לאחרונה, התפרסמה בעיתון תזונה פלוס (עיתון מרתק עם מחקרים בתחום התזונה והריפוי הטבעי, מאת מרדכי הוכברג), כתבה יפה על שמרים תזונתיים.
חיפשתי מהם שמרים תזונתיים ואיפה משיגים אותם וכבר חשבתי להביא אותם מחו”ל.
לשמחתי, אחרי חיפוש לא קטן, מצאתי שהכל עניין של תרגום.
שאלה בפורום:
“השמרי בירה הוציאו את הקנדידה שלי מאיזון אז למי שיש קנדידה – זהירות! “.
האמנם, חשבתי?
ואז הגיעה התשובה:
“שמרי בירה – brewer’s yeasts שמשתמשים בהם כדי לייצר בירה, ושמרי אפייה – baking yeasts הם אכן בעייתיים מאד למי שיש לו קנדידה ויכולים להחריף את המצב, ואף לגרום לקנדידה אצל אנשים שאין להם במקרים מסויימים. אבל, השמרים המדוברים כאן נקראים nutritional yeasts, בארץ החליטו לקרוא להם בשם המטעה “שמרי בירה” ולא לתרגם מילולית ל”שמרים תזונתיים” וחבל. השמרים האלה הם מזן שונה לחלוטין משמרי הבירה ושמרי האפייה, והדבר החשוב ביותר הוא שהם שמרים לא פעילים (!) ולכן הם לא יכולים להזיק לאנשים שיש להם קנדידה. מעבר לטעם הגבינתי שלהם. יש להם ערך תזונתי גדול מאד והם אף מומלצים לחולי קנדידה כיוון שהם מחזקים את המערכת החיסונית. “ (מקור).
בקיצור – הוכברג תרגם נכון. אבל השם המסחרי השגוי השתרש כבר בציבור הישראלי.
השמרים התזונתיים נמצאים בכל חנות טבע בארץ ונקראים בשם המסחרי שמרי בירה.
הבעיה היא שהרבה אנשים כותבים על שמרי בירה וקנדידה, ולא יודעים שאלה לא שמרי בירה.
מכאן אפשר ללמוד על חשיבות התרגום המדוייק
יש עושר רב של חומר נטורופתי מרגש, מרתק ומציל חיים שרצוי וראוי שיהיה זמין גם בשפה העברית, כדי להנגיש אותו לקהל הרחב.
האתגר הוא תרגום החומר בצורה ידידותית ונגישה ככל האפשר.
נשמח אם תעשו זאת ותשלחו אלינו כתבות. כתבות שיפורסמו יקבלו קרדיט!
לבקשתה של דינה קינן, נטורופתית מקיבוץ הגושרים, מצ”ב מספר כללי יסוד:
חפשו אם יש כבר תרגום
חובה לבדוק מה התרגום הקיים לפני שממציאים תרגום חדש, מדוייק ככל שיהיה. היום, בעזרת הרשת, קל מאד לעשות זאת. נניח שאתם נתקלים בשם של מצב בריאותי, צמח מרפא, או תוסף תזונה. פשוט חפשו אותו בגוגל בצירוף מילה נפוצה בעברית. גוגל מיד יציג לכם את התרגום, אפילו בלי צורך להיכנס לתוך האתר.
לדוגמה: נניח שרוצים לתרגם את gymnema לעברית. חפשו בגוגל “צמח gymnema” ומיד תקבלו את התרגום – ג’ימנמה.
תנו קרדיט
כותב המאמר המקורי השקיע בכך מאמץ רב. נשאף לתת לו קרדיט על עבודתו, כחלק מהרפרנס של התרגום. וידוע ש”כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם” (קרדיט).
זכר ונקבה – תרגמו כפנייה נייטרלית
באנגלית הפניה הינה ניטרלית, כלומר אינה כוללת ציון המין (זכר או נקבה). אולם תרגום לעברית של משפט זה חייב להיות או בלשון זכר או בלשון נקבה, אם רוצים לשמור על פניה בגוף שני-יחיד. יש להעדיף תרגום ניטרלי, > אך לשם כך יש לעבור ללשון רבים או לחילופין, לבנין אחר (סביל). האפשרויות הן:
- השתמש בתוסף זה…
- השתמשי בתוסף זה…
- השתמשו בתוסף זה…
- ניתן להשתמש בתוסף זה…
- תוסף זה מאפשר…
אפשרויות 4 או 5 הן המומלצות ביותר.
תרגום טוב הוא תרגום של משמעות – תוך כדי ניסוח מחדש
ידוע הכלל הידוע: “אל תתרגם – נסח מחדש” (Don’t translate – Rephrase).
יש לשאוף לתרגום שיהיה מובן על ידי הגולש! תרגום מובן חשוב יותר מאשר תרגום מדויק!
תרגום טוב הוא ניסוח מחדש, בצורה שתהיה קריאה ומובנת, זאת מבלי לפגוע באיכות הטקסט המקורי (שאותו אפשר תמיד לשים בתור רפרנס בסוף). תרגמו משפט משפט (או אפילו פסקה פסקה). המובנות חשובה יותר משלמות התרגום. בסופו של דבר אנחנו רוצים שמטופלים יקראו זאת, לא רק מטפלים. עמך ישראל! ולא רק יחידי סגולה.
יש לשאוף לתרגם את אותה מילה באופן עקבי בכל המקומות הרלוונטיים
אם מתרגמים טקסט ארוך, כדי להכין מילון קטן של המילים שתרגמנו.
בהגדרת מילון התרגום, יש לשאוף לתרגום פוזיטיבי
לדוגמה, “diseases” אפשר לתרגם בתור “מצבי בריאות”.
מילונים קיימים ברשת
מצ”ב מילון של מונחים רפואיים.
[sc name=”tevali”]
