טופהילמשרד הבריאות מקדם אינטרסים של חברות מסחריות על חשבון זכויות בסיסיות של הציבור

פורסם בתאריך: 11.2.2020

משרד הבריאות מפרק את מנגנון ההגנה והבקרה שקיים בישראל בתחום של ניסויים בבני אדם,  לאחר שקיים דיונים במשך שנה וחצי במטרה להחליט בכמה כסף למכור את התיקים הרפואיים של הציבור בישראל ולמי כדאי למכור אותם,  ללא בקשת רשות מהפציינטים וללא קבלת פיצויים על ערך המידע, ששווה הון תועפות בשביל חברות מסחריות.

ניגודי האינטרסים בצמרת משרד הבריאות ובמערכת הבריאות

שתי כתבות חשובות שפורסמו ב"הארץ" ע"י עידו אפרתי וב"דה מרקר" ע"י רפאלה גויכמן ורוני לינדר, מצביעות על פריצת גבולות למטרות עתידיות מרחיקות לכת של חברות מסחריות בישראל, ללא יידוע הציבור אך תוך שימוש במשאביו - מהפרטים האישיים ועד הגוף הפיסי, עם פתיחת אפשרות לניצול לרעה, באמצעות ההרשאה של משרד הבריאות.

במאמר מערכת של "הארץ" שיבחו את התפטרותם של יו"ר הוועדה העליונה האחראית לאישור ולפיקוח על ניסויים בבני אדם בישראל וחברים נוספים בה: "ראויה לכל שבח". "לא מדובר באינטרסים של חברי הוועדה....תפקידה להגן על האינטרס הציבורי". "מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הודיע שישראל צריכה להיות 'פחות בולשביקית' ולייעל את הליך אישור הניסויים כדי להרחיב את נתח השוק. ברטוריקה קפיטליסטית של עמידה בתחרות הבינלאומית, כלומר שיותר ניסויים ייערכו בישראל ולא במדינות אחרות, משרד הבריאות נערך להוריד את הסף המוסרי הבינלאומי באין מפריע. זה לא נקרא לעמוד בתחרות, אלא לרמות בה...אסור לתת למשרד הבריאות לפרק את מנגנון הבקרה על ניסויים גנטיים ולחשוף אותו לכוחות השוק הדורסניים".

וזה אחרי ש"צוות של משרד הבריאות דן שנה וחצי בשאלות איזה מידע ניתן יהיה למכור, לידי מי - ובכמה?"  כשמדובר על מכירת התיקים הרפואיים של הציבור. "ומה מיוחד כ"כ בישראל ? מספר סיבות הופכות את הציבור בישראל ל"כר נרחב ושופע למחקר".

משרד הבריאות מעוניין לפרק את מנגנון ההגנה והבקרה שקיים בישראל בתחום של ניסויים בבני אדם, מנגנון שנועד למנוע ניגוד עניינים.  יו"ר וועדת הלסינקי העליונה ורוב חבריה התפטרו לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות החליט להפקיע ממנה את סמכויותיה "ולקדם מדיניות שלדברי חבריה תיטיב עם חברות התרופות המבקשות לערוך ניסויים קליניים בישראל על חשבון האינטרס הציבורי".   "במהלך הזה המנכ"ל מרוקן את תפקיד הוועדה ונכנע לתביעות של חברות הפארמה הגדולות ובתי החולים המקומיים".

"ברוב המדינות קיימות וועדות הלסינקי מקצועיות חיצוניות למוסדות כדי למנוע ניגוד עניינים", הסביר הרב שרלו, חבר וותיק שהתפטר מהוועדה. "מגיעים אלינו לוועדה העליונה מחקרים מחפירים מבחינה מתודולוגית ועמידה בדרישות החוק, וזה אחרי שעברו בוועדת הלסינקי המוסדית. בכל הקשור לניסויים קליניים, מדינת ישראל מתחילה להפוך לחצר האחורית של מדינות העולם, שבהן הדרישות האתיות גבוהות יותר. בניגוד לוועדות המוסדיות, וועדת האתיקה העליונה היא לא חלק מאף מוסד ואין בה אותם ניגודי אינטרסים של וועדה בבית חולים. היא לא מורכבת רק מחוקרים ומנציגים של בית החולים אלא גם מאנשי אתיקה ומשפט ונציגי ציבור".

פריצת גבולות נוספת - מסחור במידע הרפואי של הציבור בחסות גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אפל ועוד, מבלי שהציבור הוא חלק מהדיון. מדובר הרי במידע רפואי פרטי שנלקח מהציבור שנותן אמון במערכת. ללא אמון הציבור במערכת - לקופות החולים לא היו הנתונים מלכתחילה. טיוטה של התקנות פורסמה להערות הציבור, אבל הציבור אינו מודע לזכויות שלו בנוגע למסחור במידע הפרטי הרפואי שלו. הציבור לא קיבל ייעוץ משפטי כדי להגן על הזכויות שלו.  לאחרונה התגלו מקרים שמטילים צל כבד על אמון הציבור במערכת. אולי הדוגמא החמורה ביותר זה השימוש בבית חולים רמב"ם בתרופות כימותרפיה שפג תוקפן באופן מכוון (כדי לחסוך כסף) כפי שנודע רק לאחרונה.

"לא פחות מ–50 גופים מהממשלה, האקדמיה, ארגוני הבריאות ותעשיית ההיי־טק ומדעי החיים הגישו בחודשים האחרונים את הערותיהם לטיוטת התקנות שמסדירות את אחד הפרויקטים השאפתניים של ישראל:  להפוך את מערכת הבריאות לדיגיטלית — ואת המידע הרפואי שנאסף על אזרחי ישראל בעשורים האחרונים למנוע [של] הכנסות.   אחד הגופים שהגיבו לטיוטת התקנות שפורסמה להערות הציבור הוא המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, שפועל כזרוע הישראלית של "פורום עתיד הפרטיות" שיושב בוושינגטון.   המכון הישראלי הוקם לפני כשנה וחצי ולניהולו מונתה לימור שמרלינג מגזניק — עד לפני כשנה וחצי רגולטורית בכירה, ששימשה במשך עשר שנים כמנהלת קשרי ציבור וממשל  ברשות להגנת הפרטיות.  במהלך הצגת המכון לכלי התקשורת, נכתב כי המכון נתמך על ידי הפורום לעתיד הפרטיות. באתר הפורום למדיניות הפרטיות מצוין כי הארגון נתמך על ידי לא פחות מ–150 חברות ענק וקרנות, בהן גוגל, אמזון, פייסבוק, טוויטר, אפל, מיקרוסופט ועוד רבות.  העובדה הזו הוצנעה לא רק בהודעה לעיתונות, גם כמה מאנשי הפרטיות והגורמים הממשלתיים עמם שוחחנו לא היו מודעים לכך שמדובר במכון במימון ענקיות הטכנולוגיה.   חלקן, כמו גוגל ואפל, כבר הכריזו על הקמת חטיבות בריאות ענקיות ועוסקות בתחום באופן אינטנסיבי.   חלק מהחברות עומדות גם במרכז פרשיות הפרת פרטיות חמורות מסביב לעולם, וחקירות באיחוד האירופי בגין הפרת תקנות הפרטיות — ה–GDPR. כך למשל, בארה"ב מתנהלת בימים אלה חקירה פדרלית נגד גוגל בפרשת העברת תיקים רפואיים הכוללים שמות ופרטים רפואיים של עשרות מיליוני אמריקאים אליה מ–23 מדינות שונות בארצות הברית, בלי ידיעתם או ידיעת רופאיהם".

צמרת חטיבת הבריאות של מיקרוסופט נפגשה עם גורמים במערכת הבריאות של ישראל כדי לבחון אפשרות לבצע אצלה ניסויים ופיילוטים

לאור הפירוק של וועדת הלסינקי לניסויים קליניים בישראל ע"י משרד הבריאות ולנוכח הגישה שתהיה לחברות כמו גוגל פייסבוק ומיקרוסופט לפרטים רפואיים אישיים של אזרחים בישראל, ראה זה פלא - לגוגל, שהיא כעת חברת תרופות ביו-אלקטרוניות, ולמיקרוסופט יש אינטרס בניסויים קליניים.  למיקרוסופט יש אינטרנט ספציפי כזה בישראל. כך פורסם ב"גלובס":   לאחרונה הגיעה צמרת חטיבת הבריאות של מיקרוסופט לישראל להיפגש עם גורמים במערכות הבריאות הישראליות כדי לבחון אפשרות לבצע אצלן ניסויים ופיילוטים.

בכתבה ששמה "המידע הוא הדלק לכלים של הבינה המלאכותית, ואנחנו רוצים להנזיל את הדלק" בעיתון "גלובס", פורסמו התוכניות של מיקרוסופט בישראל. מיקרוסופט רוצה להנזיל את המידע הפרטי של הציבור בשביל צרכיה הכלכליים וקידום הבינה המלאכותית, תחום שמאד  מזהירים ממנו. לפני יומיים סיפרה בפייסבוק Anette Ryden Ahlenius,  מנהלת קבוצה נגד סכנות הווייפיי והדור החמישי בשבדיה, שב"אוניברסיטת שטוקהולם התקיימה הרצאה של מנכ"ל Poikos על בינה מלאכותית, בהמשך מתכנת ישראלי הגיב לנושא האתיקה. התשובה הייתה מפחידה. תלמיד שאל אם בינה מלאכותית יכולה להשמיד את האנושות. התשובה הקצרה של המתכנת הייתה: כן".

לאחרונה הוגשה תביעה נגד מארק צוקרברג (פייסבוק), לארי פייג', סרגיי ברין (גוגל), אלון מאסק ועוד, על כך שהם מסכנים את האנושות באמצעות שימוש לא הוגן בבינה מלאכותית. לאלון מאסק יש תוכניות גדולות להשתיל צ'יפ במוח של הציבור, אינטרס שעולה בקנה אחד עם זה של נשיא אינטל ישראל מולי עדן, להשתיל שבב בכל אחד.  הוא מודיע שהוא ישתיל לך שבב ולא תוכל לעשות דבר בלי השבב הזה (פורסם ב"כלכליסט").

לדברי פיטר לי, מנהל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט, הם עוסקים בפיתוח שקשור לטכנולוגיה שמתאימה מטופלים לניסויים קליניים. "זה תחום שיקר מאוד ללבנו. יש לנו יישום אחד מאוד עתידני ואחד שכבר נמצא בשימוש". תחום נוסף הוא האנליטיקה הניבויית. "למשל, מטופלי כימותרפיה רבים יגיעו למיון בשלב כלשהו בשל אירוע שניתן היה לנהל בלי להגיע למיון. ביקשנו את הרשומות הרפואיות מכל מטופל כימותרפיה במדינת וושינגטון בארה"ב, ואנחנו מנסים להבין איזה חולה עומד להחמיר. האנליטיקה הניבויית היא הבסיס של רפואה מדייקת, המאפשרת למנוע החמרה אצל מטופל מסוים".

"הפרת פרטיות וגניבת מידע בעולם הבריאות הם חמורים יותר מכל תחום אחר כמעט. אם יהיה ביטחון מידע, אנשים ישתפו יותר מידע רפואי וזה מאוד חשוב. המידע הוא הדלק ההכרחי לפיתוח וליישום של כלי בינה מלאכותית בתחום הבריאות. אנחנו רוצים להנזיל את הדלק באמצעות ביטחון של הציבור בפרטיות המידע שלו. לכן לסטארט-אפים הישראליים בתחום הסייבר יכולה להיות השפעה מכרעת ביותר על התחום הזה".

"אם כל סטארט-אפ מדהים בישראל ישתמש בענן שלנו, הדבר ישפיע גם על חברות בארה"ב ובסין. מנגד, מיקרוסופט יכולה לפתוח לסטארט-אפים דלתות, למשל לקשר אסטרטגי שיש לנו עם רשתות פארמה כמו וולגרינז, שאוספות מידע רפואי מ-8 מיליון אנשים בחנויות שלהן בכל יום".

כל ארגון בריאות בארץ רואה את המידע שלו כנכס שהוא יכול לגבות עליו כסף בדרך זו או אחרת. עד עכשיו היינו סלקטיביים מאוד ברכישה של מידע והעדפנו ליצור מודל שת"פ".  האם תוכנית הבריאות הדיגיטלית הממשלתית עוזרת בכך?    "אנחנו מחפשים ממש כעת את הדרך להיות חלק מהתוכנית הזאת.  בישראל יודעים ליישם רעיונות במהירות  "למיקרוסופט יש תוכניות גדולות לפעילותה בארץ והיא מתכננת, לדברי לי, להגדיל מאוד את חטיבת הבריאות הדיגיטלית שלה בישראל. "אחד הדברים שאנחנו אוהבים בגישה של הקבוצה בארץ היא שהקבוצה יודעת לקחת תוצאות מחקר וליישם אותן בעולם האמיתי במהירות רבה. זה קורה גם במקומות אחרים במיקרוסופט, אבל כאן זה קורה באינטנסיביות רבה יותר.   אחד ממוצרי הדגל של מיקרוסופט בתחום הבריאות הוא סדרת הצ'טבוטים לניהול קשר עם מטופלים, שפותחה ברובה בישראל. הצ'טבוט יכול לשוחח עם החולים על תופעות לוואי לתרופות ולהתריע אם דרושה בדיקה, לעזור למטופלים לעקוב אחרי נטילת התרופות שלהם, לאפשר להם לנהל את הביורוקרטיה הרפואית בקלות ועוד.   "השירות שפיתחנו נועד לאפשר לארגוני בריאות ליצור בוטים מטעמם", אומרת הדס ביטרן, מנהלת חטיבת הבריאות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "המוצר שלנו ייחודי בכך שמצד אחד הוא ניתן להתאמה מלאה לצורכי הארגון או הגוף שמשתמש בו, ומצד שני הוא מותאם מראש לעולם התוכן הבריאותי. כלומר, יש לו יכולות שפה טבעית שמבוססות על מונחים מעולם הבריאות והוא מכיר מראש פרוטוקולים של טיפול, שמות של תרופות והמחלות שאליהן הן קשורות, סוגי רופאים ובאילו מצבים הם מטפלים. לכן היישום של המוצר לצורך הספציפי הוא מאוד מיידי ומהיר".    לאילו סוגי גופים מיועד הצ'טבוט?    "הארגון שמפתח ומפעיל את הבוט יכול להיות חברת ביטוח, בית חולים או מעבדת בדיקות מרכזית. מי שמשוחח עם הבוט יכול להיות מטופל, או אולי רופא".  לדברי ביטרן, הבוט היה יוזמה של חטיבת הבריאות בישראל, שהוקמה לפני פחות מארבע שנים, וכבר כשנה אחרי הקמתה החלה לעבור על פרויקט הדגל הזה. "בחרנו שתי בחירות משמעותיות: האחת היא להגיע לעבודה עם לקוחות מאוד מהר, והשנייה היא לעבוד עם לקוחות מגוונים מתחום הבריאות כדי ליצור מוצר מוביל בקטגוריה", היא אומרת.   האם לא חששתם לקבל על עצמכם אחריות משפטית לשוחח עם מטופל על ענייני הבריאות שלו, או לתת לרופא עצות משמעותיות לטיפול?    "המוצר נועד לא לאבחון ולא לטיפול, אלא לתמיכה בתחומים כמו חידוש מרשם, תשלומים וגבייה, שליפת מידע מתיק אישי, תזכורת לפרוטוקול טיפול שכבר ניתן למטופל, מוטיבציה וכדומה. אם מגיע שלב בו למטופל או לרופא יש שאלה שקשורה לטיפול או לאבחון, או שאינה פתירה דרך הבוט, הוא מועבר לנציג שירות אנושי. נציג השירות מקבל תקציר מהיר של כל השיחה שנערכה עם הבוט, כך שהוא אינו צריך להתחיל מהתחלה".

פרוייקט נוסף שעליו מופקדת ביטרן ולי נלהב לגביו הוא האלגוריתם לשידוך חולים לניסויים קליניים. "בכל רגע נתון נערכים עשרות אלפי ניסויים קליניים וחצי מהם לא מצליחים לגייס את מספר החולים הדרוש בקצב הרצוי. זה מאט את כל תהליך הפיתוח ומייקר אותו. לעומת זאת, ישנם חולים שממש צריכים את הניסוי ולא מגיעים אליו. יש לנו מערכת בינה מלאכותית שקוראת את כל תיאורי הניסוי ומציעה למטופל ניסוי אחרי שצ'טבוט ראיין אותו ובירר את כל המידע הרלוונטי, כמו תוצאות המעבדה, מקום המגורים, מרחק ההליכה שהמטופל מוכן ללכת. המוצר הזה כבר נמצא בשימוש היום".   לאחרונה הציגה הקבוצה הישראלית של מיקרוסופט את הפרויקט הזה בבית הלבן, באירוע מיוחד לחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, שבו נחשפו חברות נבחרות למידע של ארגון הסרטן הלאומי (NIC) כדי להשביח אל האלגוריתם."אנחנו עובדים על פיתוחים נוספים בתחום הזה", אומרת ביטרן. "אנחנו היום המומחים של חטיבת הבריאות לטכנולוגיות של שיחה, וטכנולוגיות של הבנת שפה".

גוגל נכנסה לעסקי התרופות וניסויים קליניים

חברת האם של גוגל - אלפאבית, וחברת התרופות הבריטית גלקסו סמית קליין יצרו חברה חדשה כדי לפתח תרופות ביו-אלקטרוניות. היוזמה המשותפת נקראת Galvani Bioelectronics. ביו-אלקטרוניקה זה תחום מחקר חדש, שמתמקד בחיבור בין אלקטרוניקה למחקר ביולוגי.

ארגון המחקר של חברת אלפאבית, Verily, משתף פעולה עם חברות תרופות כולל נוברטיס, סנופי, פייזר ואוטסוקה. השותפות בין החברות האלה לאלפאבית מיועדת כדי להביא יותר חולים וקלינאים להשתתף במחקר קליני, להגביר את המהירות והקלות של ביצוע מחקרים כאלה ולאסוף מידע יותר מקיף באיכות גבוהה יותר.

מייסד גוגל לארי פייג' מזרים "בשקט" כספים לפרויקט גדול על חיסון שפעת, שמורכב משתי יוזמות.  לארי פייג', מייסד שותף של גוגל מנתב מיליוני דולרים ליוזמה שנקראת Shoo the Flu, שמציעה חיסוני שפעת חינם לילדים בבית הספר באוקלנד, קליפורניה. לפי TechCrunch שהשיגה מסמכים המפרטים את המעורבות של פייג ב- Shoo the Flu, היוזמה ממומנת במלואה על ידי החברה למטרת רווח שנשלטת על ידי פייג'.   לפייג', שהתפטר מהתפקיד שלו כמנכ"ל Alphabet יש חברה נוספת בבעלותו, במטרה  ליצור חיסון שפעת אוניברסלי שנקרא Flu Lab.   ה- Shoo the Flu יהפוך בקרוב לחלק מ- Flu Lab, ולשתי החברות יש כבר קשרים הדוקים.   פייג' הוא אחד האנשים העשירים ביותר בעולם, עם שווי נטו של כמעט 65 מיליארד דולר.   באתר של Shoo the Flu כתוב ש"תלמידים בגן ילדים עד כיתה ה' (ובחלק מהמקרים עד כיתה ח'), בהשתתפות בבית הספר יכולים לקבל את חיסון השפעת בחינם בבית הספר, בשעות בית הספר".

החברה השניה של פייג', Flu Lab מממנת מחקר במטרה למגר את השפעת לחלוטין. קייסי רייט, מנהל Shoo the Flu, הוא גם מנכ"ל Flu Lab. שתי החברות פועלות  יחד: Shoo the Flu בקרוב תהפוך חלק של Flu Lab.

שתי החברות נחשבות כפרטיות, לכן לא ברור מהן בדיוק ההוצאות הנרחבות של פייג' נגד שפעת.  מאחר והתרומות  ל- Shoo the Flu מגיעות מהקרן שלו Carl Victor Page Memorial Foundation, שנדרשת להגיש החזר לציבור, הסכום שתרם פייג' ל- Shoo the Flu הוא ברור: 4.1 מיליון דולר בין 2015-2017.

אמזון נכנסה לעסקי התרופות

"אמזון" מתחילה למכור תרופות און ליין   ולהקים בתי מרקחת ברשת החנויות האורגניות Whole Foods.   כלומר יש לו אינטרס כלכלי בתעשיית התרופות.   אמזון  נכנסה גם לנושא של תיעוד רפואי אלקטרוני

פייסבוק נכנסה לנושאים רפואיים

פייסבוק מאפשרת למשתמשים לקבל תזכורות אישיות על בדיקות רפואיות וחיסונים.

האם משרד הבריאות "נכנע" לחברות התרופות או שהוא מוכר את הציבור לחברות מסחריות?

דה מרקר: משרד הבריאות מסרב לפרסם את הסדרי ניגוד העניינים שלו

בראיון ל"הצינור" עם גיא לרר הכחיש מנכ"ל משרד הבריאות ניגוד עניינים עסקי בין מנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט לחברה פרטית, מה שהתגלה בדיעבד כאמת.

משרד הבריאות ממשיך להסתיר את ניגוד העניינים של מנהל היחידה לקנביס רפואי

הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים של משרד הבריאות, מלאה בניגודי עניינים עם חברות התרופות, והיא זו שקובעת אילו וכמה חיסונים יקבלו.  לדוגמא מתוך פרוטוקול ישיבת הוועדה בנושא הגרדסיל (חיסון הפפילומה):  "פרופ' י. בורנשטיין: לפני שאפתח בדבריי אני מצהיר הצהרת ניגודי עניינים: השתתפתי בניסויים של החיסונים נגד HPV של שתי החברות. כיום אני משתתף בניסוי על החיסון הנונו ולנטי.
ד"ר א. סיגלר: להלן הצהרת ניגודי העניינים שלי: קיבלתי שכר על הרצאות בעבר הרחוק משתי החברות המייצרות חיסונים נגד HPV.
פרופ' דגן: קיבלתי משתי החברות מימון שלא קשור לחיסונים נגד HPV.
פרופ' ד. וולף: קיבלתי מחברת מרק כספים על השתתפות בכנס על נגיפים.
פרופ' ד. גרינברג: קיבלתי מימון משתי החברות - לא בקשר ל- HPV.
פרופ' מ. שטיין: נתתי הרצאות בעבר מטעם שתי החברות.
פרופ' אלי סומך: נתתי הרצאות תמורת תשלום משתי החברות.
פרופ' רשפון: על פי כללי ניגוד העניינים של הוועדה אתם רשאים להשתתף בדיונים. פרופ' דגן, גרינברג וסומך קיבלו תשלום משתי החברות. הדבר מפשט את סוגיית ניגוד העניינים. פרופ' וולף קיבלה תשלום מחברת מרק לבד אך לא בקשר לגרדסיל".

ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשירות משפחת עופר, לפי כתבה שפורסמה ב"גלובס":  "התקשי"ר מחייב עובד מדינה לקבל אישור לעבודה נוספת, שיינתן רק אם זו אינה מעמידה אותו בניגוד עניינים עם תפקידו הציבורי. בפועל, פרופ' מנפרד גרין קיבל אישור לעבוד בעבור האחים עופר על אף שתפקידו מחייב אותו להתייחס להשלכות הבריאותיות של התעשייה. תפקיד המרכז לבקרת מחלות מוגדר כ"להציג לקובעי המדיניות במשרד הבריאות מידע מעודכן בתחומי הבריאות השונים על מנת שישמש אותם בקבלת החלטות". כשהמדינה רוצה לדעת אם גורם סביבתי כלשהו גורם למגפת תחלואה, פעמים רבות היא פונה לפני הכול לגרין".

פרופ' ג'ימי קריקון ז"ל שהיה יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור:  "סיפרתי לאורחים מחוץ לארץ, חלקם אפידמיולוגים, שאצלנו אנשי משרד הבריאות עובדים בעבור מפעלים".  "הם אמרו לי, 'תגיד, ירדת מהפסים?' זה היה בעיניהם עד כדי כך זר ולא מקובל. אני עבדתי במשרד החקלאות. העיקרון שהנחה אותי היה שאינך יכול לקחת ממפעלים עיפרון. במשרד הבריאות אמרו לי, 'נכון, אם אתה לוקח עיפרון - זה שוחד. אבל אם אתה נותן להם חוות דעת - זה בסדר'. זה מצב בלתי נסבל. למה, לדעתך, המפעלים לוקחים אותם? הם באמת צריכים אותם? בתביעת הדייגים מופיעים מטעמם מומחים רבים. אז לוקחים עוד שניים, בכירים במשרד הבריאות, כדי להשתיק אותם".

פרופ' עובדיה לב – שהיה יו"ר הוועדה הכימית לעדכון תקנות איכות מי השתייה במשרד הבריאותהגיש לאחרונה חוות דעת לבית משפט לטובת רותם אמפרט, החברה שמפלירה את המים בחומר שגרם את הנזק לבעלי חיים באסון נחל אשלים, בטענה (של משרד הבריאות) שזה עוזר למנוע עששת בשיניים.

כלומר, במשרד הבריאות יש ניגודי עניינים עמוקים ורחבים שמצביעים על שיתוף פעולה הדוק עם התעשיה נגד האינטרס הציבורי, ולטובת אינטרסים כלכליים של אינדיווידואלים במשרד.

×

נשמח להקשיב ולבדוק איך ניתן לסייע. כתבו לנו כאן:

×