לא למזון מהונדס גנטית, כן למזון אורגני

מרבית ארצות אירופה שוללות גידול או שימוש בצמחי מאכל או תעשייה מהונדסים גנטית  (GMO – Genetically Modified Organisms). יותר ויותר מצטברות הוכחות לנזקים בריאותיים וסביבתיים הנובעים משימוש בצמחים  כאלו.  נתונים רבים בנושא זה לוקטו בספר בשם     Genetic Roulette.  במאמר זה יובאו חלק מן הנתונים המופיעים בספרות המקצועית ודנים בנזקים של הנדסה גנטית.

נתון אחד שיסקר במאמר זה דן לאו דווקא בצמחי מאכל אלא בכותנה. לצמחי הכותנה יש מספר מזיקים, זחלים של עשים ופרפרים, שאוכלים את הצמחים בכל פה. בעבר הרבו להשתמש בריסוסים על שדות הכותנה, בעיקר ריסוסים מן האוויר. אבל , יש טיפול ביולוגי יעיל – ריסוס עם נבגי חיידק בשם בצילוס טורגיננזיס. חיידק זה נאכל על-ידי הזחלים ביחד עם העלים עליהם הוא מצוי, ותוך יום-יומיים החיידק קוטל אותם. זוהי לוחמה ביולוגית מקובלת.  חברות זרעים גדולות, בעיקר בארה”ב, ניסו ללכת צעד אחד יותר קדימה, אולי צעד אחד מופרז קדימה. בדרך של הנדסה גנטית, הם נטלו מהחיידק גנים שקשורים ליכולת ההרג שלו לגבי  זחלי עשים פרפרים והשתילו אותם בצמחי כותנה. שדות של כותנה מהונדסת כזו אומנם היו נקיים ממזיקים, אבל שורשיהם של צמחים כאלו החלו לחסל את כל אוכלוסיית המיקרואורגניזמים שבקרקע. בסביבות רבע מהכמות של בקטריות שונות, פיטריות קרקע ויצורים רבים אחרים כבר נשמדו. עם כל שנה נוספת שממשיכים לגדל כותנה כזו, יותר ויותר יצורי קרקע נשמדים. תוך מספר שנים, קרקע כזו תהייה סטרילית לחלוטין, עקרה ולא מסוגלת להצמיח משהו. סיכון זה איננו תיאורטי – הוא מתרחש מדי יום בשדות בהם מגדלים צמחים עם גנים של החיידק  בצילוס טורגיננזיס.

צמחי מזון מהונדסים גנטית אינם מזון בטוח

יותר   ויותר   מצטברות   הוכחות   לנזקים הבריאותיים הנובעים מאכילתם של מזונות מהונדסים גנטית (1-3).   בספר “רולטה גנטית”  מובאים נתוני הנזק מתוך  ניסויי הזנה של בעלי חיים במעבדות עם מזון מהונדס גנטית.  יש פגיעה בכל מערכות הגוף, נתונים על אלפי בעלי חיים חולים, עקרים, ועל תמותה של  עדרים בעקבות הזנה במזון מהונדס גנטית.  יש נתונים לגבי בני אדם להם היו תופעות הרעלה ואלרגיות עקב צריכת מזון כזה, על נשימת אבקת פרחים מצמחים מהונדסים גנטית, ועל נזקי מגע עם צמחים כאלו בשעת אסיף יבולים. הוא חושף גם את השקרים שבטענות על בטיחותו של מזון כזה. חלק מן הנתונים המופיעים בספר יסקרו בקצרה במאמר זה.

אלרגיה לסויה מהונדסת

אחרי שהוכנסה לשימוש  בארה”ב סויה מהונדסת, האלרגיות לסויה עלו ב-50%.  אותו חלבון מהונדס שעושה את הסויה עמידה לקוטל העשבים ראונדאפ שקוטל צמחים זרים הגדלים בין צמחי הסויה,   איננו בטוח לצריכה ע”י בני אדם. חלק מן החומצות האמיניות שבו רעילות לבני אדם וכך, מתפתחות אלרגיות למזון כזה (3). כשאוכלים חלבון כזה הוא נקלט בחלקו ע”י חיידקי המעיים (4).  אלרגיות כאלו יכולות, בגלל השתלבות עם חיידקי המעיים, להישאר זמן מאוד ממושך גם אם מפסיקים לצרוך סויה מהונדסת (1). יש אנשים שאלרגיים לסויה טבעית – אצלם סויה מהונדסת מגבירה  במידה ניכרת את הרגישות. בסויה יש חומר מעקב טריפסין (אנזים שעוזר לעיכול חלבון). בסויה מהונדסת, כמותו של מעקב הטריפסין הייתה גבוהה ב-27% יחסית לכמותו בסויה טבעית. וגרוע מזה, בסויה מבושלת, כמותו של מעכב הטריפסין שנותר הייתה פי 7 גבוהה מזו שנותרה אחרי בישול סויה טבעית (5). החומר מעכב הטריפסין שבסויה מהונדסת יותר עמיד לחימום ולכן נותרת ממנו כמות הרבה יותר גדולה אחרי הבישול (6).  בסויה מהונדסת נתגלו מוטציות, ליד הגן המושתל ולזה יכולות להיות השלכות לא צפויות שאינן מתגלות אלא רק אחרי שנים של צריכת סויה כזו (7). בבדיקות עור לאלרגיה, נמצא שחלק מן האנשים שגילו אלרגיה לסויה מהונדסת לא היו אלרגיים לסויה טבעית (8).   תופעות  של אלרגיות כאלו היו מעי רגיז, הפרעות עיכול, עייפות כרונית, כאבי ראש, ליתרגיה, אקנה ואקזמות (2). אצל  עכברי מעבדה   שהוזנו בסויה מהונדסת היו רמות נמוכות יותר של אנזימי עיכול לחלבון לעומת הכמויות שהיו לעכברים שקיבלו סויה טבעית (9-10).  חלבון ששוהה יותר זמן במעי, כיון שפעולת האנזים המפרק מעוכבת, עלול להירקב ולהרעיל את אוכלו, הוא גם יותר מעורר אלרגיות.

רעלן  הנוצר ע”י חיידקי בצילוס טורגיננזיס פוגע במערכת החיסונית

הרעלן הנוצר ע”י חיידקי בצילוס טורגיננזיס מוכר מזה זמן רב כפוגע במערכת החיסונית וכמעורר אלרגיות.  הרעלן עצמו הוא זה שמזיק. אם הוכנסו לצמחי מאכל גנים שגורמים לצמח לייצר בעצמו את הרעלן,  הם  יכולים לעורר אלרגיות אצל אוכליהם. יש בהם  חומצות אמיניות המוכרות כגורמות אלרגיה (11-13).  רעלנים כאלו המיוצרים ע”י גידולים מהונדסים גנטית עם גנים של בצילוס טורגיננזיס, יכולים להיות אלפי פעמים יותר מרוכזים מאלו שאדם קולט אם הוא אוכל צמחים שרוססו בתכשיר עם חיידק זה או הטוקסינים שלו. פועלים חקלאיים שחשופים למגע עם הרעלן של בצילוס טורגיננזיס, בכל הדרכים, מקבלים הרבה מאוד תופעות אלרגיה (1). יש אלרגיות בדרכי נשימה עליונות, עיניים דומעות, דלקות וגירויים בעור, אסתמה ושלשולים (14,15). בפיליפינים התגלו מקרי אסתמה רבים אצל פועלים חקלאיים שעבדו בשדות תירס שעבר הנדסה גנטית עם גנים של החיידק. היו  אצלם שלל תופעות במערכת הנשימה והעיכול (16).

פגיעה בפוריות

25% מהוולדות של כבשים שרעו בשטחים עם צמחים מהונדסים גנטית מתו בתוך 5-7 ימים אחרי ההמלטה. ניתוחים שלאחר המוות של 10000 טלאים כאלו גילו אצלם סימני הרעלה  חמורים בכבד ובכליות (17). תמותה רבה ייתה  גם בין עגלים, חזירים ובופאלו. אצל בעלי חיים שאכלו צמחים עם עמידות לראונאפ עקב הנדסה גנטית, הייתה ירידה של 40% בספירת זרע, שינויים ניכרים בהתפתחות עוברים ותמותה פי 5 גבוהה יותר של וולדות (18). ברור מכל זה שגידול צמחים מהונדסים גנטית טומן בחובו סכנות רבות וקשות. אין להשלים עם כך שחברות המייצרות זרעים מהונדסים ישנו לרעה את כל הסביבה הטבעית של כדור הארץ, בינתיים העולם היחיד המוכר לנו בחיינו…

בישראל אין איסור לטפח זנים בהנדסה גנטית או לגדל צמחים שעברו הנדסה גנטית. רק מי שקונה ירקות ומוצרי סויה, תירס  ומוצרים נוספים שהם אורגניים, מובטח לו שאין הוא צורך מוצרים מהונדסים. מי שמגדל ירקות לבד, חשוב שיקנה זרעים אורגניים – אלו תמיד נקיים מהנדסה גנטית. זוהי עוד חזית שלא מרבים להזכיר אותה. ביוטכנולוגיה היא מדע חשוב כביכול, אבל אחרי מסווה כזה יכולות להיווצר בעיות קשות מאוד בנושא בריאות תושבי הארץ. גם בלי זה אין אנו מן המובילים בבריאות בעולם.

References

1. Smith, J.M. Genetic Roulette: The Documented Health Risks of Genetically Engineered Foods (Yes! Books, Fairfield, IA, 2007).
2. Townsend, M. Why soya is a hidden destroyer. Daily Express, Mar 12, 1999.
3. Kleter, G.A. & Peijnenburg, A.A.C.M. Screening of transgenic proteins expressed in transgenic food crops for the presence of short amino acid sequences identical to potential, IgE-binding linear epitopes of allergens. BMC Struct. Biol. 2 (2002): 8–19.
4. Netherwood et al. Assessing the survival of transgenic plant DNA in the human gastrointestinal tract. Nature Biotech. 22 (2004): 2.
5. Padgette, S.R. et al. The composition of glyphosate-tolerant soybean seeds is equivalent to that of conventional soybeans. J. of Nutrition 126, no. 4 (1996).
6. Pusztai, A. & Bardocz, S. GMO in animal nutrition:5 potential benefits and risks. Ch. 17, Biology of Nutrition in Growing Animals (Elsevier, 2005).
7. Windels, P. et al. Characterisation of the roundup ready soybean insert. Eur. Food Res. Technol. 212001): 107–112.
8. Yum, Het al. Genetically modified and wild soybeans: an immunologic comparison. Allergy and Asthma Proceedings 26, no. 3 (May–Jun 2005): 210–216
9. Malatesta, M. et al. Ultrastructural analysis of pancreatic acinar cells from mice fed on genetically modified soybean. J. of Anat. 201, no. 5 (Nov 2002): 409.
10. Malatesta, M. et al. Fine structural analyses of pancreatic acinar cell nuclei from mice fed on GM soybean. Eur. J. Histochem. 47 (2003): 385–388.
11. Gendel. The use of amino acid sequence alignments to assess potential allergenicity of proteins used in genetically
12. Noteborn, H.P.J.M. Assessment of the stability to digestion and bioavailability of the LYS mutant Cry9C protein from Bacillus thuringiensis serovar tolworthi. Unpublished study to EPA (AgrEvo, EPA MRID No. 447343-05, 1998).
13. Engel, K. et al. Genetically modified foods: safety issues. American Chemical Society Symposium Series 605 (Washington DC, 1995): 134–47.
14. Washington State Dept. of Health. “Report of health surveillance activities: asian gypsy moth control program (Washington State Dept. of Health, Olympia, WA, 1993).
15. Green, M. et al. Public health implications of the microbial pesticide Bacillus thuringiensis: an epidemiological study, Oregon, 1985–86. Amer. J. Public Health 80, no. 7 (1990): 848–852.
16. Ho, M. GM ban long overdue, dozens ill & five deaths in the Philippines (ISIS press release, Jun 2, 2006).
17. Seralini, G., Cellier, D., & Spiroux de Vendomois, J. New analysis of a rat feeding study with a genetically modified maize reveals signs of hepatorenal toxicity. J. archives of Env. Contam. and Toxicology (Springer, New York).
18. Ermakova I. Genetically modified soy leads to the decrease of weight and high mortality of rat pups of the first generation. Preliminary studies. Ecosinform 1 (2006):4-9