ליתיום אורוטאט – מינרל ייחודי, בטוח, עם מספר שימושים

האם אתם מטופלים בליתיום? האם קרוביכם מטופלים בליתיום? האם אתם מודעים לתופעות הלוואי? חשוב לדעת שיש פתרון טבעי ובטוח יותר.

* כתבת חובה לאלו המטופלים בליתיום ולקרובים להם –
* יש פתרון טבעי בטוח יותר.

ליתיום הינו מינרל בעל מוניטין מעורפל. הוא מתכת בסיסית המשוייכת למשפחה הכוללת נתרן, אשלגן ויסודות נוספים. אף על פי שליתיום הוא יעיל ביותר לטיפול במאניה דפרסיה, יש ליטול את התוצרים הרפואיים שלו, הלוא הם תרופות המרשם – ליתיום קרבונט וליתיום ציטראט – בזהירות יתרה ⁽¹⁾. קיים צורך בבקרה כשמדובר בליתיום הניתן כתרופת מרשם, משום שליתיום בצורות הללו נספג על ידי תאי הגוף ברמה נמוכה – ודווקא בתוך תאי הגוף שלנו השפעות סגולות המרפא שלו מתרחשות. האמונה הרווחת היא כי יוני ליתיום פועלים אך ורק באזורים ספציפיים בממברנות של מבנים תוך-תאיים כגון המיטוכונדריה והליזוזומים.

כתוצאה מכך, בשל היות המעבר התוך-תאי כה ירוד, נוצר הכרח ליטול מינונים גבוהים של ליתיום בצורתו כתרופת מרשם בכדי להשיג השפעה רפואית מרגיעה ומשביעת רצון. למרבה הצער, מינונים רפואיים אלו מעלים את רמתו בדם לרמה כה גבוהה עד שהיא גובלת ברעילות. לכן, יש לעקוב באופן צמוד אחרי רמות הליתיום בדם כל 3-6 חודשים.

השפעות רעילות של ליתיום עשויות לכלול רעידות בידיים, שתן תכוף, צמא, בחילה והקאה. מינונים גבוהים יותר עשויים לגרום לתשישות, חולשת שרירים, ירידת הקואורדינציה, צלצולים באוזניים, ראייה מטושטשת ועוד.

עלה חשש כי טיפול ארוך טווח בליתיום עשוי להזיק לתפקוד הכליות, אך מידע ביחס לנושא זה אינו חד-משמעי. אי ספיקת כליות ללא סיבה ידועה אירעה באוכלוסייה הכללית, אך היקף הלוקים בהפרעות מניה-דפרסיה וסובלים מאי ספיקת כליות נותר שרוי בעלטה.

רוב הפציינטים המטופלים בליתיום נוטלים תרופות נוספות, כך שסביר באותה מידה, כי מעט המקרים של אי ספיקת הכליות במטופלים הנוטלים ליתיום אירעו בשל תרופות אחרות אשר הם לקחו בו-זמנית ^(2-5).

עם פוטנציאל לתופעות לוואי כאלו, מדוע מישהו ירצה ליטול ליתיום בכלל? זאת משום שליתיום נמצא כאחד מהטיפולים היעילים ביותר למאניה-דפרסיה (הפרעה דו קוטבית).

הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית היא הפרעת חמורה במצב הרוח המאופיינת על ידי סבבים של אושר עילאי (מאניה) ודיכאון חריף (דפרסיה) החוזרים שוב ושוב. השלב הדיכאוני מאופיין על ידי שפיפות או כבדות כללית, אובדן ביטחון עצמי, תחושות חוסר אונים, גמילה ועצב, כאשר התאבדות היא סיכון ממשי. השלב המאני מאופיין על ידי עליה, היפראקטיביות, מעורבות מוגזמת בפעילויות, ביטחון עצמי בוער בשחקים, נטייה להיות מוסח דעת בקלות ומעט מאוד צורך בשינה. בשני השלבים ישנם לעיתים קרובות תלות באלכוהול או בחומרים ממכרים אחרים. ההפרעה מופיעה לראשונה בין הגילאים 15 ל- 25 ומשפיעה על דברים ונשים באופן זהה. הסיבה אינה ידועה, אך יתכן כי גורמים תורשתיים ופסיכולוגיים משחקים תפקיד בכך. השכיחות גבוהה יותר כאשר מדובר בקרובי משפחה של אנשים עם הפרעה דו-קוטבית. היסטוריה פסיכיאטרית של שינויים במצבי רוח, וצפייה בהתנהגות ומצב רוח עדכניים הם מהותיים באבחנת ההפרעה הזו ⁽⁷⁾.

הטיפול הקונבנציונלי

במצב חמור, יתכן ויידרש אשפוז לשם שליטה בתסמינים. יתכן ויינתנו תרופות אנטי-דיכאוניות; יתכן וגם יעשה שימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות הנוגדות פרכוסים (Carbamazepine, Valproic acid, Depakote). (התרופות הללו מכלות את מצבורי הקרניטין והטאורין בגוף. השלמה תזונתית של כמה גרם קרניטין וטאורין ביום תקטין משמעותית את תופעות הלוואי של תרופות אלו).

ליתיום, לעומת זאת, הוא הטיפול הנבחר עבור מחלה דו-קוטבית חוזרת ונשנית (מניה/דפרסיה), ומהווה משפר מצבי רוח יעיל אצל -70-80 אחוז ממטופלי הדו-קוטביות.

הפחתת-תמותה, ההשפעה האנטי-אובדנית של ליתיום

התמותה של מטופלי מניה-דפרסיה גבוהה במידה ניכרת מזו של האוכלוסייה הכללית. התמותה הגבוהה היא בעיקר, אך לא רק, נגמרת על ידי התאבדות. מחקרים הראו כי התמותה של מטופלי מניה-דפרסיה אשר ניתן להם טיפול בליתיום לטווח ארוך נמוכה באופן משמעותי מזו של מטופלים שאינם נוטלים ליתיום. התכיפות של מקרי התאבדות בחולים מטופלים היא נמוכה ברמה ניכרת מאשר בשל מטופלים אשר ניתנים להם נוגדי דיכאון אחרים או תרופות אנטי-אפילפטיות כגון קארבאמאזפין. תוצאות מחקרי תמותה מתיישבות עם ההנחה כי טיפול בליתיום מגן נגד התנהגות אובדנית  ^(8-13).

הפרעה חד-קוטבית

בנוסף ליתרונותיו הידועים בהתמודדות עם הפרעה דו-קוטבית, ניסיונות הוכיחו חד משמעית כי ליתיום הוא אף שיטת טיפול יעילה עבור מחלה דיכאונית חד-קוטבית חוזרת ונשנית (הפרעה חוזרת ונשנית בעלת השפעה עזה) ^(14-16). למרות שרופאים באירופה נעזרים בליתיום בהצלחה במקרים כאלו כבר שנים רבות, פסיכיאטרים אמריקאים אינם חולקים את הערכתם לגבי הבטיחות והיעילות של ליתיום אלא אם כן המדובר על מצב של דיכאון קליני. יתכן שזה עקב השוני בהכנות הליתיום אשר ברשותם.

יתרונות ליתיום אורגני

מלח הליתיום של החומצה האורוטית (ליתיום אוטוראט) נקרא גם ליתיום אורגני. הוא משפר בכמה סדרי גודל את ההשפעות הספציפיות של הליתיום, על ידי הגדלת הספיגה הביולוגית שלו; האורוטאט מעביר את הליתיום לקרומי המיטוכונדריה, הליזוזומים ותאי הגלייה. ליתיום אורוטאט מייצב את הגרומים הליזוזומליים ומונע את תגובות האנזימים האחראיים לאבדן נתרן ולהשפעות התייבשות של מלחי ליתיום אחרים.

נמצא כי ליתיום אורוטאט משפר אריכות ימים

מחקרים מוגבלים בבעלי חיים דיווחו שליתיום במינון נמוך מעלה ב-45% את תוחלת החיים של תולעי Caenorhabditis elegans . הצעות למחקרים קליניים: הצעות לייצור תאי גזע ושיפור אריכות ימיהם מופיעות בספרות, אך  חסרים מחקרים קליניים ⁽²¹⁾.

מינון מומלץ של ליתיום אורוטאט

בגלל  הזמינות הביולוגית הגבוהה של ליתיום אורוטט, המינון הטיפולי הנדרש הוא נמוך בהרבה מאשר בצורות המרשם של ליתיום. לדוגמא, במקרים של דיכאון חריף, המינון הרפואי של ליתיום אורוטאט הוא 150 מ”ג ליום (שבהם יש 6 מ”ג של היסוד ליתיום). זאת בהשוואה ל- 900-1800 מ”ג בצורות המרשם. במינון זה של ליתיום אורוטאט, לרוב אין תופעות לוואי שליליות ואין צורך בניטור רמות הליתיום בדם ⁽¹⁷⁾.

Marshall 2015 ^{(מקור 19)} המליץ על מינונים של עד 20 מ”ג יסוד ליתיום ליום, אבל אין מספיק מחקרים מקיפים כדי לתמוך בהמלצת מינון זו. קיימים דיווחים על מקרים שבהם מטופלים קיבלו עד 240 מ”ג יסוד ליתיום ליום, ללא סימני רעילות נראים לעין.

השחרור של ליתיום מסתיים נגמר תוך 4 שעות. לכן אם לוקחים מינון של מעל 6 מ”ג ליום, המלצתנו היא לחלק את המינון על פני היום.

הערת שוליים: ייתכן שיש אנשים מסוימים רגישים במיוחד. ישנם  כמה דיווחים ברשת על אנשים שהיו להם תופעות לוואי שנעלמו עם לקיחת מינונים נמוכים יותר של 1 עד 2.5 גרם יסוד ליתיום).

אין להשתמש בזמן הריון שכן לא נעשו מחקרים בנושא ולגבי ליתיום פרמבציטי דווח על שיבושים בתפקוד העובר .

מומלץ תמיד להתייעץ עם הרופא לפני לקיחת ליתיום אורוטאט. הדבר חשוב במיוחד אם אתם לוקחים תרופות. כדי לוודא שאין התנגשות עם התרופות שאתם לוקחים שכן לליתיום יש הרבה התנגשויות עם תרופות אחרות.

תופעות לוואי

לא דווח על תופעות לוואי במינונים נמוכים (ליתיום אורוטט 5 עד 20 מ”ג) מרשל 2015, סמית 1976; עם זאת, במינונים גבוהים יותר יש לצפות לתופעות לוואי הקשורות לתכשירים פרמצבטיים של ליתיום (ליתיום קרבונט, ליתיום ציטראט). בדרך כלל אין לתת ליתיום לשנת 2016 לחולים עם מחלת כליות או לב וכלי דם משמעותית, התשה חמורה או התייבשות או דלדול נתרן, עקב סיכון לרעילות ליתיום; אם השימוש הוא בלתי נמנע, ניתן לתת ליתיום בזהירות רבה, כולל בדיקות תכופות של ליתיום בסרום ואולי אשפוז. הפסק את הטיפול אם מתרחשים סימנים קליניים של רעילות ליתיום (למשל שלשולים, הקאות, רעד, אטקסיה קלה, נמנום או חולשת שרירים) ⁽²¹⁾.

מחקר קטן ופתוח דיווח על תסמינים קלים של חולשת שרירים, אובדן תיאבון, אדישות קלה וחוסר אכפתיות בקרב חלק מהחולים הנוטלים ליתיום אורוטט 150 מ”ג ליום. הסימפטומים נפתרו בעקבות הפחתת המינון.

קיים דיווח על אישה בת 18 שנטלה 18 טבליות ליתיום אורוטאט, שכל אחת מהן מכילה 120 מ”ג ליתיום אורוטט. דווחו על בחילות ועל אפיזודה אחת של סימפטומים, סימנים חיוניים היו תקינים בעת הצגתם, והממצא היחיד היחיד היה רעד קל ללא נוקשות. א.ק.ג הראה מקצב סינוסים תקין.

בדיווח אחר מקרה לא נצפו סימני רעילות לאחר צריכת ליתיום אורוטט 240 מ”ג ליום להפרעה דו קוטבית שאובחנה בעצמה.

שימושים אחרים של ליתיום אורוטאט

בליתיום אורוטאט נעשה שימוש יעיל גם בהקלת כאבי מיגרנה וכאב ראש מקבצי, ספירת כדוריות דם לבנות נמוכה, מחלת אפילפסית הנעורים, אלכוהוליזם והפרעות בכבד ⁽¹⁸⁾. ד”ר הנס ניפר אף מדווח שמטופלים הסובלים מקוצר ראייה וגלאוקומה נהנים לעיתים קרובות מההשפעות המיבשות הקלות של הליתיום על העין, המביאות לשיפור בראייה וצמצום הלחץ התוך-עיני ⁽¹⁹⁾.

איפה להשיג?

ליתיום אורוטאט איכותי אפשר להשיג בחנות טופהיל. כמוסה אחת מכילה 125 מ”ג של התרכובת ליתיום אורוטאט המכילים 5 מ”ג של היסוד ליתיום, וזהו המינון הבסיסי המומלץ על ידי היצרן.

האם יש ליתיום בטוח אף יותר? כן, נוכל להשיג עבורכם גם ליתיום בגידול אורגני בזמינות ביולוגית גבוהה אף יותר, ולכן בטוח לשימוש אף יותר. הוא נקרא ליטינאז. עקב הזמינות הביולוגית הגבוהה נדרש רק 50 מק”ג של ליתיום לכמוסה.

References:

• 1. Aronson JK, Reynolds DJM. ABC of monitoring drag therapy: lithium. BMJ. 1992;305: 1273-1276.

• 2. Schou M, Effects of long-term lithium treatment on kidney function: an overview. J Psychiat Res, 1988;22.,287-296

• 3. Waller DG, Edwards TG. Lithium and the kidney: an update. Psycliol Mod. 1989; 19:825-83 1.

• 4. Kallner G,.Petterson IJ. Renal, thyroid and parathyroid function during lithium treatment: laboratory test in 207 people treated for 1-30 years. Acta Psychiatr Scand. 1995;91:48-5 1.

• 5. Baastrup PC, Schou M. Lithium as a prophylactic agent: its effect against recurrent depressions and manic-depressive psychosis. Arch Gen Psychiatry. 1967; 16:162-172.

• 6. Goodwin FK, Jamison KR. Manic-Depressive Illness. Oxford, England: Oxford University Press; 1990.

• 7. Mueller-Oerlinghausen D, Ahrens B, Volk J, Grof P, Grof E, Schou M, Vestergaard P, Lenz G, Sinihandl C, Tlau K, Wolf R. Reduced mortality of manic-depressive patients in long-term lithium treatment, an international collaborative study by IGSLI. Psychiatry Res. 1991;36:329-331.

• 8. Ahrens B, Mueller-Oerlinghausen 3, Schou M, Wolf T, Alda M, Grof. E. Grof P, Lejiz G, Simhandl C, Thau K, Vestergaard P, Wolf R, Moeller H. Cardiovascular and suicide mortality of affective disorders may be reduced by lithium prophylaxis. J Affect DI-Y, 1995;33:67-75.

• 9. Mueller-Oerlinghausen B, Mueser-Causemam B, Volk J. Suicides and parasuicides in a high-risk patient group on and off lithium long-term medication, J Affect Dis. 1992;25: 261-270.

• 10. Felber- NV, Kyber A. Suizide und Parasuizide wachrend und aubetadserhalb einer Lithiumprophylaxe. In-, Muclicr-Oerlinghausen B, Berghoefer A, eds. Ziele und Ergebnisse der medikagivitoeseyi I-i-opiiylaice affektiver Psychoseii. Stuttgart, Germany, Thieme; 1994:53-59.

• 11. Thies-Flechtner K, Seibert W, Walther A, Greil W, Mueller-Oerlinghausen B, Suizide bei rezldlvprophylaktisch behandelten Patienten mit affektiven Psychosen. In: Mueller-Oerlinghausen B, Berghoefer A, eds. Ziele und Ergebnisse der medikamentoesen Prophylaxe offekliver Psychosen. Stuttgart, Germany. Thieme; 1994,61-64.

• 12. Schou M.. Mortality-lowering effect of prophylactic lithium treatment, a look at the evidence, Pharmacopsychiatry. 1995;28: 1.

• 13. Souza FGM, Goodwin GM. Lithium treatment and prophylaxis in unipolar depression: a meta-analysis, Br J Psychiatry. 1991; 158:666-675.

• 14. Johnstone EC, Owens DGC, Lambert MT, Crow TJ, Frith CD, Done DJ. Combination tricyclic, antidepressant and lithium maintenance medication in unipolar and bipolar depressed patients. J Affect Dis, 1990;20:225-233,

• 15. Prien RF, Kupfer DJ, Mansky PA, Small JG, ‘I’uason VB, Voss CB, Johnson WE. Drug therapy in the prevention of recurrences in unipolar and bipolar affective disorders. Arch Gen Psychiatry, 1984;41.1096-1104,

• 16. Nieper HA The clinical application of lithium orotate. Agressologie 14(6). 407-411, 1973, Sartori HE, Lithium orotate in the treatment of alcoholism and related conditions, Alcohol 1986 Mar; 3 (2): 97-100.
• 17. Nieper HA The curative effect of a combination of Calcium-orotate and Lithium orotate on primary and secondary chronic hepatitis and primary and secondary liver cirrhosis. From lecture Intl Acad of Prevent Med, Washington, DC March 9, 1974.
• 18. Lithium Orotate – the unique, safe mineral with multiple uses. By By Ward Dean MD and Jim English.
• 19. Marshall 2015
• 20. SelfHarked
• 21. Drugs.com
• 22.