העלאת רמת גלוטתיון – נוגד החמצון התוך תאי החשוב ביותר

מגיפת חוסר בגלוטתיון

“ישנה מגיפה מתפשטת של מחסר בגלוטתיון בפציינטים כיום. למעשה, נמצא שכמעט לכל החולים הכרוניים חסר גלוטתיון.” – ד”ר צ’ארלס מ. סקוט.

גלוטתיון חשוב לגוף

גלוטתיון (GSH) הוא אחת מהמולקולות הקריטיות ביותר לתפקוד הגוף. בתור נוגד החמצון התוך תאי החשוב ביותר, GSH מווסת את רמות כל נוגדי החמצון האחרים בזמן שהוא גם מונע נזק לרכיבים תאיים חשובים שנגרם על ידי תרכובות חמצן פעיל, כגון רדיקלים חופשיים ומחמצנים (פרוקסידים).

רמות גלוטתיון (GSH) גבוהות משפרות את פעילות כל מערכות הגוף, דרך נטרול רדיקלים חופשיים ותרכובות חמצן פעילות. גלוטתיון משפר את מערכת החיסון וחילוף החומרים, תומך בשיפור הבריאות והביצועים האתלטיים. גורמים רבים מעלים את רמת הגלוטתיון. בין הגורמים: RALA – חומצה אלפא ליפואית פעילה ביולוגית, NAC – נ-אצטיל ציסטאין – נגזרת פעילה של חומצת האמינו ציסטאין, וויטמין C ליפוזומלי. ועל כך בכתבה הקודמת.

אבל למה לא להשתמש בדבר האמיתי?  הוכח מדעית כי ספריי גלוטתיון ACG  מעלה באופן פעיל את רמות ה-GSH התוך תאיות ביותר מ – 10% כבר אחרי 7 שעות.

ACG – הגלוטתיון המוביל

“מחקר מקיף מאשר שהוספת גלוטתיון היא דרישה הכרחית לבריאות מעולה, לטיפול יעיל ולמניעת מחלות. גלוטתיון מתקדם זה  מאפשר כעת לקבל גלוטתיון דרך הפה” – ד”ר לין הנשיו
“יש לי פרקינסון. לאחרונה, קיבלתי מייל ממכון מיכאל ג.פוקס שגלוטתיון נמצא להפחית באופן משמעותי את תסמיני הפרקינסון בניסוי קליני שלב 2. בהתחלה, ריססתי פעמיים לתוך כל נחיר אחרי ארוחת הבוקר, הצהריים והערב כדי להגיע למינון יומי של 12 ריסוסים. התסמינים שלי השתפרו באופן דרמטי, אך לא נעלמו לגמרי. בהמשך לכך הוספתי 2 ריסוסים בכל נחיר בבוקר כשני מתעורר ובערב לפני שאני הולך לישון, כך שהגעתי ל-20 ריסוסים ליום. אני מחכה לתוצאות של הגדלה זו במינון.” – לקוח מאומת, AMAZON, מרץ 2016. 

“מדהים! מהיר! עובד! הרגשתי מיידית את ההשפעה. לא רק שהמוצר העלה את רמת האנרגייה שלי, הוא חיזק גם את השרירים שלי. בפעם הראשונה ב-20 השנה האחרונות הצלחתי לעבור למצב עמידה ללא מאמץ. גלוטתיון ACG איפשר לי להרחיב את הפעילות הגופנית שלי, ואפילו להגיע הביתה אחרי הצהריים ולעמוד במטבח להכין אוכל, במקום לשכב לנוח. אני מרססת 4-6 ריסוסים מתחת ללשון בבוקר, 2-3 ריסוסים אחרי הצהריים, ואז 4-6 ריסוסים בערב. חשוב: לחכות 20 דקות לפחות אחרי קפה, תבלינים חריפים, מוצרי חלב, או כל דבר אחר. ולחכות לפחות 20 דקות לפני שמשתמשים בדברים אחרים. זה כולל כנראה גם משחת שיניים או מוצרים להיגיינת הפה.” – קייט, לקוחה מאומתת באמזון, יוני 2018.

תוצאות מצוינות

היכולת לקבל תוספות של GSH בצורה יעילה תוכל לשנות את חיי מטופליך כשהם יבינו את תועלות הבריאות המשמעותיות שטמונות באופטימיזציה של רמות ה-GSH ובהפחתת המתח החמצוני; והכול בעזרת שגרת שימוש פשוטה, בריסוס אל הפה בפרוטוקול מתאים.

נגישות ביולוגית מיידית

היעילות המשמעותית של גלוטתיון ACG, מושגת על ידי יצירת חלקיקים קטנים, ספיגה תת רירית, ונגישות ביולוגית מיידית של מולקולות מפתח ברמה המולקולרית.

הטכנולוגיה המתקדמת ביותר

“הטכנולוגיה והמדע מאחורי גלוטתיון ACG יוצאים מהכלל ומספקים תוצאות מהירות ומשמעותיות” — ד”ר לין הנשיו.

מחקרי בוחן של גלוטתיון ACG

המחקרים נעשו ע”י “Genova Diagnostics”. פרוטוקול הניסוי:  *ללא ACZ נאנו, גלוטתיון או נוגדי חמצון  ל 72 שעות לפחות לפני הניסוי    *בדיקת דם לביקורת בשעה 8:00 בבוקר   * 40 ריסוסים של גלוטתיון ACG בשעות: 8:30, 10:30, 12:30, 14:30, 16:00 * בדיקת דם נוספת לאחר 7 שעות מהקודמת. * מבחנות EDTA היו בקירור. בדיקת הביקורת ובדיקת 7 השעות נלקחו ונשלחו למעבדה באותו יום.

תפקידי גלוטטיון (GSH)

• קריטי בהרבה תגובות תוך תאיות
• מגיב עם מטבוליטים פיזיולוגים שונים כמו אסטרוגן, פרוסטגלנדינים, לאוקוטראינים, וכימיקלים כמו ברומובנזן, ונוגד גם מנות יתר של אצטמינופן.
• מגיב עם חנקן חמצני (NO) ולשניהם תפקיד חשוב בוויסות שומנים, גלוקוז ושימוש בחומצות אמינו.
• מעורב בהסרת גורם הסרטן פורמלדהיד מהגוף.
• נחוץ לתפקוד הפרוסטגלדין 2H
• מעכב זיהום בנגיף השפעת *חשוב לעוד שימושים מטבוליים, לרבות מטבוליזם של חלבונים.
• נחוץ להארכת חיי התאים, לרבות תאי לימפה ותאי אפיתל במעי.
• ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות והבשלת תאי הזרע
• הכרחי לשפעול של לימפוציטים מסוג T ולאוקוציטים פולימורפונוקלארים, והוא נצרך לייצור ציטוקינים.
• חשוב גם לתגובות חיסוניות מוצלחות כשלגוף יש קושי חיסוני.
• מעורב בתהליך שימור רמות ויטמין C  ו-E בצורות המטבוליות הפעילות.

איפה להשיג?

בשת”פ עם חברת DT Logistics, ניתן להזמין עכשיו את ה-ACGגלוטתיון ישירות מארה”ב. לחצו כאן לפרטים.

[sc name=”tevali”]

הנחיות היצרן לשימוש במוצר

מינון רגיל: רסס 6 ריסוסים בפה, פעמיים ביום. מינון טיפולי: 12 ריסוסים פעמים ביום.

אופן שימוש: • לרסס, לגלגל בפה ולבלוע. אפשר לקחת מיד פורמולותRNA  אחרות. • נא לא לאכול או לשתות 2 דקות לאחר לקיחת התוסף. • קח לפי הנחיות הרופא המטפל שלך.

מידע על התוסף: גודל מנה: 6 ריסוסים.
מנות במיכל (60 מ”ל/ 2 oz) : בערך 60  .
מנות במיכל (120 מ”ל/ 4 oz): בערך 120
כמות למנה: תמיסת היצרן 787 מ”ג

מרכיבים: N– אצטיל L– ציסטאין (NAC), אצטיל L– קרניטין, L- גלוטמין, L– גלוטתיון טריפפטידי מחוזר, בשתי פורמולות), חומצה אלפה ליפואית (צורת R), תמצית גדילן מצוי, חומצה אסקורבית, תמציות צמחים ומינרלים טבעיים במים סטריליים. מוצע בתרסיסים לפה של 60 ו – 120 מ”ל *הערך היומי טרם נקבע.

לתוצאות הטובות ביותר קח ACGגלוטתיון עם ACS 200 וACZ- נאנו לתמיכה משופרת מערכת החיסונית ובניקוי רעלים משופר.

טוהר ואיכות מובטחים: גלוטתיון ACG מיוצר בתנאי GMP מחמירים בהתאם להנחיות התוספים של USP XXVII. להשגת האיכות והטוהר, • אינו מכיל חומרים משמרים. • ללא אלכוהול • ללא צבעי מאכל, חומרי טעם וריח מלאכותיים.   

References

* Ballatori et al (2009) Glutathione dysregulation and the etiology and progression of human diseases. Biol Chem. 2009 March; 390(3): 191–214. * Sies, H. (1999) Glutathione and its cellular functions. Free Radic. Biol. Med. 27:916-921.

* Guoyao Wu2, Yun-Zhong Fang, Sheng Yang, Joanne R. Lupton, and Nancy D. Turner. (2004) Glutathione Metabolism and Its Implications for Health.  Am. Soc. Nut. Sci.

* Townsend, D. M., Tew, K. D. &Tapiero, H. (2003) The importance of glutathione in human disease. Biomed. Pharmacother. 57:145-155. * Badaloo, A., Reid, M., Forrester, T., Heird, W. C. &Jahoor, F. (2002) Cysteine supplementation improves the erythrocyte glutathione synthesis rate in children with severe edematous malnutrition. Glutathione Metabolism and Its Implications for Health.Am. J. Clin. Nutr. 76:646-652.

* Jones, D. P. (2002) Redox potential of GSH/GSSG couple: assay and biological significance. Methods Enzymol. 348:93-112. * Lyons, J., Rauh-

• Ballatori et al (2009) Glutathione dysregulation and the etiology and progression of human diseases. Biol Chem. 2009 March; 390(3): 191–214.
• Sies, H. (1999) Glutathione and its cellular functions. Free Radic. Biol. Med. 27:916-921.
• Guoyao Wu2, Yun-Zhong Fang, Sheng Yang, Joanne R. Lupton, and Nancy D. Turner. (2004) Glutathione Metabolism and Its Implications for Health. Am. Soc. Nut. Sci.
• Townsend, D. M., Tew, K. D. &Tapiero, H. (2003) The importance of glutathione in human disease. Biomed. Pharmacother. 57:145-155.
• Badaloo, A., Reid, M., Forrester, T., Heird, W. C. &Jahoor, F. (2002) Cysteine supplementation improves the erythrocyte glutathione synthesis rate in children with severe edematous malnutrition. Glutathione Metabolism and Its Implications for Health.Am. J. Clin. Nutr. 76:646-652.
• Jones, D. P. (2002) Redox potential of GSH/GSSG couple: assay and biological significance. Methods Enzymol. 348:93-112.
• Lyons, J., Rauh-Pfeiffer, A., Yu, Y. M., Lu, X. M., Zurakowski, D., Tompkins, R. G., Ajami, A. M., Young, V. R. & Castillo, L. (2000) Blood glutathione synthesis rates in healthy adults receiving a sulfur amino acid-free diet. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 97:5071-5076.
• Yu, Y. M., Ryan, C. M., Fei, Z. W., Lu, X. M., Castillo, L., Schultz, J. T., Tompkins, R. G. & Young, V. R. (2002) Plasma L-5-oxoproline kinetics and whole blood glutathione synthesis rates in severely burned adult humans. Am. J. Physiol. 282:E247-E258.
• Lu, S. C. (2000) Regulation of glutathione synthesis. Curr. Top. Cell Regul. 36:95-116.
• Griffith, O. W. (1999) Biologic and pharmacologic regulation of mammalian glutathione synthesis. Free Radic. Biol. Med. 27:922-935.
• Canals, S., Casarejos, M. J., de Bernardo, S., Rodriguez-Martin, E. & Mena, M. A. (2003) Nitric oxide triggers the toxicity due to glutathione depletion in midbrain cultures through 12-lipoxygenase. J. Biol. Chem. 278:21542-21549.
• Johnson, A. T., Kaufmann, Y. C., Luo, S., Todorova, V. &Klimberg, V. S. (2003) Effect of glutamine on glutathione, IGF-1, and TGF-β1. J. Surg. Res. 111:222-228.
• Fang, Y. Z., Yang, S. & Wu, G. (2002) Free radicals, antioxidants, and nutrition. Nutrition 18:872-879.
• Lei, X. G. (2002) In vivo antioxidant role of glutathione peroxidase: evidence from knockout mice. Methods Enzymol. 347:213-225.
• Cai, J., Chen, Y., Seth, S., Furukawa, S., Compans, R. W. & Jones, D. P. (2003) Inhibition of influenza infection by glutathione. Free Radic. Biol. Med. 34:928-936.