האם בדיקת המטושים בודקת וירוס קורונה?

אזהרה של ממשלת ארה”ב לישראל מצביעה על כך שמשרד הבריאות מסכן את בטחון המדינה באמצעות בדיקת המטושים

לפי האזהרה של ארה”ב, כפי שפורסמה בוויינט,  “אם אתה משתמש בכל סוג של חברה שיש לה גישה ל-DNA שלך, ה-DNA הזה והמידע הזה הופך לרכוש המפלגה הקומוניסטית בסין. וזו סוגייה ביטחונית“.

בדיקת הקורונה (המטושים) לוקחת דנ”א של האזרחים ללא יידוע הציבור וללא הסכמה מדעת.  משרד הבריאות חתם חוזה עם חברה סינית.

זה התחיל כך:
החשש: חשיפת המאגר הגנטי של אזרחי ישראל לממשלת סין
“בישראל מנסים שבחוזה יהיה סעיף שימנע מהסינים נגישות למאגר ה-DNA של ישראל, אך הסינים מתנגדים.. חברת BGI מתחזקת עבור הממשלה בסין את הבנק הלאומי הגנטי של סין “

החברה שמשרד הבריאות בסופו של דבר כן חתם איתה הסכם – מי הריטג’ ו- BGI הסינית. “לקראת הסכם עם חברה סינית לבדיקות קורונה (BGI)”

חתם – הבדיקות של BGI מסין נחתו בארץ

בבדיקות קורונה יש פגיעה בפרטיות: “האיסוף של החומר הביומטרי שמכיל דנ”א ו- RNA  ויראלי יכול להעלות בעיות, במיוחד הפלישה לפרטיות, ובאופן פוטנציאלי חיפושים לא חוקיים והחרמות”. “בעולם נסיונות רבים לאיסוף נתונים ביומטריים נכשלו. החוק הביומטרי של קניה שחיפש לאסוף זיהוי פנים ונתונים ביומטריים אחרים מ- 50 מיליון התושבים,  נדרש לעצור מפני שבתי המשפט העלו דאגות לגבי הפרת הפרטיות”.

תחקיר חדש של אפוק טיימס מגלה:

“חברת BGI הסינית, שבימים אלה ממש מקימה בישראל מעבדה לבדיקות קורונה שמכשיריה נכנסו לקופות החולים, אינה תמימה כלל. תחקיר שערכנו מגלה כי מזה שנים מעבירות מעבדות הגנטיקה בבתי החולים בישראל מידע גנטי של אזרחי ישראל לחברה הסינית המופקדת על מאגר הגנום של סין, וכי מכשיריה המחוברים לרשתות המידע של קופות החולים עשויים להוות סיכון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל“.

בדיקת המטושים לא בודקת וירוס

רופא ריאות מספר שבדיקת הקורונה לא בודקת וירוס, בניגוד לאופן שבודקים למשל וירוס שפעת.  “בדיקות הקורונה מחפשות רצף של רנ”א מתגובה לוירוס. בבקשה תבדקו זאת. הם לא בודקים וירוס, אין בדיקה אחת שבודקת וירוס. לאחר ניגוב במטוש שמים אותו בבדיקת PCR שמגדילה את הממצא. אם נמצא בדל קטן של רצף רנ”א מתא שניזוק בריאות או בדרכי האף, תתקבל תוצאה חיובית. זה יכול לנבוע מסרטן, זה יכול לנבוע מקרינה, זה יכול לנבוע ממספר דברים”.

למשרד הבריאות אין הוכחה על חולה אחד בוירוס קורונה מפני שבדיקת המטושים לא מחפשת וירוס ולא מבוססת על בידוד של וירוס.  ממציא בדיקת ה- PCR קארי מוליס שקיבל עבור המצאתו פרס נובל אמר שאין  להשתמש בבדיקה לאבחון מחלות זיהומיות וכן  לא להשתמש בבדיקה זו לאבחון וירוסים.

בשנות התשעים המוקדמות ה- (PCR (polymerase chain reaction נכנס לשימוש פופולרי וקארי מוליס קיבל עליו פרס נובל ב- 1993. PCR זו שיטה של מיחזור תרמי כדי  לייצר מיליארדי עותקים של דגימת דנ”א ספציפית, כדי להפוך אותה מספיק גדולה כך שניתן  יהיה לחקור אותה. קארי מוליס עצמו טען *נגד* שימוש בבדיקת PCR ככלי אבחון.
הקונספט של הבדיקה הוא “תהליכי הגדלה אקספוננציאלית” שמוליס פיתח מעבודה עם תוכניות מחשב. הוא שכנע חברת ביוטק קטנה בקליפורניה שהוא עבד עבורה, Cetus, שגילה משהו משמעותי. הם מכרו את הפטנט לחברת הופמן לה רוש עבור סכום של 300 מיליון דולר – הסכום הגבוה ביותר שאי פעם שולם עבור פטנט.

בדיקת ה- PCR מוצאת שברים, חומצות גרעין. מתוך אימייל שכתב קארי מוליס ב- 7 למאי 2013: “PCR מאתרת קטע מאוד קטן של חומצת גרעין שהיא חלק של וירוס. השבר הספציפי שמאותר נקבע על ידי בחירה די שרירותית של חומצת גרעין שנמצאת בכל האורגניזמים החיים בתחילת סינתזה של דנ”א, מה שהופך להיות הקצוות של השבר המוגדל”.
“צריכה להיות לך כמות גדולה במיוחד של אורגניזם כלשהוא כדי לגרום סימפטומים.”  אמר ד”ר דיוויד רזניק, ביוכימאי, מפתח פרוטאז שייסד מעבדה בשם Viral Forensics. “אני סקפטי אם הבדיקה של PCR נכונה. זה כלי מדעי נהדר אבל זה כלי נוראי לרפואה קלינית. 30% מהתאים שנדבקו מתו לפני שהתבטאו סימפטומים. עד שאתה מתחיל להראות סימפטומים, התאים המתים מייצרים את הסימפטומים”.

“בכל פעם שמישהו לוקח ניגוב [עם המטוש], דגימת רקמה של הדנ”א, זה הולך לבסיס נתונים של הממשלה. זה כדי לעקוב אחרינו”  – ד”ר דיוויד רזניק.

מה העצה של ד”ר רזניק לאנשים שרוצים להבדק לקורונה? “אל תעשו זאת, אני אומר כשאנשים שואלים אותי. אף אדם בריא לא צריך להבדק. אין לזה משמעות אבל זה יכול להרוס את חייך, לעשות אותך לגמרי אומלל”.

הבדיקות הללו  לא פותחו כ”גולד סטנדרט” מה שאומר טיהור של וירוס בפועל.

דיוויד קרווה, חוקר קנדי עם תואר בביולוגיה ומתמטיקה פירט לגבי הבדיקה של PCR ואמר ש”הדבר הראשון שיש לדעת זה שהבדיקה אינה בינארית. למעשה אני לא חושב שיש איזה שהן בדיקות למחלה זיהומית שהן חיוביות או שליליות”. הם לוקחים סוג של רצף ובאופן שרירותי אומרים שהנקודה הזו היא ההבדל בין חיובי לשלילי. PCR זו למעשה טכניקת ייצור. אתה מתחיל עם מולקולה אחת. אתה מתחיל עם כמות קטנה של דנ”א ובכל מחזור הכמות מוכפלת. זה לא נשמע הרבה, אבל אם אתה מכפיל 30 פעם, אתה מקבל בקירוב פי מיליארד חומר לעומת מה שהתחלת. אז בתור טכניקת ייצור, זה נהדר.  הם מחברים מולקולת פלורוסנט לרנ”א כשמייצרים אותה. אתה מאיר אור באורך גל אחד, ומקבל תגובה,  אור שנשלח בחזרה באורך גל אחר.  הם מודדים את כמות האור שחוזרת וזה התחליף  לכמה דנ”א יש. אני משתמש במילה דנ”א. יש צעד בבדיקת ה- PCR שבו אתה ממיר את הרנ”א לדנ”א.  בדיקת ה- PCR  לא משתמשת ברנ”א הויראלי. היא משתמשת בדנ”א,  זה כמו רנ”א משלים.  מבחינה לוגית זה אותו דבר אבל זה יכול לבלבל – מדוע אני מדבר פתאום על דנ”א? באופן בסיסי יש מספר מסוים של מחזורים”.

דיוויד רזניק: “למיטב ידיעתי, הם לא בודדו עדיין את הוירוס הזה”.

רזניק על הבדיקה: “זה כמו טביעות אצבע. עם PCR אתה  מסתכל רק על מספר קטן של נוקלאוטיד. אתה מסתכל על קטע זעיר של גן, כמו טביעת אצבע. כשיש לך טביעות אצבע רגילות של אדם, יש חלקים  משותפים כמעט לכל טביעות האצבע, ואלה הם חלקים גנריים בוירוס קורונה שבדיקת ה- PCR לוקחת. אם  לוקחים  כמה דגימות קטנות של טביעות אצבע אתה הולך לקבל הרבה קטעים של רנ”א שאנחנו לא בטוחים שיש להם קשר לוירוס קורונה. הם יופיעו בבדיקת PCR. אתה יכול לרדת לרמות שבהן זה לא רלוונטי מבחינה ביולוגית, ואז להגדיל את זה פי טריליון”.

“בדיקת PCR לאבחון היא בעיה גדולה“, הוא ממשיך. “כשאתה צריך להגדיל את זה, זה הולך לייצר כמויות מאסיביות של תוצאות חיוביות שגויות (false positive). שוב אני סקפטי שה- PCR היא נכונה אי פעם”.

דיוויד קרווה: “קארי לא המציא בדיקה, הוא המציא טכניקת ייצור מאוד חזקה שמתעללים בה. מה היישומים הטובים ביותר ל- PCR? לא אבחון מתמטי. הוא ידע זאת”.

שישה שבועות לפני החדשות על התפרצות הקורונה בוואהן, הקרן של ביל גייטס, המרכז של ג’ון הופקינס לבריאות ובטיחות, והפורום הכלכלי העולמי עשו סימולציה לפנדמיה. “כסימולטור של פנדמיה אתה יושב מול המחשב, אתה רואה וירוס מסתובב בעולם ואתה אומר אוקי, אז מה שאנחנו צריכים זה להלביש את כולם בבגדים מגינים. נניח סימולטור של כלי טיסה. טייסים יושבים בסימולטור. אם אתה טס במטוס ויש באנג גדול ואתה רואה עשן מגיע מהמנוע בצד ימין, זו כנראה פעם ראשונה שלטייס היה כשל מנוע. אבל הוא בדק את התסריט הזה 25 פעם בסימולטור. אז הוא יודע בדיוק מה לעשות בלי שיגידו לו. הוא לא צריך לחשוב. ונוחת בהצלחה עם מנוע אחד. אז סימולטור של פנדמיה זה אותו הדבר. “אנחנו צריכים לבודד את כל מי שנמצא חיובי. הצעד הבא – צריך לעשות בידוד חברתי. זה מודל מתמטי. ובסוף אתה תמיד מנצח נכון?  בסוף הבחורים הטובים מנצחים והפנדמיה מובסת. אבל אף פעם לא היתה פנדמיה אמיתית מאז שהם בנו את המכונה הזו.  יש את המכונה הגדולה, יש כפתור אדום עליה ואם אתה מאתר התחלה של פנדמיה, אתה לוחץ על הכפתור האדום. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה אבל אני חושב שממשלת סין הובכה מפני שהיא הואשמה בהסתרה של פנדמיה. הבעיה היא שסימולטור מעולם לא היה מבוסס על המציאות”.