“נראה לי שיש לי חור בשן, ואני רוצה לטפל בדרך טבעית. מישהי מכירה את שיטת הגלס יונומר?”
שאלות על סתימות הן מהשאלות שאני מקבל הכי הרבה, וזו שאלה מצוינת. אבל לפני שרצים לסתום, יש נקודה אחת פשוטה שמשנה את כל התמונה. ואחריה, כמה תגליות של חוקרים רציניים שכנראה לא שמעתם עליהן.
רוצים לקצר את הדרך? כל מה שאני מסביר כאן, אני מלמד לעומק בסדנת המבוא החינמית:
👈🏻 https://go.topheal.co.il/w1
סתימה סוגרת חור. היא לא מונעת את הבא.
בואו נתחיל מהאמת הכי בסיסית, זו שכמעט אף אחד לא עוצר להגיד:
לא משנה באיזו טכנולוגיה סותמים. נכון, יש חומרים טובים יותר ופחות. כספית (אמלגם \ סתימה אפורה) היא הגרועה מכולן, וגלס יונומר עדין יותר. ההבדל הזה חשוב, ואם כבר סותמים, עדיף חומר עדין.
אבל לכל סוגי הסתימות יש מכנה משותף אחד: הן מטפלות בחור שכבר נוצר, אבל לא עוצרות את מה שגורם לחורים להיווצר מלכתחילה.
ולכן קורה מה שכל כך הרבה מכירים: סותמים חור, וכעבור זמן מגלים חור נוסף. במקום אחר. שוב ושוב. בור שאין לו תחתית, גם בכאב וגם בכסף.
וזה בדיוק לב העניין. לא משנה כמה חורים נסתום, אם לא נגרום להם להפסיק להיווצר, לא באמת עשינו כלום. רק קנינו זמן, במחיר גבוה.
אז השאלה האמיתית היא לא “באיזה חומר לסתום”. השאלה היא: האם בכלל אפשר לגרום לחורים להפסיק, ואולי אפילו לגרום לשן לתקן את עצמה?
התשובה, כפי שגילו כמה חוקרים רציניים, מפתיעה.
רגע, מה בכלל ההבדל בין הסתימות?
לפני שנמשיך, שאלה שאני מקבל הרבה: אם כבר סותמים, איזה חומר עדיף? הנה תמונה קצרה.
אמלגם (החומר שממנו עשויה הסתימה האפורה) מכיל כספית, מתכת רעילה. זו הטכנולוגיה הוותיקה, והיא הבעייתית ביותר. יש היום מודעות גוברת לכך שעדיף להימנע ממנה, ולעיתים אף להחליף אותה בזהירות. זה נושא בפני עצמו, שדורש רופא שמתמחה בכך. האם תמיד כדאי להחליף? הבעיה היא שכשמדובר על סתימות ישנות אתה יודע איפה זה מתחיל ולא יודע איפה זה נגמר. בשיטתנו יש גם אלטרנטיבות.
קומפוזיט (הסתימה הלבנה) נראה טוב יותר ופחות בעייתי מאמלגם, אבל הוא עדיין חומר זר שנדבק לשן.
גלס יונומר נחשב העדין מבין השלושה. הוא משחרר מינרלים ונדבק לשן בעדינות. אם בוחרים לסתום, זו לרוב האפשרות הפחות פולשנית.
אבל שימו לב: כל ההשוואה הזאת היא בין סוגי פלסטרים. אף אחד מהם לא עונה על השאלה האמיתית, למה החור נוצר ואיך גורמים לו להפסיק. וזה בדיוק מה שנגיע אליו עכשיו.
רגע. השן היא איבר חי.
רובנו גדלנו להאמין שחור בשן הוא כביש חד-סטרי: נוצר נזק, הוא שם לתמיד, וכל מה שאפשר לעשות זה למלא אותו בחומר זר.
אבל זה פשוט לא נכון.
נאדין ארטמיס, חוקרת פורצת דרך בתחום טיפוח השיניים הטבעי, מנסחת את זה כך:
“שיניים הן איבר חי, ומתוכנתות להחלים את עצמן, בהינתן הסביבה הנכונה.”
היא לא היחידה. ד”ר רוברט או. נארה, רופא שיניים אמריקאי, הבחין במהלך שנות עבודתו שהטיפולים הקונבנציונליים מתמקדים בתוצאות ולא בשורש הבעיה, ולכן המטופלים חוזרים שוב ושוב. מתוך התסכול הזה הוא התחיל לחקור דרכים אחרות, והגיע למסקנה חד-משמעית:
“ניתן לגרום לחורים להחלים. עצם חדשה תצמח סביב צוואר השיניים הרפויות, וחניכיים חדשות לגמרי יצמחו כדי להחליף חניכיים חולות ונסוגות.”
במילים אחרות: השן, כמו כל רקמה חיה בגוף, בנויה להתחדש. אז למה זה לא קורה לרובנו?
התשובה המפתיעה: הגליצרין שבמשחת השיניים
כאן מגיעה אחת התגליות שהכי שינו לי את התמונה.
ד”ר ג’ררד ג’אד, ביוכימאי ומרצה, חקר איך תהליכים כימיים משפיעים על בריאות הפה. כדי להבין מה הוא גילה, צריך רגע להבין את מבנה השן: השן היא כמו עוגת שכבות. השכבה החיצונית היא האמייל, זיגוג שקוף וקשה שמגן על השכבות הפנימיות.
ד”ר ג’אד גילה שני דברים:
הראשון, שהגוף באמת יודע לסתום חורים בעצמו.
השני, שכמעט כל משחת שיניים מכילה גליצרין – חומר שיוצר ציפוי דק על השן, וחוסם בדיוק את תהליך ההתחדשות הטבעי. גם המשחות הטבעיות והיקרות.
המסקנה שלו הייתה חד-משמעית: התחדשות אמייל השן מתרחשת רק כשהשיניים נקיות באמת. שן שמוברשת עם משחת שיניים מצופה בשכבה דקה שלא מאפשרת לאמייל להתחדש.
וכאן אנשים תמיד שואלים אותי: “אז אם אפסיק להשתמש במשחת שיניים, יהיה בסדר?”
אז זה צעד חשוב מאוד, אבל לבד הוא לא מספיק. הוא רק מסיר מכשול. עדיין נשארת השאלה הגדולה: למה בכלל נוצרים החורים.
“המברשת הפנימית”: הגוף מנקה את עצמו
“יש עוד תגלית ששווה להכיר.
ד”ר רלף שטיינמן, חוקר עטור פרסים, גילה משהו יוצא דופן: לגוף יש מנגנון ניקוי פנימי משלו. זרימה לימפטית טבעית שמנקה את השיניים מבפנים ומגנה עליהן מפני עששת. הוא קרא לזה “מברשת השיניים הפנימית”.
התנאי? צריך את הסביבה הנכונה כדי שהמנגנון הזה יעבוד.
וזה מסביר תעלומה ישנה. ד”ר ווסטון פרייס, רופא שיניים שנסע ברחבי העולם, גילה שאצל עמים ילידים ששמרו על אורח החיים המקורי שלהם היו שיניים טובות וישרות. הרבה לפני שהכירו רופא שיניים, משחה, מברשת, אורתודנט או חוט דנטלי. ברגע שהתזונה המערבית הגיעה, השיניים התחילו להתקלקל.
המסר של כל החוקרים האלה מתכנס לנקודה אחת: השיניים יודעות לנקות ולתקן את עצמן, אם רק לא נפריע להן. הבחירה בידינו.
“אז מה עושים?” – וכאן בדיוק העניין
בשלב הזה, רוב האנשים שואלים אותי אותו דבר: “טוב, הבנתי. אז מה עושים? במה מנקים, מה אוכלים, איך מתחילים?”
זו השאלה הנכונה. והיא גם בדיוק הסיבה שבניתי סדנה שלמה סביבה.
כי ה”איך” הוא לא טיפ בודד. הוא שינוי של כמה תנאים, בסדר הנכון: מה שמפריע להתחדשות, מה שמאזן את הסביבה בפה, ומה שמאפשר לגוף לספוג את מה שהשן צריכה. טיפ אחד תלוש, שחסרה לו התמונה המלאה, לרוב לא מספיק, ולפעמים אפילו מבלבל.
לכן במאמר הזה בחרתי להתמקד דווקא בלמה: למה סתימות לא עוצרות את החורים, למה הגוף בכלל מסוגל להתחדש, ולמה זה לא קורה לרובנו.
מהם הצעדים שבהם כדאי לפעול? על זה נדבר בסדנת המבוא. והיא חינמית:
👈🏻 https://go.topheal.co.il/w1
למה בכלל נוצרים החורים?
זו השאלה שכמעט אף אחד לא עוצר לשאול, והיא כל כך חשובה.
חור לא נוצר כי “לא ניקינו מספיק טוב”. הוא נוצר כשהתנאים בפה משתנים:
– חומציות בסביבת הפה, שמפרקת מינרלים מהשן.
– חוסר במינרלים ובחומרים שהגוף צריך כדי לבנות ולתחזק את השן.
– סביבה שבה השן נשחקת מהר יותר משהיא מספיקה לתקן את עצמה.
והנה נקודה שרבים מפספסים: זה לא רק כמה מינרלים אנחנו אוכלים, אלא כמה מהם הגוף באמת מצליח לספוג ולהעביר אל השן. אפשר לקחת המון סידן, ועדיין השן תישאר “רעבה”, אם הסביבה והתנאים לא מאפשרים ספיגה טובה.
גם הרוק משחק תפקיד מרכזי. רוק בריא הוא מנגנון הגנה טבעי: הוא מאזן את החומציות בפה ומעביר מינרלים חזרה אל השן. כשהאיזון הזה מופר, ההגנה הטבעית הזאת נחלשת, והשן נשארת חשופה.
כשמשנים את התנאים האלה, קורה משהו אחר לגמרי. השן מקבלת סיכוי אמיתי לעשות את מה שהיא בנויה לעשות: להתחדש.
למה זה תמיד חוזר: מה שהטיפול הרגיל מפספס
זוכרים את ד”ר נארה? הוא שם לב למשהו שהטריד אותו לאורך שנים. הטיפולים הקונבנציונליים מתמקדים בתוצאה (החור), ולא בשורש (למה הוא נוצר). ולכן, אמר, המטופלים חוזרים שוב ושוב.
זה לא כי המטופלים עושים משהו לא בסדר, ובטח לא כי רופאי השיניים לא מקצועיים. זו פשוט תוצאה הכרחית של גישה שמטפלת בשן אחת בכל פעם, בזמן שהתהליך שיצר את החור ממשיך לפעול מתחת לפני השטח.
וזו בדיוק נקודת המבט שאני מזמין אתכם אליה: להפסיק לשאול “איך סותמים את החור הזה”, ולהתחיל לשאול “איך גורמים לחורים להפסיק”.
זו לא תיאוריה. זה קורה.
הדברים האלה אולי נשמעים גדולים. אז הנה כמה אנשים אמיתיים, שכתבו לנו מעצמם:
אברהם שלמה אופנבכר, משתתף בתכנית, שיתף אחרי ביקור אצל רופא השיניים:
> “הייתי אצל רופא השיניים, והייתי אצלו פעם אחרונה באוגוסט. מחמישה חורים ירד לשתיים, ברוך ה’.”
דנה כתבה:
> “מאז ששמעתי לכם, אני מצחצחת רק באבקת שיניים, ומאז אין לי, ברוך השם, לא חורים, לא כאבים, לא כלום! ממש מרגישים שהשיניים משקמות את עצמן כל פעם מחדש, בלי הגליצרין הנורא הזה. תודה עליכם!”
תהילה זוהר, אחרי 8 חודשים בתכנית, כתבה לנו:
> “רציתי לשתף אותך שאחרי 8 חודשים בתכנית, סוף סוף הרופא לא מצא חורים חדשים, ואמר שהשן המתנדנדת שלי התייצבה ואין צורך לעקור אותה. בכל ביקור קודם היו מוצאים לי כמה חורים חדשים וקינוח טיפול שורש. בנוסף הלבנתי את השיניים בצורה ממש טובה עם החומר הפעיל של הפחם. ממש אין צורך לחשוב על ציפויים כי הם הלבינו.”
(הסרטון למטה)
הם לא עשו קסם. הם שינו את התנאים, והפסיקו להפריע לגוף.
לפני שרצים לסתום –
לפני שרצים לסתום – האם אפשר לשנות את התנאים שיצרו את החור, ולתת לגוף הזדמנות לתקן?
נסיוננו מראה שכן, שיש תקווה. אבל חשוב לי לומר משהו בכנות, כי בריאות היא דבר רציני: אנחנו משלימים, ולא מחליפים, את מרפאות השיניים. השאלה היא מה הסדר הנכון. וכדי להבין לעומק, כדאי להקשיב לסדנה.
שאלות נפוצות
האם גם חור עמוק, שהגיע לעצב, יכול להתחדש?
ככל שהחור גדול ועמוק יותר, כך ההתמלאות הטבעית לוקחת יותר זמן. וככל שתומרים יותר במנגנון סתימת החורים הטבעית, זה קורה יותר מהר. הגישה שלנו מתמקדת בשינוי התנאים ובעצירת ההידרדרות. חור קטן בתחילת הדרך הוא הסיפור עם הכי הרבה תקווה.
כמה זמן לוקח לראות שינוי?
זה תהליך הדרגתי, לא כפתור. הוא תלוי במצב ההתחלתי ובהתמדה. יש אנשים שמדווחים על “אין חורים חדשים” כבר בביקור הבא במרפאה, ואחרים על תהליך ארוך יותר של התייצבות והתחדשות.
יש לי כבר סתימות. צריך להוציא אותן?
לא בהכרח, ובטח שלא בפזיזות. סתימות קיימות הן נושא בפני עצמו (במיוחד סתימות אמלגם אפורות). את זה מסבירים לעומק בתכניות שלנו. הנקודה החשובה כאן היא למנוע את החורים הבאים.
ולילדים, חור בשן חלב, לסתום?
גם כאן, הכלל דומה: שינוי התנאים והרגלי התזונה. עם ילדים זה עדין ומורכב יותר. אפשר לשאות בסדנה. בקורסים ובתכניות התמיכה שלנו יש התייחסות גם לילדים.
אז מה עם גלס יונומר או חומרים “טבעיים” לסתימה?
גלס יונומר עדיף על אמלגם, וזה חשוב. אבל בסופו של דבר, גם הוא סתימה: הוא סוגר את החור, אבל לא משנה את הסיבה שיצרה אותו. אם רוצים שהחורים יפסיקו, צריך לעבוד על התנאים, לא רק על החומר.
רוצים להבין איך עושים את זה בפועל?
כל מה שכתבתי כאן הוא רק ההתחלה, ההסבר של “למה זה בכלל אפשרי”.
בסדנת המבוא (חינם) אני מסביר את הצעדים לפתרון. איך השן מתחדשת, מה מפריע לה, ומה אפשר להתחיל לעשות כבר היום כדי לגרום לחורים להפסיק להיווצר.
👈🏻 https://go.topheal.co.il/w1
עוזר לאנשים שחוששים מאבדן שיניים לגלות שיש דרך אחרת – טבעית, ביתית, אמינה – לטיפול אמיתי בכאב ובשורש הבעיה. מציע תקווה, שליטה וידע למי שכבר איבדו אמון בטיפולי השיניים הרגילים, דרך תהליך מוכח שמחזק את החניכיים, מייצב את השיניים ומאפשר לחיות עם חיוך – שלם, בריא ושמח.
