שני חוקרים בתחום הרפואה הגדירו את הנושא של בריאות או חולי במשפטים קצרים. אחד אמר: “מה שאדם מכניס לגוף, הוא מקבל בחזרה.” השני אמר כך: “סרטן נגרם משתי סיבות – או מחסורים תזונתיים, או עודף רעלים וחומרי פסולת בגוף.” גם מחשבות שליליות הן פסולת.
במרבית המקרים אין היגיון בטיפולי כימותרפיה. כאמור, אחת מן הסיבות העיקריות למחלת הסרטן היא עודף רעלים בגוף – כימותרפיה היא רעל מזוקק!
כאשר נאמר לאדם שהוא חולה סרטן שלב 4, ברוב המקרים הוא פונה לרפואה המקובלת, מהסיבה הפשוטה שזאת הרפואה שהוא הכיר עד כה. אחרי הטיפולים המקובלים, כמעט תמיד הוא נפטר. נהוג לומר שהוא נאבק במחלה זמן רב. האמת, הוא נאבק בטיפולים זמן רב! עד שכוחותיו כלו. יש דרכים טובות יותר. כאשר אדם, בין אם הוא חולה או בריא, מאמץ לעצמו תפריט של מזון צמחי, אורגני, כמה שיותר טרי, מגוון ועשיר בשמנים צמחיים לא מחוממים ושמני אומגה-3, סיכוייו להאריך ימים ולהישאר בריא רבים יותר. חשוב השימוש בצמחי מרפא. חשוב ליטול תוספי מזון שעוזרים לבריאות. חשוב לחזק את המערכת החיסונית בכל דרך טבעית אפשרית.
מתוך כלל הדברים הטבעיים שעוזרים להתגבר על סרטן, נוכחתי לדעת שיש דברים פשוטים, זולים ומצויים – אך הם עזרו לאנשים חולי סרטן דרגה 4 לא רק לשרוד, אלא לחיות שנים רבות. יש מהם ששכחו בכלל שהיו אי פעם חולי סרטן. כמובן לא לכל אחד זה עוזר. אבל, לנסות תמיד כדאי.
הטיפול שנמצא עוזר במידה המרבית הוא שתיית מיצי ירקות כמו מיץ גזר וסלק, עם כמות מה של מיצי צמחי בר אכילים. העשבים מהווים 10-15% מכלל המיץ – השאר מיץ גזר וסלק. תמיד לשים מעט שמן זית במיץ כדי לשפר את ספיגת הקרוטנואידים. לא חסרים בארץ צמחי בר אכילים. למשל, כל בני משפחת המצליבים הגדלים פה בר, כ- 240 במספר, ראויים למאכל או לשילוב במיץ. תמיד ובמיוחד עם שימוש מוגבר בהם, חשוב לצרוך תוספי אצות ים וסלניום המצויים בחנויות טבע. צמחים כמו סרפד, עלי גדילן, מרור הגינות, עולש, ניסנית, עלי מקור חסידה וגרניון (גרניום בר), ניתן לשלב במיץ גזר וסלק וניתן לשתות מיץ ירוק בלבד ואז – לדלל עם כמות מים נכבדה. תמיד יש להתחיל בזהירות ובהדרגה. תוך 2-3 ימים אפשר להגיע לכמות מומלצת, שהיא לפחות ליטר אחד ביום של מיץ גזר, עם הרבה פחות מיץ סלק וצמחי בר. כאמור. יחד עם זה, חשוב גם לאכול ירקות כסלטים, שאם לא כן, יכולה להתפתח עצירות.
שתיית מיצים כאלו עזרה לחולי סרטן, שמבחינת הרפואה המקובלת נותרו להם 2-3 חודשי חיים, לחיות שנים רבות וחלקם החלימו כליל.
אני לא ממליץ לאנשים שלא לקבל טיפול כימי. זאת צריכה להיות החלטה שלהם ושלהם בלבד. יש לי דעה שעל כל אדם להיות אחראי למעשיו. כמובן, יש חשיבות עליונה לרפואת החירום – טיפול בפצועי תאונות או פיגועים. אשר למחלות, טיפול טבעי מבטיח יותר, אך ההחלטה צריכה להיות של האדם עצמו. יש לשמוע עצות של בעל מקצוע – ולהחליט לבד. רק לרופא מותר לתת תרופות או להורות על הפסקת טיפול תרופתי. לא לתזונאי ולא לנטורופת. אבל בהתייחס למה ששייך לתפריט, כאן צריכים לפנות למי שמבין בכך, למי שהתנסה בכך ולמי שיש קבלות. מסתבר שבשנים האחרונות, יש יותר ויותר מחקרים, גם כאלו שנעשים באוניברסיטאות בארץ, על צמחי מרפא וכדומה. זו תחילתה של דרך יותר חכמה ומועילה.
תודות
תודה למערכת “תזונה פלוס” ולד”ר מרדכי הוכברג על הכתבה. אנחנו מתגעגעים מאד לד”ר מרדכי הוכברג ז”ל ולחוברות שהוא כתב. המאמר פורסם בחוברת 96 של העיתון “תזונה פלוס”. ניתן להזמין את חוברות 88 עד 99 מכאן, במבצע 9+3. ניתן להזמין גם חוברות בודדות.
References
להורדת מדריך מתנה
