טופהיל
אפילפסיה - יש טיפול טבעי

אפילפסיה (Epilepsy) מבחינת ההגדרה זו הפרעה זמנית. התקפות בפעילות החשמלית במוח. היא באה לידי ביטוי בשינוי התנהגות, שינוי בתחושות, שינוי במצב ההכרה או בפעילות מוטורית פרכוסית. בדרך כלל אדם שחווה התקפים על בסיס קבוע מרגיש את הסימנים, טעם מוזר בפה ותחושה מוזרה.

התקפים אפילפטיים הם לרוב חוזרים והסיבה אינה ידועה. אם הסיבה ידועה, זה אינו מוגדר כאפילפסיה.

גורמים שכיחים: 

  • גידולים במוח
  • הפרעה כלשהי בהספקת דם למוח
  • חבלה (תוצאה של חבלה)
  • הרעלה
  • זיהומים

סימני אפילפסיה מתחלקים ל- 2 קטגוריות:

Grand Mal – קשה יותר. איבוד הכרה, פרכוסים, ספזם (=כיווץ שריר). מהלך ההתקף: בתחילה ריר לבנבן שיוצא מהפה. אחרי כן מגיע שלב שהחולה מפסיק להראות סימנים וחוזר להכרה מלאה. לבסוף, אחרי חוסר ההכרה - טשטוש, ישנוניות וחזרה להכרה מלאה. זמן ההתקף 15 עד 20 דקות.

Petit Mal – קל יותר. יכול להופיע במגוון אופנים, מהם מצב זמני של חוסר חיבור \ קשר עם הסובבים אותך.

הטיפול התרופתי

כולל לקיחה יומית של נוגדי עוויתות למיניהם כטיפול מונע, ומגוון רחב של תרופות. הרבה חולים יטופלו לכל אורך חייהם בטיפול יומי קבוע, עם כל תופעות הלוואי של התרופות.

למה ריטלין לא טוב?

ריטלין זה סוג של סם  ממריץ, דמוי אמפטאמינים. השפעתו על המוח דומה לזו של קוקאין, והוא מדורג עם קוקאין באותה קטגוריה בחוק הסמים המסוכנים. הוא מאוחסן בכספת יחד עם חומרים נרקוטיים כמו מורפין. סם אשר גורם לתלות עם הרבה תופעות לוואי שליליות וזה מאוד בעייתי! עלול לגרום גם להתנהגות פסיכוטית או חסרת שליטה בשימוש ממושך.

משפיע רק על 70% מהילדים ומתבטא באופן יעיל רק אצל 27% מהילדים וכל היתר נפגעים כמו *זומבי (אישון פתוח ולא מגיב) (*זומבי = תופעה פרמקולוגית בה נוטל התרופה / סם נראה חסר הבעה תחת השפעת הסם).

הטיפול הנטורופטי

אפילפסיה יכולה להיות קשורה רבות למחסורים תזונתיים. חיוני בתור שלב ראשון לעבור לדיאטה מתאימה מתוך אלו שיפורטו בהמשך.

כמו כן צריך לתמוך בכל הדברים שעוזרים ליצר נוירוטרנסמיטורים – ויטמין B אקטיבי, חומצות אמינו, GABA, ועוד.

גם לא בטוח שיש שם איזה פגם. לפעמים זה חוסר תזונתי שעושה את הדברים האלו. לפעמים חסר B6. בבדיקת חומצות אורגניות בשתן ניתן לזהות אילו נוירוטנסמיטורים חסרים.

בנוסף לויטמין B אקטיבי להוסיף בנפרד: מתיל B12 , פולאט, P5P, אבץ מתקדם, מנגן – "חלק בלתי נפרד מטיפול בחולי אפילפסיה, מפחית התקפים",  (אטקינס ע' 133). גאבא - מרסן התקפי אפילפסיה (אטקינס ע'164). טאורין - מונע התקפים חוזרים (אטקינס ע'171).  DMG -  מצמצם התקפי אפילפסיה.

גליצין היא חומצה אמינית לא חיונית. עוברת סינתזה בכבד ומסייעת לטהר את הכבד. פעולתה בגוף: נחוצה לייצור מיץ מרה לעיכול השומנים, לייצור קריאטינין הנחוץ לאחסון אנרגיה. חיונית לביו סינתזה של DNA ו  RNA. נחוצה לפעילות תקינה של מערכת העצבים. היא מומרת לסרין המשמשת לזיכרון. יש לה יכולת לעכב נוירו- טרנסמיטורים במוח ולמנוע התקפים אפילפטיים. מינון רגיל: כמוסה אחת על קיבה ריקה או לפני השינה.

חשוב לשלב גם סראפפטאז וכורכומין ליפוזומלי (להפחתת דלקתיות), חומצות שומן (DHA), יוד לוגול, ליתיום אורגני, ויטמין E עם טוקוטרואינולים. וכן פטריות ריישי וקורדיספס.

דיאטה קטוגנית קלאסית

מהי דיאטה קטוגנית? זוהי דיאטה עתירת שומן ודלה בפחמימות שהוכחה כטיפול יעיל באפילפסיה (=מחלה פירכוסית)

באופן נורמאלי פחמימות ותוצר הפירוק הראשי שלהן, הנקרא גלוקוז, מהווים את "חומר הדלק" החשוב בתהליך "חילוף החומרים" (=מטבוליזם). העיקרון העומד בבסיס הדיאטה הקטוגנית הינו החלפת הגלוקוז בשומן, כך שהשומן ישמש כמקור העיקרי בתהליך הפקת האנרגיה בגוף.

חילוף חומרים המבוסס על ניצול שומן כמקור האנרגיה העיקרי מביא ליצירת חומצות הנקראות "גופי קטון" או "קטונים" (ומכאן שמו של הטיפול התזונתי - דיאטה המייצרת קטונים).

המוח ידוע ביכולתו לנצל את גופי הקטון לצורך הפקת אנרגיה הנדרשת לפעילותו השוטפת.

נוכחות רמה גבוהה של גופי קטון בגוף נמצאה כמביאה לעיתים קרובות לשליטה טובה בחומרת ותדירות פירכוסים שלא הגיבו לתרופות נוגדות פירכוסים (ראה "אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי"). יתרה מכך, הדיאטה הקטוגנית עשויה אף להביא להפסקת הפירכוסים כליל!

במידה מסוימת הדיאטה הקטוגנית מחקה מצב של צום ממושך (הנמשך מעל 24-36 שעות), בו הגוף ניצל את מאגרי הגלוקוז העיקריים (פחמימות) ועובר לניצול מאגרי השומן כ"דלק" חלופי. במצב בו השומן הזמין לחילוף החומרים אינו מספק (כפי שעלול לקרות עם הימשכות הצום), הגוף נאלץ לפרק שריר במטרה לנצל את החלבון שבו להפקת האנרגיה. תהליך פירוק השריר הינו תהליך בלתי רצוי ואינו יכול להתקיים לאורך זמן.

בשונה מצום, הדיאטה הקטוגנית מקנה אספקת שומן (ולכן גם מקור ליצירת אנרגיה) רציפה המונעת את הצורך בניצול החלבון המצוי ברקמת השריר ומכאן שניתן לעשות בה שימוש לתקופות ארוכות.

מהי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי?

אפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי מוגדרת על פי ה – International League Against Epilepsy ככישלון בתגובה לטיפול ב – 2 או יותר תרופות אנטי-אפילפטיות. מרבית המאובחנים עם אפילפסיה משיגים שליטה במחלה בעזרת טיפול תרופתי, אולם מידע מהספרות הרפואית מראה כי 20-30% מבין כלל אלו המאובחנים עם אפילפסיה סובלים מאפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי.

למי מיועדת הדיאטה ? ככלל הדיאטה מיועדת בכל מקרה של מחלה פירכוסית עמידה לטיפול תרופתי (ראה לעיל). מובן מאליו כי הדיאטה עשויה להיות יעילה גם כטיפול ראשוני באפילפסיה (במקום טיפול תרופתי). אולם, אין ספק כי מצב בו מושג איזון במחלה תוך שימוש בתרופה אחת או שתיים הינו קל יותר לעומת טיפול תזונתי נוקשה, מגביל, מורכב בחלקו וכזה המחייב שינוי משמעותי באורחות החיים של הילד, משפחתו והסביבה הקרובה לו.

התוויות נוספות לשקול התחלת טיפול בדיאטה הקטוגנית הינן הופעת תופעות לוואי חמורות המיוחסות לטיפול תרופתי או תסמונות אפילפטיות שנמצא כי סיכויי ההצלחה של הטיפול התזונתי בהן הינו גבוה יחסית. דוגמאות לתסמונות אלו הן : Infantile Spasms שלא הגיבו לטיפול תרופתי, Lenox-Gastaut Syndrome, Doose Syndrome. ישנם גם מצבים נדירים יחסית דוגמת GLUT-1 deficiency syndrome בהם הדיאטה הקטוגנית נחשבת כטיפול הבחירה.

חשוב לציין כי הדיאטה הקטוגנית מתאימה לכל הגילאים ובכללם תינוקות ומבוגרים. יתרה מכך, הטיפול בדיאטה בתינוקות הינו קל יחסית כיוון שכרוך בהחלפה של הפורמולה הרגילה בפורמולה קטוגנית בלבד. בנוסף ניתן להשתמש בה גם במטופלים המוזנים באמצעות צינור הזנה.

האם הדיאטה הקטוגנית הינה טיפול חדש לאפילפסיה?

לא! השימוש בצום כטיפול מקובל באפילפסיה מתואר כבר במקורות.

בתחילת שנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת החלו להופיע דיווחים רפואיים אודות יעילות צום במספר מטופלים עם אפילפסיה. בשנת 1921 פורסם המאמר הראשון שטען כי דיאטה בעלת תכולת שומן גבוהה ודלה בפחמימות מדמה צום ולכן עשויה להועיל במקרי אפילפסיה. עשור לאחר מכן, עם הופעת התכשיר דילאנטין ובהמשך עם פיתוחן של תרופות אנטי-אפילפטיות נוספות, השימוש בדיאטה נדחק לקרן זווית ועקב כך הניסיון ומספר המרכזים הרפואיים, הנוירולוגים והדיאטנים המיומנים באופן יישומה פחתו. עובדה זו הובילה לחוסר יכולת לשחזר את נתוני ההצלחה שפורסמו מספר שנים קודם לכן ולתיקוף עמדתם של אלו המתנגדים לדיאטה הטוענים כי הדיאטה נוקשה, אינה טעימה, בלתי ישימה ואף אינה מועילה.

אין עוררין על כך כי תשומת הלב המחודשת בדיאטה וביעילותה נזקפת לזכותו של אדם בשם ג'ים אברהמס, אביו של צ'רלי שאובחן כסובל מאפילפסיה בגיל שנתיים. לדבריו לאחר אלפי אירועים פירכוסיים ותרופות רבות (שלא הועילו בעליל) החליט למצוא מרפא לבנו. החיפוש אחר פיתרון רפואי הוביל אותו לבית החולים ג'ון הופקינס שבארה"ב, אשר באותן השנים עדיין עשה שימוש בדיאטה כטיפול באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. לאחר התחלת הדיאטה הפירכוסים של צ'רלי נעלמו לחלוטין. ג'ים תהה מדוע אף גורם לא סיפר לו אודות הדיאטה. סיפור ההצלחה של בנו הביא אותו להקים את Charlie Foundation שמטרתו העלאת המודעות לטיפול בדיאטה. היותו יוצר סרטים עמדה לצידו בהשגת המטרה תוך פרסום הסיפור של צ'רלי בעיתונים רבים, תוכניות טלוויזיה ובהמשך גם בסרט עלילתי הקשור בדיאטה הקטוגנית הנקרא "First Do no Harm" בכיכובה של מריל סטריפ. בו בזמן שג'ים עסק בקידום המודעות לדיאטה ברמה התקשורתית, עסקה אשתו ננסי בהדרכה, סיוע ותמיכה להורים לילדים שטופלו בדיאטה. תודות לפועלם של הזוג אברהמס, הדיאטה מיושמת היום בכל העולם, ואף במספר מרכזים רפואיים בישראל.

האם יש צורך בייעוץ והערכה רפואיים לפני שמתחילים בדיאטה הקטוגנית?

כן! בטרם התחלת הדיאטה מומלץ לקיים פגישה מקדימה עם צוות רב תחומי (נוירולוג/ית, דיאטן/נית, אח/ות). לפגישה זו מספר מטרות עיקריות:

הערכת מדדים הקשורים בגדילה: משקל, גובה וכיו"ב.

מעבר על רשימת התרופות אותן נוטל הילד באופן קבוע והחלפתן בתרופות דומות שאינן מכילות סוכר (במידת האפשר)

ביצוע בדיקות דם ושתן שעיקרן שלילת הפרעות בפירוק שומנים משום שבמצבים בהן הפרעות אלו מתגלות אין להתחיל בדיאטה הקטוגנית. כמו כן בבדיקות הדם המקדימות יילקחו בדיקות דם בסיסיות כגון ביוכימיה, תפקודי כבד פרופיל שומנים וכו' שיקבעו את ערכי הבסיס לשם השוואה בבדיקות דם עוקבות במהלך הדיאטה.

דיון בהיבטים הפסיכוסוציאליים הקשורים בדיאטה, המחוייבות והמעורבות ההורית ובהירתמות הסביבה התומכת הקרובה, הצורך להיצמד לכללים המגבילים של הדיאטה, תופעות הלוואי ו"המהמורות" שעלולות לעלות במהלך יישום הדיאטה.

במקרים מיוחדים יישקל הצורך בביצוע בדיקות נוספות כגון בדיקת אולטרא-סאונד של הבטן להערכת מראה הכבד ו/או הכליות ודרכי השתן במצבים בהם קיים חשש למחלת כבד או אבנים במערכת השתן בהתאמה, בדיקת אק"ג ואף ייתכן אקו-לב במקרים של היסטוריה של מחלה לבבית אצל המטופל.

תיאום ציפיות על מנת להיטיב את סיכויי ההצלחה של הטיפול התזונתי. מחקרים מראים כי ציפיות ההורים מעבר לירידה בכמות הפירכוסים, מתרכזות גם בנושאים נוספים כגון שיפור קוגניטיבי וירידה במספר התרופות האנטי-אפילפטיות.

בחירת סוג הטיפול התזונתי המתאים ביותר תוך שיקלול מספר משתנים כגון סוג המחלה הפירכוסית, רצון ומסוגלות ההורים וכיו"ב.

מהן הוריאציות השונות של הטיפול התזונתי?

קיימות כיום 4 גירסאות לטיפול תזונתי במחלה פירכוסית (אפילפסיה) עמידה לטיפול תרופתי:

  1. דיאטה קטוגנית קלאסית
  2. דיאטת אטקינס המותאמת לטיפול באפילפסיה (Modified Atkins Diet ובקיצור MAD)
  3. דיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך (Low Glycemic Index Treatment ובקיצור LGIT)
  4. דיאטה המבוססת על חומצות שומניות בעלות שרשרת פחמנים קצרה (Medium Chain Tryglicerides ובקיצור MCT).

ניתן לראות פרטים נוספים אודות הטיפולים התזונתיים השונים וההבדלים בינהם בקטגוריית "סוגי טיפולים", "הבדלים" ו"טבלת השוואה" המופיעים בדף זה.

מהי הדיאטה הקטוגנית הקלאסית ?

הדיאטה הקטוגנית הקלאסית הינה הותיקה ביותר מבין כלל הטיפולים התזונתיים באפילפסיה, ובאופן טבעי זו שהצטבר לגביה המידע הרב ביותר.

בדיאטה הקלאסית יחס השומן לפחמימות וחלבון (בגרמים) הינו 4:1 בהתאמה. פירוש הדבר הוא ש 90% מהקלוריות מקורן בשומן ואילו 10% מהקלוריות מקורן בפחמימות וחלבונים. במקרים מסויימים עולה צורך בשינוי "היחס הקטוגני" ל 3:1 על מנת להעלות את צריכת הפחמימות והחלבון.

באופן מסורתי צריכת הקלוריות מוגבלת ל 80-90% מהצריכה היומית המומלצת. כמו כן בעבר מקובל היה להגביל את כמות הנוזלים ל – 90% מהצריכה היומית, אולם להגבלה זו אין ביסוס מחקרי התומך ביעילותה ולכן מרכזים רפואיים רבים הפסיקו מלעשות כך.

כיצד מתחילים ביישום הדיאטה הקטוגנית הקלאסית?

באופן מסורתי נהוג להתחיל את הדיאטה הקטוגנית הקלאסית בצום, הנע בין 12-48 שעות. בפרק זמן זה ניתן לספק נוזלים שאינם מכילים סוכר. היות ובתקופה זו עלולים להופיע חלק מתופעות הלוואי של הדיאטה הקטוגנית כגון התייבשות, ירידה בערכי הגלוקוז בדם ועוד (ראה בהמשך) הרי שנהוג לקיים את תחילת הדיאטה בתנאי אשפוז והשגחה קפדנית (משך האשפוז במרבית המקרים הינו 5 ימים). עם סיום תקופת הצום מקובל להתחיל בהאכלה הדרגתית מבחינת צריכת הקלוריות היומית - כך שביום הראשון התפריט הקטוגני מכיל כ – 1/3 מהצריכה הקלוריות היומית הנדרשת עבורו, ביום השני כ 2/3 מהצריכה הקלורית היומית ואילו ביום השלישי תפריט מלא המכיל את כלל הקלוריות הנדרשות עבור המטופל בדיאטה הקטוגנית (שהם כאמור כ- 90% מהצריכה הקלורית היומית המומלצת).

במהלך האישפוז המשפחה עוברת הדרכה ע"י דיאטנית אודות שקילת מוצרים, חישוב ארוחות ביחס קטוגני (4:1), מעבר על תפריטים והכנת ארוחות קטוגניות. בנוסף המשפחה לומדת כיצד למדוד רמת קטונים בשתן ע"י שימוש בנייר בוחן ("מקלון") ייעודי לשם כך. לקראת סוף תקופת האשפוז תצויד המשפחה במרשמים רפואיים הכוללים תוספת מולטי-ויטמינים, סידן וויטמין D, מקלונים למדידת קטונים בשתן ועוד. כמו כן יתואם מועד להמשך מעקב רפואי ותזונתי.

מהן תופעות הלוואי של הדיאטה הקטוגנית הקלאסית?

הדיאטה הקטוגנית אינה חפה מתופעות לוואי. אולם, חשוב לציין כי מרביתן הפיכות, חלקן באופן ספונטני וחלקן לאחר התערבות טיפולית פשוטה בד"כ, שלרוב אינה מצריכה הפסקתו של הטיפול התזונתי.

נהוג לחלק את תופעות הלוואי של הדיאטה הקטוגנית לאלו המופיעות בטווח הקצר (עד חודש מהתחלת הדיאטה) ולאלו המופיעות בטווח הארוך (מעל חודש).

תופעות הלוואי בטווח הקצר – הסיבוך השכיח ביותר מבין אלו המופיעים בטווח הקצר הינו התייבשות ("דהידרציה"), בייחוד בילדים המתחילים את פרוטוקול הדיאטה הקטוגנית בתקופת צום. הסיבוך השני בשכיחותו קשור בתופעות לוואי של מערכת העיכול ובכללן שילשול, בחילה/הקאה או עצירות. בנוסף תיתכן ירידה בערכי הגלוקוז ("היפוגליקמיה") ועוד.

תופעות הלוואי בטווח הארוך – ירידה במסת צפיפות העצם, עליה ברמת הטריגליצרידים והכולסטרול בדם, הגברת הנטייה לפתח אבנים בדרכי השתן ועוד.

האם הדיאטה הקטוגנית מספקת את כל הצרכים התזונתיים של המטופל בה?

לא! הדיאטה הקטוגנית אינה מכילה את כמות הויטמינים והמינרלים הנדרשת בתפריט יומי מאוזן ולכן חיוני לספק את אלו כתוסף.

ההמלצה היא לספק במקביל לדיאטה מספר תכשירים כגון: מולטי-ויטמין, סידן, וויטמין D על בסיס יומי (כמובן שרצוי כי תכשירים אלו לא יכילו סוכר).

מה כולל המעקב הרפואי אחר מטופל בדיאטה הקטוגנית?

יש צורך במעקב סדיר ע"י נוירולוג ודיאטנית הבקיאים בדיאטה הקטוגנית. בעת השיחרור מבית החולים, לאחר תקופת האישפוז הראשונית, יש לצייד את ההורים במספרי טלפון וכתובות דואר אלקטרוני בהם ניתן להשיג את הצוות האחראי על הדיאטה הקטוגנית. באופן עקרוני בשנה הראשונה מהתחלת הדיאטה, מקובל לבצע מעקב רפואי ודיאטני מסודר בתדירות של אחת ל - 3 חודשים (תדירות המעקב עשויה להשתנות בהתאם לגילו של הילד ולסוג מחלתו). במסגרת המעקב יילקחו שוב מדדים הקשורים בגדילה, בדיקות מעבדה למעקב אחר רמות החלבון, כולסטרול והטריגליצרידים בדם ובדיקות נוספות כגון EEG. כמו כן במסגרת פגישות המעקב תתקבלנה החלטות בנוגע לאפשרות של צימצום הטיפול התרופתי, הערכה מחודשת של צריכת הקלוריות היומית וכו'.

במסגרת המעקב בבית מומלץ לבצע מדידת רמת הקטונים בשתן מספר פעמים בשבוע וכן לנהל יומן המתעד את תדירות הפירכוסים ואיפיונם.

מהו משך הטיפול הנדרש?

נהוג לנסות את הטיפול בדיאטה במשך 3 חודשים לפחות על מנת לקבוע את מידת יעילותה. יש להפסיקה במידה ואינה מוכיחה יעילות לאחר פרק זמן נסיוני זה. עקרונית במקרים בהם הדיאטה הקטוגנית הוכיחה עצמה כיעילה אזי משך הטיפול בה נע בין שנתיים עד שלוש שנים.

דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך(LGIT)

דיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך (Low Glycemic Index Treatment ובקיצור LGIT)

דיאטת ה – LGIT הינה דיאטה עתירת שומן הדומה לדיאטה הקטוגנית הקלאסית בכך שמשמשת לטיפול בפירכוסים "עיקשים". המיקוד העיקרי בדיאטה הינו בסוג הפחמימות (כאמור, פחמימות בעלות ערך/מדד גליקמי נמוך) ובכמות הפחמימות.

ערך גליקמי (Glycemic index) הינו מדד המדרג את מידת ההשפעה של פחמימות שונות על רמת הסוכר בדם (בהשוואה לגלוקוז המהווה את המזון הנבחר כבסיס להשוואה ובעל מדד גליקמי של 100).

באופן עקרוני בעת אכילת פחמימות, הן מתפרקות במערכת העיכול ונספגות מהמעי אל זרם הדם. פחמימות המתפרקות מהר וגורמות לעליה חדה ברמת הגלוקוז בדם הינן בעלות ערך גליקמי גבוה ואילו פחמימות המתפרקות לאט וגורמות לשיחרור איטי של גלוקוז לזרם הדם הינן בעלות ערך גליקמי נמוך. רכיבי מזון אחרים עשויים להשפיע על הערך הגליקמי בכך שמאטים את קצב השיחרור של הגלוקוז מהמעי אל זרם הדם וכך שילוב של סיבים תזונתיים או אוכל שומני מפחית את המדד הגליקמי.

קטגוריות המדד הגליקמי המקובלות הן:

ערך גליקמי גבוה (מעל 70)

ערך גליקמי בינוני (55-70)

ערך גליקמי נמוך (מתחת 55)

בדיאטת LGIT מקובל לעשות שימוש במזונות שהערך הגליקמי שלהן נמוך מ – 50.

היכן פותחה דיאטת ה - LGIT כטיפול לפירכוסים ?

הדיאטה פותחה כטיפול תזונתי חלופי/נוסף לדיאטה הקטוגנית הקלאסית בשנת 2002, בבית חולים Massachusetts General Hospital ע"י רופאה (Elizabeth Thiele) ודיאטנית (Heidi Pfeifer). הפירסום המדעי הראשון אודות יעילות הדיאטה באפילפסיה יצא לאור בשנת 2005 ובו 10 מבין 20 חולים שהשתתפו במחקר השיגו למעלה מ – 90% ירידה בתדירות הפירכוסים.

מהם יתרונות הדיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך ?

לדיאטה זו מספר יתרונות: היא נחשבת טעימה יותר ופחות מגבילה ביחס לדיאטה הקטוגנית הקלאסית משום שכמות הפחמימות המותרת גבוהה יותר ואילו כמות השומן מעטה יותר. היא אינה מצריכה שקילת רכיבי המזון, היא מאפשרת למשפחות את היכולת "לאכול בחוץ" ללא צורך להכין אוכל מבעוד מועד וכן עצם העובדה שהאוכל בדיאטה הזו נחשב "נורמלי" הרי שיש לטיפול התזונתי האמור יתרונות בהיבט הפסיכוסוציאלי. בנוסף התחלת הדיאטה אינה מחייבת אישפוז בבית חולים.

כיצד מתחילים בדיאטה ? בדומה לדיאטה קטוגנית, קיים צורך בבדיקות דם בטרם התחלת טיפול תזונתי מסוג LGIT שעיקרן בבדיקת יכולת הגוף לפרק שומנים. התחלת הדיאטה נעשית תחת פיקוח דיאטנית ונוירולוג הבקיאים באופן יישומה. הליך הלימוד והתחלת הדיאטה נעשים על בסיס אמבולטורי (שאינו מחייב אישפוז).

מה כולל המעקב ?

המעקב אחר אלו המטופלים בדיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך זהה עקרונית לזה שנעשה בחולים המטופלים בדיאטה הקטוגנית הקלאסית.

דיאטת אטקינס מותאמת לאפילפסיה

The Modified Atkins Diet (ר"ת – MAD)

דיאטת אטקינס מותאמת לטיפול באפילפסיה (Modified Atkins Diet, ר"ת MAD). הדיאטה תוכננה לדמות מצב של קטוזיס (רמת קטונים גבוהה בגוף) על ידי צריכת כמויות גבוהות של שומן (וחלבון). בדיאטה זו כ – 65% מהקלוריות מקורן בשומן (לעומת 90% בדיאטה הקטוגנית הקלאסית). בחודש הראשון מקובל להגביל את כמות הפחמימות הנצרכת ל – 10 גרם ליממה ולאחר כחודש ניתן להגיע עד 20-30 גרם ליממה בהתאם למידת השליטה בפירכוסים. בשונה מדיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך, כל סוגי הפחמימות מותרים.

מחקר המעקב הראשון שבדק את יעילות ה – MAD כלל 20 ילדים עם מחלה פירכוסית עמידה לטיפול תרופתי ומצא כי ל – 65% מהילדים הייתה הפחתה של למעלה מ – 50% בתדירות הפירכוסים כחצי שנה לאחר התחלת הדיאטה, כשבמחציתם הודגמה אף הפחתה משמעותית יותר (מעל ל – 90% ירידה בתדירות הפירכוסים).

היכן פותחה דיאטת ה – MAD?

ה – MAD פותחה בבית החולים המפורסם ג'ון הופקינס בארה"ב. היא התפרסמה לראשונה בשנת 2003 בנסיון ליצור דיאטה טעימה יותר ופחות מגבילה מאשר הדיאטה הקטוגנית הקלאסית. בכך הדיאטה פונה לקהל יעד רחב יותר, כולל נערים בגיל ההתבגרות ואף מבוגרים, וכן מקלה על נוירולוגים המהססים להתחיל את הדיאטה הקטוגנית המסורתית מחשש לחוסר היענות בשל הקושי הכרוך בישומה ובהתמדה בה.

במה שונה דיאטת ה – MAD מדיאטת אטקינס המפורסמת? א. כמות הפחמימות המותרת בה נמוכה יותר ב. מטרתה אינה להביא להפחתה במשקל ג צריכת השומן בה מומלצת ולא "רק מותרת".

כיצד מתחילים בדיאטת ה – Modified Atkins Diet?

אין צורך באישפוז על מנת להתחיל בדיאטה זו וניתן להתחיל בה לאחר הדרכה ע"י דיאטנית ונוירולוג הבקיאים ביישומה.

האם ניתן לעבור מדיאטת ה- MAD לדיאטה הקטוגנית הקלאסית ולהיפך?

שתי הדיאטות דומות זו לזו יותר מאשר שונות זו מזו. ישנן עדויות התומכות בכך כי ילדים המטופלים בדיאטה הקטוגנית הקלאסית משך חודשים יכולים לעבור לדיאטת MAD (לאחר אישור הצוות המטפל), שהינה פחות מגבילה מבלי לפגום בהכרח במידת השליטה על הפירכוסים. המעבר בכיוון ההפוך (מדיאטת MAD לדיאטה קטוגנית קלאסית) סבוך יותר ומזכיר במידה מסויימת עליה במינון של תרופה. מעבר מדיאטת MAD לדיאטה הקטוגנית הקלאסית עשוי במקרים מסויימים להקנות שליטה טובה יותר במידת הפירכוסים, אולם כרוך במיגבלות רבות יותר ובמשטר תובעני יותר.

דיאטת MCT - Medium Chain Triglycerides

מהם טריגליצרידים? תרכובת המהווה חיבור בין 3 חומצות שומן חופשיות למולקולה הנקראת גליצרול (ראה איור). הטריגליצרידים נבדלים זה מזה בין השאר באורך שרשרת חומצות השומן. כך אנו מחלקים את הטריגליצרידים לטריגליצרידים עם חומצות שומן ארוכות (Long Chain Triglycerides ר"ת LCT) וטריגליצרידים עם חומצות שומן בינוניות (Medium Chain Triglycerides ר"ת MCT).

במה שונות חומצות השומן הבינוניות (MCT) מחומצות השומן הארוכות ( LCT) ומהו הקשר בינן לדיאטה הקטוגנית?

מעבר לאורך שרשראות חומצות השומן, ישנם מספר הבדלים בין סוגי הטריגליצרידים לעיל. הטריגליצרידים בעלי חומצות השומן הבינוניות קלים יותר לפירוק ונספגים במהירות יחסית מהמעי לזרם הדם. הדיאטה הקטוגנית הקלאסית מבוססת על שימוש גם בחומצות שומן ארוכות שרשרת ואילו דיאטת ה – MCT עושה שימוש בחומצות שומן בינוניות השרשרת, המייצרות באופן יחסי יותר קטונים ליחידת שומן בהשוואה לחומצות השומן ארוכות השרשרת. עובדה זו מאפשרת הפחתה בצריכה הכוללת של שומן ומאפשרת צריכה רבה יותר של חלבונים ופחמימות תוך כדי השגת רמת קטוזיס שתביא לשליטה יעילה בפירכוסים. בנוסף, היכולת להגביר את צריכת הפחמימות והחלבונים בכל ארוחה משפרת את טעמה ומקלה במידה מסויימת על יישום הדיאטה וההתמדה בה.

מהו המקור לחומצות שומן בינוניות שרשרת?

חומצות שומן בינוניות השרשרת מגיעות בתצורת שמן המבוסס על שמן קוקוס או בצורת תחליב (Liquigen).

כיצד בנויה דיאטת ה – MCT?

במקור דיאטת ה – MCT הייתה בנויה כך ששמן ה – MCT היווה 60% מסך הקלוריות. הדבר גרם לתופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול לרבות כאבי בטן, שילשול והקאה. מסיבה זו כיום מקובל כי בדיאטת ה – MCT מקור 30% מסך הקלוריות הוא בחומצות שומן בינוניות. 30% נוספים מסך הקלוריות מקורו בחומצות שומן ארוכות (LCT) ואילו יתר הקלוריות מקורן בחלבונים ופחמימות.

קיימים מספר עקרונות לדיאטת ה – MCT:

  • יש לצרוך MCT בכל ארוחה!
  • אין לתת שמן MCT או תחליב כמשקה בפני עצמו.
  • יש להתחיל את הדיאטה במינון נמוך יחסית של MCT ולהעלות את כמותן בהדרגה, בהתאם למידת השליטה בפירכוסים והופעת תופעות הלוואי.

מה כולל המעקב אחר המטופלים בדיאטת MCT?

המעקב עוד בטרם התחלת הדיאטה ובמהלכה זהה לזה המתקיים עבור מטופלים בדיאטה הקטוגנית הקלאסית.

References - מקורות

  1. Freeman JM. Kossof EH. Freeman JB, Kelly MT; The Ketogenic Diet – Treatment for children and others with epilepsy; 4th edition; 2006
  2. http://www.charliefoundation.org
  3. http://www.matthewsfriends.org
  4. Kossoff EH et al. Optimal clinical management of children receiving the ketogenic diet: recommendations of the International Ketogenic Diet Study Group; Epilepsia 2009; 50(2):304-317.
  5. Pfeifer HH, Thiele EA .Low-glycemic-index treatment: a liberalized ketogenic diet for treatment of intractable epilepsy. Neurology. 2005 Dec; 65(11):1810-2.
  6. Kossoff EH, Dorward JL. The modified atkins diet. Epilepsia 2008 Nov;49 Suppl 8:37-41.
  7. Kang HC, Chung DE, Kim DW, Kim HD. Early- and late-onset complications of the ketogenic diet for intractable epilepsy. Epilepsia. 2004 Sep;45(9):1116-23.
  8. Olivers Magic Diet