איך ישפיעו על האנושות הריחוק החברתי, הסגר והמסיכות, מנקודת המבט נוירולוגית--ביולוגית-פיזיולוגית?

איך ישפיעו על האנושות הריחוק החברתי, הסגר והמסיכות, מנקודת המבט נוירולוגית--ביולוגית-פיזיולוגית?

על פי סטיבן פורג׳ס - אחד המדענים הידועים והמובילים ביותר בעולם כיום בתחום הנוירו-פיזיולוגיה, שעל גבי ״התאוריה הפוליווגאלית״ אשר גילה התפתחו כל צורות הטיפול בטראומה המתקדמות ביותר בעולם כיום -
הדבר החשוב ביותר עבור ההישרדות והשיגשוג של המין האנושי הוא לא הכחדת סכנות ואיומים (כמו לדוגמא וירוסים למיניהם) אלא דווקא - חיבור וקירבה אנושית.

הוא מסביר (במילים שלי) שהפיזיולוגיה והנוירולוגיה של בני האדם מחווטת לחלוטין, ברמה הכי בסיסית שלה, להתקיים בחיבור ובקירבה חברתית על מנת שתוכל לאזן ולרפא את עצמה ולהביא לשיגשוג.
אנחנו בנויים ממש ברמה הכי ביולוגית ופיזיולוגית שלנו להיות בקירבה וחיבור לאחרים, זה הדבר החשוב ביותר עבור מערכת העצבים האוטונומית שלנו כדי שתוכל לתפקד מתוך המסלול העצבי הנקרא ״ונטראל-וגאל״;
זהו הערוץ הפעיל בזמן תחושת ביטחון ורוגע והוא הערוץ שכאשר הוא פעיל אז הגוף שלנו מבצע את כל פעולות התיקון, הריפוי, ההזנה, המנוחה המאפשרים לנו צמיחה, בריאות ושיגשוג.
המוח שלנו, דרך עצב הוואגוס המגיע לכל איבר בגוף, בודק ללא הרף האם מסוכן או בטוח, ועל פי הסימנים שהוא מקבל הוא מחליט האם להפעיל את מערכות ההשרדות (הילחם, ברח, קפא) או האם להפעיל את מערכת הרוגע והחיבור החברתי.

המוח מחפש כל הזמן סימנים מאנשים אחרים סביבנו כדי להבין אם הוא בטוח, כמו למשל - הבעות פנים ספציפיות. המוח מפרש ממש תנועות עדינות של שרירים ספציפיים בפנים של מי שמולנו כדי להבין אם בטוח או מסוכן. אבל מה קורה כאשר הפנים של מי שמולנו מכוסות במסיכה שמסתירה את הבעות הפנים? המוח לא יכול לקבל מספיק מידע באופן הזה, ולכן עובר מיידית ממצב של ביטחון למצב הישרדות.

ומה קורה כאשר המצב הזה הופך להיות כרוני, כמו מה שקורה בארץ ובעולם כבר חודשים רבים ושעשוי להשאר כך זמן בלתי ידוע?

אפשר לדמות את מצב הזה למצב של מדינה הנמצאת במלחמה מתמדת - במצב הזה כל המשאבים שלה הולכים להגנה, להתקפה, לתיחזוק כוחות הצבא והחירום וכו׳. וזה אומר שמעט מאוד משאבים הולכים לתחזוקה של תשתיות, למערכת הבריאות, למערכת החינוך והתרבות וכו׳.

ועכשיו תארו לעצמכם מה קורה כאשר המצב הזה ממשיך וממשיך וממשיך... מה שקורה הוא שכל התשתיות והמערכות הפנימיות מתחילות להתפורר לאט לאט, עוד ועוד, עד למצב שהמדינה כולה על סף קריסה.
ועכשיו, תארו לעצמכם שזה בדיוק מה שקורה לכל אחד ואחת מאיתנו במצב הקיים כרגע בארץ ובעולם -

אנחנו מופצצים ללא הרף בסיגנלים מוקצנים ותמידיים של איום וסכנה מצד כל גופי התקשורת ובנוסף לזה נכפה עלינו להיות מבודדים חברתית וגם כאשר אנחנו פוגשים אנשים לעשות זאת עם מסיכות על פנים. המצב הזה בדיוק - הוא המתכון המושלם כדי לגרום למערכת האנושית האישית והקולקטיבית להתדרדר בריאותית ונפשית, להפוך חולה ופגיעה יותר ויותר, להחלש ברמת מערכת החיסון וכל מערכות הגוף האחרות, ובסופו של דבר להפוך חלשה כל כך עד לרמה של קריסה טוטאלית.

ואם המצב הזה ימשיך באופן הזה אז אני צופה שהוא יחולל את הפוסט-טראומה הקולקטיבית הגדולה ביותר שאי פעם נוצרה בכדור הארץ, זה יגדל דור שלם עולמי שנמצא בפוסט טראומה התפתחותית, ולמצב הזה עשויות להיות השלכות הרסניות על האנושות כולה באינספור צורות.

הדרך בה הממסד בארץ ובעולם בוחר להגיב אל המצב הקיים, על פי המדע הנוירו-פיזיולוגי הזה, הוא בדיוק כל מה שלא נכון לעשות - אם מה שרוצים זה להפוך אותנו לבריאים ועמידים למחלות ואיומים בריאותיים ואם מה שרוצים זה לגרום למין האנושי לשרוד ולשגשג.

לסיכום, ברמה הנוירולוגית, הביולוגית והפיזיולוגית שלנו ממש:

ריחוק חברתי = התפוררות והחלשות כל המערכות, חולי ומוות.

חיבור חברתי = חיזוק והתעצמות של המערכות, בריאות ושיגשוג.

מקור: עמיחי זלינובסקי, גישת "להקשיב ללב"

×

נשמח להקשיב ולבדוק איך ניתן לסייע. כתבו לנו כאן:

×