MK-7 – ויטמין K2 מתקדם

בטבע ישנם שני סוגים של ויטמין K – K1 ו-K2. K1 חיוני לתהליך קרישת הדם, מגן מדימום בשל פצעים חיצוניים או פנימיים. נחוץ לייצורם בכבד של מספר חומרים המשתתפים בקרישת דם, כולל פרותרומבין (גורם קרישה II), חלבון ההופך את הפיברינוגן הנע בדם לחלבון לא מסיס, הנקרא פיברין, מרכיב עיקרי בקרישה. K1 חשוב, אך קל להשיגו ממקורות צמחיים.

K2 הוא הסוג החשוב יותר. השימוש בו כמעט אינו מוכר במערב ובישראל. זוהי תת קבוצה בפני עצמה, עם שתי תרכובות רלוונטיות: א. מנאטטראנון (MK-4), הוא מוצר סינטתי אך חצי ממנו מתפרק בגוף בחצי שעה ולכן לא מתאים כתוסף. ב. מנאקווינון (MK-7), הוא החדש יותר ונשאר בגוף זמן רב יותר (מחצית חיים של 3 ימים). לכן אפשר ליהנות גם מהוספת רמות הרבה יותר נמוכות שלו. הוא מופק מסויה מותססת יפנית בשם נאטו, אך חסר אצל 98% מהאנשים.

האם MK-7 נמצא במזון? כאן, אבל לרוב בכמות מזערית. הנה מחקר על תכולת תרכובות ויטמין K, כולל MK-4 ו-MK-7 במזונות.

הגוף יכול גם להמיר K1 ל-K2 (לתרכובת MK-4) אבל תהליך זה לבדו לא מספיק לעצמות כי הגוף משתמש ברוב ה-K1 לקרישת הדם. הכבד משתמש ב-K1 להפעלת קרישת הדם בעוד שרוב הרקמות האחרות מעדיפות K2.

תפקידים ושימושים 

הסתיידות עורקים ואוסטאופורוזיס (“בריחת סידן”) – MK-7 פועל למניעתה. לטיפול, לשלב MK-7 עם: סידן אלמוג + מגנזיום ומינרלים אחרים, D3-5000, אוסטיאוביוס, מומיו. אוסטיאופורוזיס נפוץ אצל נשים. כשמטופלת נוטלת MK-7 כדי למנוע דילול העצם או כדי לבנות את העצם, היא בנוסף מרחיקה מעצמה, את הסיכונים להסתיידות העורקים ולהתקפי לב כבונוס! “סיכום 7 מחקרים יפניים מראה שהוספת MK-7 מורידה ב-60% את השברים בחוליות וב-80% את השברים שאינם בחוליות”. מחקרים יפניים אחרים הראו שויטמין K2 הופך לחלוטין את תהליך אובדן מסת העצם ולעיתים אף גורם להגדלתה. חוקרים בהולנד הראו שויטמין K2 יעיל פי 3 מ-K1 בהעלאת הרמה של אוסטאוקלצין, השולט על בניית העצם. ⁽²⁾

לב: “כל 10 מק”ג נוספים של K2 בדיאטה מורידים ב-9% את הסיכוי לאירועי לב”.

מערכת החיסון: הוספת רמה גבוהה של K2 מפחיתה את הסיכון לסרטן”
^{European EPIC study, published in the American Journal of  Clinical Nutrition, March 2014}

אנטי-דלקתי: מחקר חדש מגלה שויטמין K2 בתור MK7 עוזר גם למנוע דלקות בגוף. 

חשוב להבין ש-K לא עובד לבד. הוא צריך משתפי פעולה, וויטמין D הוא אחד מהחשובים. שניהם עובדים יחדיו כדי להעלות את רמת ה-MGP, החלבון האחראי למניעת הסתיידות כלי הדם. למעשה ה-MGP כה חשוב עד שהוא משמש כמדד למצב הלב וכלי הדם. כדי לאזן את מצב העצמות חייבים לאזן בין רמת הויטמין D, רמת K, ורמת הסידן. הוספת הסידן טובה לעצמות אבל לא לכלי הדם, שיכולים להסתייד. אך K מונע את ההסתיידות.

מתי קיים חוסר K1?   דימום – כשקיים דימום בלתי נשלט. אי ספיגה – כאשר קיימת בעיה של אי ספיגה. אופיינית במחלות מעיים דלקתיות.  תינוקות – K1 לא נמצא בחלב אם. תינוקות לאחר לידה מקבלים K1 למניעת מצבי חוסר שקורים בתינוקות יונקים. דיאטה – שימוש בתרופות למניעת ספיגת שומנים (תרופות לכבד שומני – Xenical).  אנטיביוטיקה – K1 מיוצר גם ע”י בקטריות במעי הדק. שימוש באנטיביוטיקה פוגע בו. לכן גם חשוב שיקום הפלורה במעיים.

שימושים רפואיים:  K1 חשוב כשיש  דימום יתר – במחזור, באף, בטחורים, המופיליה.  שימושים נוספים: מניעת דמום מוגבר – רופאים משתמשים ב-K1 למניעת דמום מוגבר לנוטלים תרופה לדילול דם וופרין (קומדין). ניתוח – K1 ניתן לאנשים שעומדים לעבור ניתוח או נשים לפני לידה כדי למנוע דמום רב. דלקות מעיים – K נמצא חסר במחלות מעיים הקשורות לחוסר ספיגה: שלשול כרוני, צליאק, קרוהן, קוליטיס.

מינון

K1 קיים באופן טבעי במזון. הקצבה היומיות המומלצות לא נקבעה, אך צריכה יומית ממוצעת של 300-500 מק”ג נחשבת מספקת. מינון מקובל הוא 65 עד 100 מק”ג ליום. רמה זו מספיקה למנוע בעיות בקרישת הדם. וניתנת להשגה ע”י אכילת ירקות ירוקים.

K1 לא התגלה כבעל יעילות בבניית העצם או במניעת הסתיידות העורקים. לעומתו, K2 פעיל בתהליכים אלו.

מומלץ לקבל לפחות 100 מ”ג של MK-7 ליום,  עם ארוחה שומנית (הויטמין נמס בשמן והוא לא ייספג בלעדיו).

לרובנו חסר ויטמין D והוא חשוב למאות תפקידים בגוף. אם לוקחים ביחד איתו גם K-2, הדבר מגביר את ספיגתו.

בטיחות

ויטמין K1 בטוח לשימוש. הוא אינו יכול לגרום לקרישיות יתר. על אחת כמה וכמה ויטמין K2 – שכלל אינו מעורב בתהליך קרישת הדם.

כותב דולב גילמור:

היות שבאופן כללי הציבור יודע שויטמין קי מעורב בקרישת דם, מטופלים ורופאים מביעים חשש מקרישת יתר של הדם, כשמציעים את הויטמין הזה כאמצעי טיפול. האמת שאין כל סיבה לחשוש מכך. בפועל, בתהליך קרישת הדם, משתתפים ארבעה אנזימים התלויים בויטמין קי המשמש כקו-אנזים. כשהם רוויים בויטמין קי, תהליך הקרישה מתקדם. הרוויה כזו מתרחשת ברמה יחסית נמוכה של ויטמין קי, רמה שניתנת להשגה בקלות מתזונה רגילה. לאחר שאנזימי הקרישה רוויים בויטמין קי, כל כמות נוספת של הוויטמין אינה מסוגלת להשפיע כלל וכלל על קרישת הדם. דווקא הכמות הנוספת משוחררת לחלוטין מתפקיד הקרישה, ויכולה להיקשר עם חלבון העצם (אוסטיאוקלצין) ועם החלבון מטריקס Gla, ולהשפיע על ייעודו של הסידן. ההרוויה של חלבונים אלה מתרחשת ברמות גבוהות מהרמות בהן אנזימי הקרישה רוויים. קרישת יתר מסוכנת של הדם מופיעה בעקבות מצבים אחרים, ולא עקב רמה גבוהה כלשהי של ויטמין קי. אין ללמוד מהעובדה שהתרופה קומדין מדללת דם על ידי חסימת פעילותו של ויטמין קי, שוויטמין זה הוא הגורם לקרישת יתר. ויטמין קי דרוש לקרישה נורמלית, אך לא מסוגל לגרום קרישת יתר. מינונים של כמה אלפי מ”ג נבחנו, והרמה שגורמת לנזק טרם התגלתה.

תופעות לוואי ואינטראקציה

מקובל כי K1 מתערב בפעילות של תרופות מדללות דם. הצורה הצמחית אינה גורמת לכל תופעת לוואי.

התוויות נגד

• לא לקבל במחלות כבד. ולא כשיש חוסר על רקע גנטי של האנזים G6PD הגורם לאנמיה המוליטית.
• תרופות רבות מתערבות בפעילות K. התרופה קומדין – Coumadin (Warfarin), מדללת דם ע”י עיכוב גורמי הקרישה התלויים בויטמין K. ולכן גורמת לדילול בצפיפות העצם, כתופעת לוואי.

איפה להשיג?

MK-7 הוא הסוג הטבעי של ויטמין K2. הסוג MenaQ7 הוא הסוג הנחקר ביותר. אפשר להשיג אותו בארץ – לחצו להזמנה אונליין ולמבצעים עדכניים

כפי שכבר אמרנו, כדאי לצרוך K2 ביחד עם ויטמין D איכותי שכן הוא משפר את ספיגתו ויוצר אפקט סינרגטי. הרחבה על ויטמין D, איך משיגים אותו בטבע, ומהו המינון המומלץ, תמצאו כאן.

לרוצים לחסוך כדאי  D+K באריזה משולבת. איתרנו בשבילכם כמוסות המכילות ויטמין D3 עם K2, במינונים המומלצים על ידי ד”ר אבני – 5000 או 10,000 (“זהירות – פחות מ-5000 יחב”ל לא מזיז לו לויטמין D”).

[sc name=”tevali”]

מקורות למידע נוסף

1. דולב גילמור: בריחת סידן ופרדוקס ההסתיידות
2. ד”ר מרקולה