טופהילגלוטתיון, לעיתים עשוי להיות גורלי לחיים. לפניכם מספר לדרכים להעלאת רמת גלוטתיון

גלוטתיון (Glutathione) הינה תרכובת מרכזית ביותר בגוף. היא מורכבת משלוש חומצות אמיניות: ציסטאין, גלוטמאט וגליצין. גלוטתיון הוא החומר נוגד החימצון היותר פעיל בגוף. הוא מאפשר פעולה יעילה של כלל נוגדי החימצון. ציסטאין הינה החומצה האמינית המגבילה ביצירת גלוטתיון. למרבית חולי המחלות הקשות והניווניות אין מספיק גלוטתיון, בייחוד אם הם מטופלים עם תרופות. במצב זה  ההישרדות של חולים אלו נפגעת במידה רבה. ניתן לשפר נתון זה על-ידי הוספת חומצות אמיניות גופרתיות.

במוח, שהוא האחרון לסבול ממחסורי תזונה, רמות הגלוטתיון יורדות על-מנת לשמר רמת גלוטתיון מספקת באיברים אחרים. ירידה ברמת הגלוטתיון בגוף גורמת לפגיעה נוספת של תהליכי חימצון בגוף. המסקנות הן, שלאנשים רבים, בייחוד למבוגרים, אין די גופרית שמקורה במזון ועליהם להיעזר בתוספים מכילי גופרית.

רמות גלוטתיון (GSH) גבוהות משפרות את פעילות כל מערכות הגוף, דרך נטרול רדיקלים חופשיים ותרכובות חמצן פעילות. גלוטתיון משפר את מערכת החיסון וחילוף החומרים, תומך בשיפור הבריאות והביצועים האתלטיים.

גלוטתיון חשוב לגוף

גלוטתיון (GSH) הוא אחת מהמולקולות הקריטיות ביותר לתפקוד הגוף. בתור נוגד החמצון התוך תאי החשוב ביותר, GSH מווסת את רמות כל נוגדי החמצון האחרים בזמן שהוא גם מונע נזק לרכיבים תאיים חשובים שנגרם על ידי תרכובות חמצן פעיל, כגון רדיקלים חופשיים ומחמצנים (פרוקסידים). מתפקידיו:

  • קריטי בהרבה תגובות תוך תאיות
  • מגיב עם מטבוליטים פיזיולוגים שונים כמו אסטרוגן, פרוסטגלנדינים, לאוקוטראינים, וכימיקלים כמו ברומובנזן, ונוגד גם מנות יתר של אצטמינופן.
  • מגיב עם חנקן ולשניהם תפקיד חשוב בוויסות (NO) חמצני שומנים, גלוקוז ושימוש בחומצות אמינו.
  • מעורב בהסרת גורם הסרטן פורמלדהיד מהגוף.
  • נחוץ לתפקוד הפרוסטגלדין H2
  • מעכב זיהום בנגיף השפעת
  • חשוב לעוד שימושים מטבוליים, לרבות מטבוליזם של חלבונים.
  • נחוץ להארכת חיי התאים, לרבות תאי לימפה ותאי אפיתל במעי.
  • ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות והבשלת תאי הזרע
  • הכרחי לשפעול של ולאוקוציטים T לימפוציטים מסוג פולימורפונוקלארים, ונצרך לייצור ציטוקינים.
  • חשוב גם לתגובות חיסוניות מוצלחות כשלגוף יש קושי חיסוני.
  • מעורב בתהליך שימור רמות ויטמין E- ו C בצורות המטבוליות הפעילות.

מגיפת חוסר בגלוטתיון

"ישנה מגיפה מתפשטת של מחסר בגלוטתיון בפציינטים כיום. למעשה, נמצא שכמעט לכל החולים הכרוניים חסר גלוטתיון." - ד"ר צ'ארלס מ. סקוט.

איך להעלות את רמת הגלוטתיון? 

התקדמות משמעותית התרחשה לאחרונה בתחום תוספי הגלוטתיון. ACGגלוטתיון הוא תרסיס מוכח מחקרית המרוסס לתוך הפה  ומעלה באופן פעיל את רמות ה- GSH התוך תאיות ביותר מ – 10% כבר אחרי 7 שעות (ראו גרף למטה).

היכולת לקבל תוספות של GSH בצורה יעילה עשויה לשנות את חיי מטופליך כשהם יבינו את תועלות הבריאות המשמעותיות שטמונות באופטימיזציה של רמות ה- GSH ובהפחתת המתח החמצוני; והכול בעזרת שגרת שימוש פשוטה, בריסוס אל הפה בפרוטוקול מתאים.

היעילות המשמעותית של גלוטתיון ACG , מושגת על ידי יצירת חלקיקים קטנים, ספיגה תת רירית, ונגישות ביולוגית מיידית של מולקולות מפתח ברמה המולקולרית.

"מחקר מקיף מאשר שהוספת גלוטתיון היא דרישה הכרחית לבריאות מעולה, לטיפול יעיל ולמניעת מחלות. גלוטתיון מתקדם זה מאפשר כעת לקבל גלוטתיון דרך הפה" - ד"ר לין הנשיו

בנוסף , כדי להעלות את רמת הגלוטתיון -  כדאי לשלב גם:

מתוך המחקר

נמצא כי מתן ACGגלוטתיון מעלה את רמות ה-GSH התוך-תאיות ביותר מ-10% תוך 7 שעות:

פרוטוקול הניסוי:

  • ללא ACZנאנו, גלוטתיון או נוגדי חמצון ל 77 שעות לפחות לפני הניסוי
  • בדיקת דם לביקורת בשעה 8:00 בבוקר
  • 40 ריסוסים של ACGגלוטתיון בשעות: 8:30, 10:30, 12:30, 14:30, 16:00.
  • בדיקת דם נוספת לאחר 7 שעות מהקודמת.
  • מבחנות EDTA היו בקירור. בדיקת הביקורת ובדיקת 7 השעות נלקחו ונשלחו למעבדה באותו יום.

המחקרים נעשו ע"י " Genova Diagnostics ."

References

  • Ballatori et al (2009) Glutathione dysregulation and the etiology and progression of human diseases. Biol Chem. 2009 March; 390(3): 191–214.
  • Sies, H. (1999) Glutathione and its cellular functions. Free Radic. Biol. Med. 27:916-921.
  • Guoyao Wu2, Yun-Zhong Fang, Sheng Yang, Joanne R. Lupton, and Nancy D. Turner. (2004) Glutathione Metabolism and Its Implications for Health. Am. Soc. Nut. Sci.
  • Townsend, D. M., Tew, K. D. &Tapiero, H. (2003) The importance of glutathione in human disease. Biomed. Pharmacother. 57:145-155.
  • Badaloo, A., Reid, M., Forrester, T., Heird, W. C. &Jahoor, F. (2002) Cysteine supplementation improves the erythrocyte glutathione synthesis rate in children with severe edematous malnutrition. Glutathione Metabolism and Its Implications for Health.Am. J. Clin. Nutr. 76:646-652.
  • Jones, D. P. (2002) Redox potential of GSH/GSSG couple: assay and biological significance. Methods Enzymol. 348:93-112.
  • Lyons, J., Rauh-Pfeiffer, A., Yu, Y. M., Lu, X. M., Zurakowski, D., Tompkins, R. G., Ajami, A. M., Young, V. R. & Castillo, L. (2000) Blood glutathione synthesis rates in healthy adults receiving a sulfur amino acid-free diet. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 97:5071-5076.
  • Yu, Y. M., Ryan, C. M., Fei, Z. W., Lu, X. M., Castillo, L., Schultz, J. T., Tompkins, R. G. & Young, V. R. (2002) Plasma L-5-oxoproline kinetics and whole blood glutathione synthesis rates in severely burned adult humans. Am. J. Physiol. 282:E247-E258.
  • Lu, S. C. (2000) Regulation of glutathione synthesis. Curr. Top. Cell Regul. 36:95-116.
  • Griffith, O. W. (1999) Biologic and pharmacologic regulation of mammalian glutathione synthesis. Free Radic. Biol. Med. 27:922-935.
  • Canals, S., Casarejos, M. J., de Bernardo, S., Rodriguez-Martin, E. & Mena, M. A. (2003) Nitric oxide triggers the toxicity due to glutathione depletion in midbrain cultures through 12-lipoxygenase. J. Biol. Chem. 278:21542-21549.
  • Johnson, A. T., Kaufmann, Y. C., Luo, S., Todorova, V. &Klimberg, V. S. (2003) Effect of glutamine on glutathione, IGF-1, and TGF-β1. J. Surg. Res. 111:222-228.
  • Fang, Y. Z., Yang, S. & Wu, G. (2002) Free radicals, antioxidants, and nutrition. Nutrition 18:872-879.
  • Lei, X. G. (2002) In vivo antioxidant role of glutathione peroxidase: evidence from knockout mice. Methods Enzymol. 347:213-225.
  • Cai, J., Chen, Y., Seth, S., Furukawa, S., Compans, R. W. & Jones, D. P. (2003) Inhibition of influenza infection by glutathione. Free Radic. Biol. Med. 34:928-936.