העור הוא האיבר היותר גדול בגוף – הוא גם סופג במידה רבה חומרים מן הסביבה. לכן, חשוב שהוא לא יבוא במגע עם חומרים שאדם לא מוכן לאכול או לשתות אותם. ובכל זאת, מרבית האנשים נחשפים לרעל במגע עם העור, בשעת מקלחת או אמבטיה, גם בשחייה בבריכות – זהו הכלור שבמים. כלור הינו חומר חיטוי חזק המוכנס למים כנגד בקטריות, וירוסים ופיטריות. אבל, הצד האפל של שימוש במים מוכלרים כמעט ולא ידוע לציבור – הוא גורם נזקים לבריאות שכמעט לא מורגשים, עד שפורצת מחלה קשה שנגרמה מהשימוש בו.
[section label=”כלור – הרעל השקט” anchor=”chlorine”]
כלור – הרעל השקט
מקלחת חמה או אמבטיה במים חמים היא דרך יעילה להירגע ולהתנקות, או כך לפחות חושבים מרבית האנשים. למעשה, אנו חושפים את עצמנו לשלל רעלים – חשיפה בעלת משמעויות בריאותיות ניכרות. חשוב ביותר שאדם לא ירחץ את עצמו במים בהם הוכנסו קוטלי חרקים. אבל, לאור נתוני ארגון הבריאות העולמי בנושא כלור, סרטן ומחלות לב, “יש ידע מבוסס מאוד אודות נזקי הכלור. כאשר מוסיפים כלור למי השתייה והרחצה, הוא נכנס לתרכובת עם חומרים נוספים המצויים במים ונוצרים תריהלומתאנים (מוצרי לוואי של הכלור) THMs.
חומרים מכילי כלור אלו מעוררים יצירה של רדיקלים חופשיים בגוף, גורמים לנזק לתאים והם גורמי סרטן רבי עוצמה. האגודה לשמירת איכות הסביבה בארה”ב מזהירה ש: “אם כי הריכוז של חומרים גורמי סרטן אלו במים נמוך, ברור לחלוטין שהחשיפה להם אחראית למרבית מקרי הסרטן בארה”ב”. במחקר שנעשה עם נשים בעיר הרטפורד, קונטיקט, נמצאו בגופן של נשים חולות סרטן שד רמות גבוהות במידה ניכרת, 50% עד 60% יותר, של מוצרי לוואי של הכלור, יחסית לכמות שנמצאה אצל נשים ללא סרטן. ובאותו נושא, חוקרים בספרד מצאו תחלואה גבוהה יותר של סרטן שלפוחית השתן אצל אנשים שנחשפו לכלור עם מקלחות, אמבטיות ושחיה בברכות עם מים מוכלרים. רעלים אלו נכנסים לגוף לא רק דרך נקבוביות העור אלא גם בנשימה, בצורת כלורופורם, שהוא מוצר לוואי הנוצר במים מוכלרים.
במאמר בשם “האם המקלחת היומיומית שלך עושה אותך חולה” אומר החוקר כריס קרשר: “בעוד שהגוף שלנו מסוגל לסנן החוצה כלור המצוי במי השתייה, מסתבר שתרכובות ה-THMs ומוצרי לוואי נוספים המצויים במים שעברו חיטוי, אותם אדם נושם בזמן מקלחת או עם אמבטיה, יכולים להיות הרבה יותר מסוכנים, מאחר וגז הכלור אותו אנו נושמים נכנס במישרין לדם שלנו.”
כפי שאומרים בארגון הבריאות האירופי, חשיפה לכלור פוגעת במערכת העצבים המרכזית ובכבד של האדם. חשיפה זו יכולה גם לגרום לדיכאון ועצבנות. וגרוע יותר, כלוראמין, תרכובת של אמוניה עם כלור, גם מוכנסת למי השתייה וכך יש עומס רעלים גבוה אפילו יותר.
[section label=”דרכים להפחתת הנזק” anchor=”damage”]
דרכים להפחתת הנזק
חוץ מהדרך של הימנעות מוחלטת ממקלחות ואמבטיות עם מים מוכלרים, יש מספר דרכים פשוטות ויעילות לצמצום החשיפה לכלור.
הדרך היותר יעילה היא שימוש בפילטר טוב, שמוציא בכל צנרת המים שבדירה את הכלור מן המים. אבל, רק פילטר בו יש ויטמין C מסלק מן המים גם את הכלוראמין.
אפשרויות עוזרות נוספות הן אלו:
* כשעושים אמבטיה, יש למוסס בתוכה גרם אחד של אבקת ויטמין C, הוא מנטרל עד 99% מן הכלור והכלוראמין.
* להתקלח לעיתים רחוקות יותר ומקלחות קצרות יותר.
* לעשות מקלחת או אמבטיה עם מים פחות חמים.
* לסגור את המים כאשר מסתבנים.
לדברי כותב המאמר בארה”ב, אין סיכוי שבזמן קרוב יפסיקו שם להכליר את המים. לא ברור אם בישראל זה יקרה מתישהו. אבל, עם תשומת לב ונקיטת צעדים ממשיים, אפשר להקטין במידה ניכרת את החשיפה לכלור ואת הנזקים הנגרמים ממנו.
[sc name=”tevali”]
References
