הומוציסטאין –  “הכולסטרול החדש”

הומוציסטאין (HomoCysteine) הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחותן של מחלות קרדיו- ווסקולריות, בנוסף לכולסטרול וטריגליצרידים. הומוציסטאין נתגלה ב 1932 ע”י Butz & Vigneaud האחרון קיבל פרס נובל על תגליתו ב 1955. הפגם הגנטי נתגלה על ידי דר פריימן 1972 Freeman . הרופא המגלה נחסם על ידי עמיתים למקצוע, וכנראה גם בשילוב התעשייה. למרות “הוותק”, ההומוציסטאין האויב הגרוע מהכולסטרול, עדיין רבים לא שמעו ולא מכירים אותו. נא להכיר!

הומוציסטאין –  Homocysteine הוא מטבוליט* רעיל, מבחינת הנזקים שהוא גורם, הוא דומה לכולסטרול ושומנים בדם, אך הוא לא דומה מבחינת המבנה הביוכימי.

*מטבוליט – metabolite  הוא כל חומר שמשתתף בתהליך כימי בגוף. מטבוליטים נוצרים במהלך חילוף חומרים, או שהם מרכיבי מזון שמוכנסים אל הגוף.

מה הומוציסטאין גורם לנו?

רמות גבוהות של הומוציסטאין גורמות ליצירת רובד (פלאק) תרשתי:  (גורם לקשירת ליפו פרוטאין A לפיברין), דבר המביא לפגיעה בכלי הדם ולהגברת קרישת הדם, ובכך למחלות לב וכלי דם, וגם למחלות אחרות כגון: אוסטיאופורוזיס ואלצהיימר. הומוציסטאין גבוה גורם להתקפי לב בגיל צעיר. וזה קורה במיוחד אצל אלה שיש להם פגם גנטי. עישון מעלה רמות הומוציסטאין ומאיץ התפתחות מחלות לב.

מתי ואיך בודקים אותו?

הומוציסטאין אינו מקבל מספיק יחסי ציבור כמו הכולסטרול. למרות ה”כבוד הגדול” המגיע לו, בגרימת טרשת עורקים. רמתו בדם נבדקת, רק לעיתים נדירות, וזאת לאחר אירועים חמורים, כגון התקף לב. כלומר לאחר שהנזק כבר נעשה. אם הוא כל כך חשוב, מדוע הוא לא נבדק? איפה האחריות? תשובה: א. מחיר הבדיקה עדיין ייקר יחסית. קופת חולים רואה בזה הגדלת הוצאותיה, ולא חסכון עקב שיפור הבריאות.  ב. ההומוציסטאין אינו מקבל יחסי ציבור כמו הכולסטרול, בגלל חוסר עניין מצד יצרני התרופות. השיקול הוא מסחרי, כי אין אפשרות לרשום עליו פטנטים לתרופות.

רמות הומוציסטאין בדם:  כדאי לבדוק!

ברפואה הקונבנציונאלית הרמה הנורמאלית היא: 17 – 4  מיקרו מול לליטר דם. הערות והסתייגויות:

• אצל ילדים הרמות התקינות הן  6 – 4  מיקרו מול לליטר.
• רמות נמדדות רגילות בגיל 40 לערך, עומדות על 10-12 מיקרו מול ועולות בשיעור של 1 מיקרו מול לעשור. אצל נשים רמות ההומוציסטאין נמוכות יותר באופן יחסי לגברים בגיל זהה עד לגיל המעבר, ואז הרמות עולות והופכות זהות לאלה של הגברים באותו גיל.
•  סיכון נמוך: פחות מ 12 מיקרו מול לליטר דם.
•  סיכון בנוני:   17 – 12  מיקרו מול לליטר דם.
•  סיכון גבוה:  מעל 17 מיקרו מול לליטר דם. אנשים שלהם פגם גנטי, הם במצב של סיכון מתמיד.

לפי המלצת ד”ר עדיאל תל אורן: גם למתבגרים ומבוגרים בני 20-40, הרמות התקינות הרצויות הן 6-8 מיקרו מול לליטר דם (כמו לילדים).

רמת הומוציסטאין גבוהה אינה מיקרה רפואי נדיר!  במחקר על קבוצת אנשים, נמצא כי ל 21% מהם, הייתה רמה מעל 17. כלומר אחד מכל חמישה אנשים נמצאים בסיכון גבוה. אם נוסיף את אלה שבסיכון בינוני נקבל הרבה יותר. מכאן החשיבות הרבה לרפואה מונעת. מקורות ראה: JAMA 1998 Feb 4: 279 (50): 359-64

מה גורם לעודף הומוציסטאין?

עודף נגרם בגלל חסרים תזונתיים. בעיקר בגלל חוסר בויטמינים של קבוצת B ובייחוד – B6, B12  ופולאט (חומצה פולית טבעית). תהליכי עיבוד המזון גורמים להרס של הוויטמינים, וכתוצאה מכך לחסר אצל רוב האוכלוסייה. בנוסף לחסרים תזונתיים, מחסור באלה נגרם גם על ידי השימוש באנטיביוטיקה הפוגעת בפלורה הטובה במעיים.

גורמי חסר של וויטמינים בגלל מחלות הגורמות לליקויי ספיגה, כגון קרוהן, צליאק ואולקוס, עלולות להוביל לחסר משמעותי בוויטמינים ולעודף בהומוציסטאין.

גורמים תורשתיים המובילים לרמות מוגברות של הומוציסטאין. השכיח ביותר מביניהם הוא הפגם בגן של האנזים: methylene tetrahydrofolate reductase – MTHFR. אנזים זה קשור לפירוק ההומוציסטאין. נתגלה 1972. פגם זה הוא המוטציה הגנטית השכיחה ביותר, והוא מתרחש בכ-15% מן האוכלוסייה. (לפי ויקיפדיה)

במצב רגיל הגוף ‘מסנטז’ (מרכיב) את החומצה האמינית ציסטאין מהחומצה האמינית מטיונין, דרך שלב ביניים שבו נוצר הומוציסטאין. במצב של חסר באחד משלושת הויטמינים האלה, התהליך נתקע בשלב הביניים, ורמת ההומוציסטאין עולה. ככל שרמתו עולה יותר, התהליך הטרשתי יהיה מהיר יותר וחמור יותר. שים לב! הפגיעה רבה יותר בחולי סכרת! במקביל נוצר מחסור בציסטאין, שהוא חומצה אמינית הנחוצה לשיער ולציפורניים, לניטרול רעלים ועוד.

אם ישנן רמות גבוהות של הומוציסטאין, כדאי לקבל את הויטמינים (B6 ,B12 ופולטה (חומצה פולית) בשילוב עם טרימתילגליצין- Trimethylglycine) TMG) (רכיב טבעי המופק מסלק), החיוני להמרת הומוציסטאין חזרה למתיונין ובכך להפחתת רמות הומוציסטאין. מתיל ,B-12 פולטה, P5P, הם צורות מתקדמות ופעילות יותר של ויטמינים אלה.

מדוע נושא ההומוציסטאין מוזנח?

הטיפול בהומוציסטאין גבוה נעשה בעזרת תוספי תזונה. מאחר וחברות התרופות אינן יכולות לרשום פטנט על ויטמינים, אלא על תרופות, הן אינן משקיעות כסף במחקר, בפרסום וקידום יחסי ציבור, כמו שנעשה לגבי כולסטרול (שנגדו המציאו שפע של תרופות עם פטנטים רשומים המביאים רווחים נאים).

השלכות נוספות לרמות גבוהות של הומוציסטאין:

אוסטיאופורוזיס: קיים קשר חזק בין אבדן מסת עצם לרמת ויטמין B6, פולאט ו – B12. רמה נמוכה של רכיבים אלו תגרום להיווצרות הומוציסטאין, אשר מהווה גורם מזרז לאוסטיאופורוזיס, נמצא כי לנשים עם אוסטיאופורוזיס יש רמה גבוהה של הומוציסטאין. (ראה הרחבה כאן בהמשך).

להריון ולידה תקינים: רמות גבוהות של הומוציסטאין פוגעות בסיכוי להריון ולידה תקינים. הסיכון גובר כאשר יש בצרוף גם סוכרת הריונית ולחץ דם בהריון. בדרך כלל נשים אלה, הן בעלות עודף משקל!

נשירת שיער: עודף הומוציסטאין גורם לחוסר בחומצה האמינית ציסטאין, חסר זה קשור גם לנשירת שיער. לפיכך חסר בויטמינים הנ”ל קשור גם לנשירת שיער.

NAION –  עיוורון עקב חסימה של זרימת הדם לעצב האופטי: – נמצא כי רמת הומוציסטאין גבוה קשורה לאירוע של CVO – central vein occlusion, שהוא חסימה של כלי-דם מרכזי בעין, הגורם לאוטם ראש עצב הראייה ולפגיעה משמעותית בראייה באותה עין.

כליות: חשוב ביותר לבדוק רמת הומוציסטאין בחולי כליות ומועמדים לדיאליזה.

היצרות חוזרת – re-stenosis: היצרות מחודשת של העורק לאחר צינתור, נגרמת בתוך חודשים אחדים. באחד מתוך שלושה מקרים מאלה שעבורו צנתור על רקע סתימות בעורקים הכליליים, או שתילת סטנט (stent) בעורקיהם, נגרם תהליך טרשת עורקים מהיר, עד שהוא מסוגל להתגבר על התותב המושתל ולהגיע לכדי אי-ספיקת לב בשל חסימה עורקית חוזרת. למעשה, בקרב שליש מבין מושתלי התותב העורקי מתחוללת תופעת היצרות מחודשת. מתברר בניסוי, כי על ידי טיפול יומי להפחתת רמת ההומוציסטאין בדם, ניתן להפחית את שכיחות התופעה. בניסוי מבוקר תופעת ה-re-stenosis, ירדה מ-36% בחולים עם הומוציסטאין גבוה, ל-19% באותם חולים עם הומוציסטאין מופחת – הפחתה משמעותית ומרשימה.

הבשורה הטובה: ניתן בקלות להפחית רמות גבוהות של הומוציסטאין!

את שלושת סוגי הויטמינים שהוזכרו (B6 אקטיבי, פולטה (חומצה פולית טבעית), ומתיל B12) , יש לקחת בצורתם הטבעית והפעילה. אם הרמה בדם של 12-B נמוכה, יש להוסיף אותו באופן מוגבר. בהקשר זה נציין כי רמת ויטמין 12-B בדם צריכה להיות בסביבת התחום העליון (800-1000) ויותר!

אם רמת ההומוציסטאין גבוהה, היא קשורה אולי לפגם גנטי, חשוב לשלב עם טרימתילגליצין- Trimethylglycine) TMG). הוא רכיב טבעי המופק מסלק. הוא נמצא במגוון מקורות צמחיים, ומונע הצטברות  הומוציסטאין על ידי המרה של הומוציסטאין למתיונין. חשוב לשמירה על רמות הומוציסטאין שכבר נמצאות בטווח רגיל, ובכך מסייע לתמיכה בבריאות כלי הדם. TMG משמש גם נוגד דלקת עם אפקט מאלחש – analgesic בדומה לתרופה איבופרופן.

*הערה חשובה:* יש לציין כי התוספים המכילים את שלושת הויטמינים האלה, צריכים לספק רמות גבוהות מהרמות התקניות של RDA. וזה בכדי למנוע הצטברות של הומוציסטאין. שים לב! אצל יצרנים רבים ומפורסמים, הויטמינים ברמה נמוכה שבהחלט לא מספיקה.

כדאי לשלב עם תזונה נכונה, וטיפוח הפלורה הטובה במעיים על ידי תוספת נבגי פרוביוטיקה איכותיים ולהימנע מעישון.

מהו הקשר בין הומוציסטאין ואוסטיאופורוזיס?

הומוציסטאין – מנבא שברים במפרק הירך באוכלוסייה המבוגרת (מאמר הרחבה).

השכיחות ההולכת וגוברת של אוסטיאופורוזיס בקרב אנשים הסובלים מרמות גבוהות של הומוציסטאין, מצביעה על אפשרות כי רמות גבוהות של הומוציסטאין מחלישות את העצם על-ידי הפרעה ליצירת קשרי קולגן מצולבים, ומכאן לסיכון מוגבר לשברים במפרק הירך.

הומוציסטאין (Homocysteine), מטבוליט רעיל הנוצר בגוף כתוצאה מחסר בשלושה ויטמינים מקבוצת ה-B שהם B6 ,B12 וחומצה פולית – היה ידוע עד כה כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר, להתפתחותן של מחלות קרדיו-ווסקולריות, ונקשר בבעיות בריאותיות שונות ובהן: מומי-לידה, בעיות פוריות, טרשת נפוצה, בעיות הקשורות למערכת העצבים, ליקויים הקשורים בעצבי הראייה ועוד.

מחקר אשר פורסם בירחון New England Journal of Medicine, מצביע על סיכון נוסף הקשור ברמות גבוהות של הומוציסטאין בדם – הסיכון להיווצרותם של שברים במפרק הירך. המחקר, אשר נערך בין השנים 1979-1982 במסגרת מחקר פארמינגהם, והקיף 825 גברים ו-1,174 נשים בגילאי 59 עד 91 בדק את רמות ההומוציסטאין בדמם. החוקרים המשיכו במעקב אחר הקבוצה ממועד נטילת הבדיקות ועד יוני 1998 ובחנו היארעות שברים במפרק הירך.

מתוצאות המחקר עולה כי גברים ונשים שרמות ההומוציסטאין בדמם היו ברבעון העליון, היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח שבר במפרק הירך, בהשוואה לגברים ולנשים ברבעונים נמוכים יותר. בקרב גברים ברבעון העליון היה הסיכון גבוה פי 4 יחסית לגברים ברבעון התחתון, ובקרב נשים ברבעון העליון היה הסיכון גבוה פי 1.9 בהשוואה לנשים ברבעון התחתון. מסקנת החוקרים הייתה כי רמות הומוציסטאין, אותן ניתן להפחית ביעילות רבה באמצעות תזונה מתאימה ונטילת תוספי-תזונה, מהוות גורם סיכון משמעותי להופעת שברים במפרק הירך באוכלוסיה המבוגרת.

מחקר נוסף אשר פורסם באותו גיליון הראה כי הסיכון היחסי להתפתחות שבר אוסטאופורוטי עלה ככל שעלתה רמת ההומוציסטאין בדם; היה הגבוה ביותר בקרב הנחקרים המבוגרים ביותר ולא היה תלוי במדדים כגון מסת העצם ואחרים. מסקנת החוקרים במחקר זה הייתה כי רמות גבוהות של הומוציסטאין מהוות גורם סיכון עצמאי משמעותי להתפתחות שברים אוסטאופורוטיים באוכלוסייה המבוגרת.

מחקרים שנעשו בתחום מוכיחים, כי נטילת תוספת של ויטמיני B6 ,B12 וחומצה פולית בשילוב טרימתילגליסין (TMG), תוריד את רמות ההומוציסטאין בדם לערכים נורמאליים (בין 8-12 מיקרומול/ליטר). Methyl Complete הוא תוסף טבעי המכיל את כולם במינונים האופטימאליים הנחוצים למטבוליזם בריא של הומוציסאין ומטיונין.

נמצא כי החומצה הפולית מפחיתה גם נזקי עישון: במחקר כפול סמיות על 24 מעשנים בני 36 בממוצע, נצפתה ירידה ברמת ההומוציסטאין וכן במקביל בלחץ הדם. החומצה הפולית שיפרה את תפקוד האנדותל, צמצמה את הסיכון למחלות כלי דם ולב, בקרב מעשנים כרוניים צעירים.           J Intern Med 2002;252 (6): 497-503

הביוכימיה של ההומוציסטאין: הוא נמצא בנקודת הסתעפות. בקיצור, או שהגוף ממחזר אותו בחזרה למטיונין, או שהגוף ממיר אותו לחומצה אמינית שימושית בשם ציסטאין.

References

1. HOMOCYSTINURIA DUE TO DEFICIENCY OF N(5,10)-METHYLENETETRAHYDROFOLATE REDUCTASE ACTIVITY
2. Bostom AG et al (1999).Nonfasting plasma total homocysteine levels and stroke incidence in elderly persons: the Framingham Study. Ann Intern Med, 131(5).
3. Wald DS, Law M, Morris JK. (2002) Homocysteine and cardiovascular disease; evidence on causality from a meta-analysis. BMJ, 325(7374).
4. Boushey CJ, Beresford SA, Omenn GS, Motulsky AG. A quantitative assessment of plasma homocysteine as a risk factor for vascular disease. Probable benefits of increasing folic acid intakes. JAMA. 1995;274:1049-57.
5. Omenn GS, Beresford SA, Motulsky AG. Preventing coronary heart disease: B vitamins and homocysteine [Editorial]. Circulation. 1998;97:421-4.
6. Alfthan G, Pekkanen J, Jauhiainen M, Pitkaniemi J, Karvonen M, Tuomilehto J, et al. Relation of serum homocysteine and lipoprotein(a) concentrations to atherosclerotic disease .