מתחילים להריח את השינוי באוויר (מתובל בריחות פריחה מהממים)….
אנחנו יוצאים מתקופה שבה היינו בבידוד כפוי אבל גם בסוג של הגנה מלאכותית- חוסר המגע עם החוץ.
כל שינוי בחיים שלנו גורר איתו תחושת לחץ וגם במקרה הזה: נהיה יותר חשופים לאנשים אחרים, האחריות עוברת אלינו, ובנוסף יצופה מאיתנו לחזור לשיגרה כאילו לא נולד הוירוס הזה מעולם…
הדבר החשוב מהכל הוא לסמוך על עצמנו ועל מערכת החיסון שלנו ולהיות בחיוך!
גם לפני עידן הקורונה היינו חשופים לוירוסים וחיידקים רבים. היינו קצת פחות מודעים לכך.
גם לפני עידן הקורונה אנשים חלו. העדפנו להתעלם מכך.
הטבע יצר מכונה מדהימה שאין כמוה- גוף האדם.
עלינו להכיר בכך שהגוף והרגשות קשורים זה בזה. במחקרים נמצא כי אנשים שנמצאים בפחדים, בעצב, ורואים שחורות- מערכת החיסון שלהם מתפקדת בצורה פחות טובה מאנשים אופטימיים, שנמצאים בשמחה והודיה על מה שיש.
כאשר אנחנו “נלחמים בנגיף” – אנחנו משתמשים באנרגיה שלילית שחוזרת אלינו כמו בומרנג.
כאשר אנחנו ” בהודיה ובשמחה“- אנחנו בעצם הודפים את הנגיף בדרך הכי טובה!
ויש לכך גם סימוכין מדעיים.
מחקר וינסקונסין
במחקר שבוצע בשנת 2003 באוניברסיטת ויסקונסין – מדיסון ונוהל ע”י ד”ר ריצ’רד דוידסון מהחוג למדעי המוח ניסו לאתר מה הם המנגנונים שקורים במוח כאשר האדם בעצב לעומת שמחה.
“רגשות ממלאים תפקיד חשוב במודולציה של מערכות גוף המשפיעות על בריאותנו,” אומר דוידסון. “פנינו למוח כדי להבין את המנגנונים שבהם השכל משפיע על הגוף.”
במחקר השתתפו 52 אנשים בגילאי 57 עד 60. החוקרים בדקו את פעילות המוח לאחר שעוררו רגש ע”י משימות הזכרות. במהלך המשימות הללו התבקשו המשתתפים להיזכר בשני אירועים – זה שגרם להם להרגיש מאושרים מאוד וזה שהשאיר אותם בתחושת עצב, פחד או כעס רב. המשיבים התמקדו ברגש שחוו במשך דקה אחת ובזמן הזה החוקרים מדדו את הפעילות החשמלית בשני הצדדים הימניים והשמאליים של קליפת המוח הקדמית.
החוקרים בדקו שוב את רמות הפעילות של קליפת המוח הקדמית לאחר שהנבדקים בילו חמש דקות בכתיבה על האירועים הספציפיים. בשלב זה הם גם מדדו את רפלקס המצמוץ של המשתתפים בתגובה לרעשים פתאומיים. מדד זה, הסביר דוידסון, מספק דרך נוחה ואובייקטיבית למדוד עד כמה אדם מגיב לגירוי בצורה שלילית או חיובית.
שלוש פעמים בששת החודשים הבאים, החוקרים אספו דגימות דם מכל משתתף כדי לעקוב אחר מספר הנוגדנים נוגדי השפעת בדם, ואשר יכולים לקבוע את רמת תפקוד מערכת החיסון.
החוקרים מציינים כי:
“ידוע שפעילות רבה יותר בצד שמאל של קליפת המוח הקדמית מקושרת לתגובות רגשיות חיוביות.”
שישה חודשים לאחר תחילת המחקר, הנבדקים שהפעילו פעילות רבה יותר בצד שמאל של קליפת המוח הקדמית הראו כמות גדולה יותר של נוגדנים לשפעת.
מחקר זה קובע כי אנשים עם דפוס של פעילות מוחית שקשורה לתחושות חיוביות הציגו מערכת חיסון חזקה יותר.
על פי חוקר ויסקונסין:
“זה מתחיל לרמוז על מנגנון הסיבה לכך שנבדקים עם נטייה רגשית חיובית יותר עשויים להיות בריאים יותר.”
לסיכום: סמכו על עצמכם ועל גופכם, היו בהודיה ובשמחה, ו… הכל יהיה בסדר!
להרחבה על דרכים להפחתת מתח וחרדה ניתן לקרוא פה
להרחבה על דרכים טבעיות לתמיכה במערכת החיסון ניתן לקרוא פה
להתייעצות אישית והתאמת טיפול מוזמנים ליצור קשר עם צוות הנטורופתיות שלנו,
בתקווה להמשך שבוע שמח ובריא!
אמנון לבב וצוות טופהיל
מקורות:
עוזר לאנשים לגלות שיש טיפול טבעי בשיניים ללא עזרת רופא, ושזה הבסיס לכל הבריאות. מוביל את תכנית "פותחים פה לבריאות"
להורדת מדריך במתנה
