על פי רוב המחקרים היא בין 80 ל-160 ננומול לליטר. משפחתי השתמשה בזה כבר מעל שנה”

“יש לי אתגרים בבריאות הלב ולחץ דם גבוה והויטמין D עשה פלאים..”

“מאז שהתחלתי לקחת את התוסף הצלחתי להישאר בריא, למרות שאנשים סביבי היו חולים בבית ובעבודה. אני ממליץ על זה לכל החברים.”

לעיתים קורה שהוספנו ויטמין D3 במשך כמה חודשים, ובכל זאת הרמה שלו לא עולה. במקרה כזה, יש לחפש את הסיבות במקומות אחרים. לדברי ד”ר עדיאל תל-אורן, זה מצביע לעיתים על בעיות כבד.

לילדים (למרות שיש גם מבוגרים האוהבים את הטעם), נמליץ על מוצר צמחוני וכשר למציצה המשלב D3 + K2 ביחד במינונים יפים. טעים, חוסך את הסרבול של  לקחת כל אחד מהם בנפרד וגם משתלם.  הנה הרחבה בנושא.

ד”ר עדיאל תל-אורן ממליץ על D3 Micellized הוא צורה טבעית של ויטמין D המומסת במים. תהליך המיסליזציה מייצר טיפות קטנות (micelles) ומגדיל בהרבה את יכולת ההמסה, הספיגה, והזמינות הביולוגית של המוצר. בכל טיפה יש 1000 יחב”ל. ניתן להזמין דרך חנות טופהיל.

ויטמין D3 כדאי לקחת עם MK-7  – סוג הטבעי של ויטמין K2, המסייע בשיפור הספיגה ובהחזרת הסידן לעצמות (K2 אינו K1 ואין לו השפעות על דילול דם). נמליץ על MenaQ7, סוג מוכח מחקרית של K2. עדויות של לקוחות מאומתים של Menaq7:

“לקחתי הרבה ויטמין D (בטיפות, 8000 יחידות ליום) כעת זו כבר השנה התשיעית ובאמת הייתי פחות  מצונן. אני מאמין גדול בויטמין D מסיבה זו וגם בגלל שהיו לי בעיות עם צפיפות העצם. אבל רק לאחרונה הבנתי שאני צריך גם K2 ביחד עם הויטמין D3 כדי להבטיח שמספיק D3 מגיע לעצמות. כעת אני לוקח את טיפות ה-D3 בבוקר ביחד עם ה-K2.

“רובנו יודעים שצריך להשלים את התזונה שלנו עם D3, אבל רבים אינם יודעים שצריך לשלב אותו עם K2. מוצר זה מכיל את הסוג היחיד של K2 שנבדק קלינית – MenaQ7.”

“אבחנו אצלי פלאק בעורקים לפני 3 שנים כך שהחלטתי לנסות את המוצר, אחרי שחקרתי את הנושא וקראתי שהוא טוב לעורקים. לקחתי אותו זמן ממושך. לאחרונה, עשו לי בדיקת אנגיוגרפיה שהראתה שהעורקים שלי נקיים ובמצב מצויין. “

האם ניתן להגיע לעודף של ויטמין D? 

“הרופא הקונבנציונלי אולף להאמין שהויטמין הזה חשוב לספיגת סידן וזרחן בשביל העצמות. זה אכן היה כך עד 1980. לצערנו, הידע הרפואי לא התעדכן מאז, למרות שהופיעו כבר אלפי מאמרים המצביעים על חשיבות ויטמין (הורמון) זה במניעת מחלות. לכן, אליבא דרופא קונבנציונלי של שנת 2019, כל מה שנחוץ לאדם זה מינון מזערי, כמה עשרות או מאות בודדות של יחידות בינלאומיות ליום שימנעו רככת, כי רופא קונבנציונלי מאמין באמונה רפואית שלמה שהחבר D נועד לעצמות בלבד” – ד”ר אריה אבני, בספרו המרתק “ובחרתם בחיים“. 

“המידע לגבי “רעילות” לכאורה של ויטמין D היא מיושן, ויטמין D בטוח לשימוש. תופעות הלוואי נדירות ביותר ונוצרות רק אצל אנשים שלקחו בטעות או במכוון מינונים אדירים של 50,000 יחב”ל עד מיליון יחב”ל ליום במשך חודשים רבים” (6)

מנה יומית של 10,000 יחב”ל למשך 12 חודש, או 125,000 מנה יומית לחודשיים, נחשבת בטוחה. לכל החוששים: מנה רעילה היא: מליון וחצי יחב”ל כל יום למשך 7 חודשים!!! ויטמינים מסיסי שומן, הנאגרים בגוף עלולים לגרום רמת יתר, כי שומנים עודפים לא מורחקים בקלות מהגוף. אך רעילות לא יכולה להיגרם ע”י צריכה רגילה תקנית! ^{(4) (5)}.

מחקר של 17,000 איש שלקחו רמות שונות של ויטמין D ליום, עד 20,000 יחב”ל, מצא שרמות אלו בטוחות. גם כשלקחו את המקסימום, רמות הויטמין D בדם היו עדיין נמוכות מהגבול העליון של 100 ננוגרם למ”ל, (או 250 ננומול לליטר) ⁽⁵⁾.

נקודה קריטית לזכור היא שאין לקחת ויטמין D ללא ויטמין K2. גם תסמיני ה”רעילות” לכאורה של ויטמין D קשורים למעשה לחוסר K2 ^{(מקור: 3)}. כשלוקחים ויטמין D, הגוף מייצר חלבונים תלויי ויטמין K2, המחזירים את הסידן לעצמות. אבל כדי לממש את התועלת, נוצרת דרישה מוגברת לויטמין K2.

“כשאתם לוקחים ויטמין D, הגוף מייצר עוד מאותם חלבונים תלויי K2, החלבונים שיחזירו את הסידן לעצמות. יש להם הרבה תועלות בריאות פוטנציאליות. אבל עד שויטמין K2 משפעל את החלבונים האלו, תועלות אלו אינן מתממשות. כך שבאמת, אם אתם לוקחים ויטמין D, אתם יוצרים דרישה מוגברת לויטמין K2. וויטמין D וויטמין K2 עובדים ביחד כדי לחזק את העצמות ולשפר את בריאות הלב” – ד”ר מרקולה מראיין את ד”ר קייט רהאומנה-בלום, מחברת הספר “ויטמין K2 ופרדוקס הסידן: איך ויטמין לא ידוע יכול להציל את חייך” ⁽³⁾.

References

1. Michal Melamed, M.D., M.H.S., clinical fellow, Johns Hopkins University, Baltimore;
2. Michael F. Holick, M.D., Ph.D., director, Vitamin D, Skin and Bone Research Laboratory, Boston University; Aug. 11, 2008, online edition, Archives of Internal Medicine…U.S Institute of Medicine
3. Dr. Mercola – vitamin D resources
4. Interview with Dr. Mercola – vitamin D safety.
5. Vitamin D safety research
6. Vitamin D is not as toxic as was one thought – Pubmed.
7. משרד הבריאות ממליץ להוסיף ויטמין די כדי להגן בפני קורונה