טופהיל
הוספת אבץ לחולי סוכרת מקטינה את הסיכון למחלת לב

מחסור באבץ נמצא קשור לפיגור בגדילה, ריפוי איטי של פצעים ומערכת חיסונית חלשה.  הוא מסבך גם את מצבם של חולי סוכרת.  אבל, מסתבר שהוא מגביר גם את הסיכון למחלות לב. במחקר שסוכם בשנת 1998 בו נטלו חלק 3,500 משתתפים נמצא שבין אלו שצרכו פחות מ-7 מ"ג אבץ ליום, היו יותר מחלות לב של העורקים הכליליים.  הם סבלו גם מתחלואה גבוהה יותר בסוכרת ומאי סבילות לגלוקוז, יתר לחץ דם ורמה נמוכה של כולסטרולHDL.  עם מחסור באבץ מתפתחות גם מחלות עור שונות (1).

האבץ הינו מרכיב חיוני ביותר מ-2000 חלבונים שונים המעורבים במיגון של פעולות בגוף.  מכן מובנת גם ההשפעה הנרחבת של מחסור בו על כל האיברים והפעילויות בגוף. מחסור באבץ איננו תופעה נדירה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, לשליש מתושבי כדור הארץ יש מחסור באבץ. מחסור זה שכיח יותר  בארצות העולם השלישי (2). אבל, גם צמחונים מצויים בקבוצת סיכון כזו, אם אין הם צורכים את אותם מזונות שעשירים במיוחד באבץ.

לחולי סוכרת יש סיכון מוגבר

מחלות לב כליליות הן סיבת המוות העיקרית אצל חולי סוכרת. שכיחותן היא פעמיים עד 4 פעמים גבוהה יותר מאשר אצל אנשים שאינם חולי סוכרת.חישוב של  כל  גורמי הסיכון המוכרים כמו יתר לחץ-דם, שומני הדם עישון ועודף משקל, עדיין לא יכול להסביר הבדל זה בין חולי סוכרת לאחרים.  ברור שיש גורם נוסף שמעלה את הסיכון לתמותה אצל חולי סוכרת – גורם כזה יכול להיות מחסור באבץ. על מנת לברר את השפעת רמת האבץ בסרום אצל חולי סוכרת על  הגברת הסיכון להתקפי לב כליליים ולתמותה מהם, נערך המחקר שפרטיו יובאו במאמר זה בקצרה (3).

משתתפים ושיטות

מחקר זה נערך  בפינלנד ותוצאותיו סוכמו לאחרונה. במחקר נבדק הסיכון לתמותה ממחלת לב או למחלת לב לא פטאלית בהקשר לרמות האבץ בסרום אצל המשתתפים במחקר. נטלו  בו חלק 1,059 חולי סוכרת מטיפוס 2 בגילאי 45-64. משך הזמן הממוצע בו הם היו חולי סוכרת היה 8 שנים.  נתוני רמות האבץ בסרום היו זמינים מ-1,050 משתתפים. התמותה ממחלות לב וכלי דם ומקרי אוטם שריר הלב הלא פטאליים סוכמו במהלך  7 שנות מעקב.

רישום משתתפים למחקר נערך בשנים 1982-1984. המשתתפים רואינו ונרשמו פרטים על הרגלי עישון שלהם, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, שימוש בתרופות והיסטוריה של כאבים בחזה אותם ניתן לייחס למחלות לב כליליות. למעשה, משתתפי המחקר היו אנשים שהגיעו לבית חולים בפינלנד בגלל תעוקת חזה. הבדיקות שנערכו להם היו אבחון כאבי החזה, אלקטרוקרדיוגראמה  ובדיקת אנזימים בגוף שאופיניים לאוטם שריר הלב.  אצל המשתתפים נמדד אינדקס מסת הגוף ולחץ הדם. כלחץ דם גבוה נחשבה רמה של 160 מ"נ כספית ויותר ל"ד סיסטולי ו-95 או יותר ל"ד דיאסטולי.  בדיקות דם נערכו אצלם אחרי 12 שעות צום. כמו כן נבדקו רמות הכולסטרול לסוגיהן השונים ורמות האבץ בסרום. בשנת 1990 נשלחו שאלונים לכל המשתתפים, ומבית החולים נלקחו נתונים לגבי התמותה והתחלואה של משתתפי המחקר.

תוצאות

במהלך תקופת המעקב:

156 ממשתתפי המחקר נפטרו ממחלת לב כלילית ול-254 מתוכם היה התקף לב שלא הסתיים במוות.  אצל אותם חולים שרמת האבץ בסרום היתה 14.1 ופחות מיקרומול לליטר עם כניסתם למחקר, הסיכון לתמותה היה גבוה יותר מזה שהיה לחולים  עם רמת אבץ מעל ל-14.1 מיקרומול.  מן הקבוצה עם רמת אבץ נמוכה נפטרו במהלך המעקב  20.8% ואילו מקבוצת החולים להם היתה רמה גבוהה יותר של אבץ נפטרו  12.8. מחלת לב שלא הסתיימה במוות היתה ל-30.5% מבין אלו עם רמת אבץ נמוכה ו-22.0% .  אחרי חישוב כל המשתנים, הסיכון לתמותה אצל בעלי רמת אבץ נמוכה היה 1.7 סיכון יחסי, ואירוע לב ללא תמותה, סיכון יחסי של 1.37.

מסקנות

מחקר זה הראה שרמות נמוכות של אבץ בסרום אצל חולי סוכרת הן גורם  סיכון נוסף לתמותה מוגברת ממחלות לב וכלי דם. למעשה,  אחת הסיבות המובהקות להתפתחות סוכרת מלכתחילה היא מחסור באבץ. אבל, מחסור באבץ הוא גורם סיכון למחלות לב וכלי דם גם למי שאיננו חולה בסוכרת.  מחסור באבץ יש גם אצל שתיינים. כבר אצל אנשים ששתו 10 ויותר מ"ל אלכוהול ליום נמצא מחסור באבץ. ככל שרמות האבץ בסרום היו  גבוהות יותר, כך היתה נמוכה יותר התחלואה במחלות לב וכלי דם. לאבץ יש גם תכונות של אנטיאוקסידנט (נוגד חמצון) והוא מצמצם את ההתחמצנות של כולסטרול ושומנים בגוף. לאבץ יש חלק חשוב בקרומי התאים (ביוממברנות) בגוף  והוא משתתף עם אנזימים רבים בפעולותיהם.  כל הדברים האלו יכולים  להסביר את חשיבותו לבריאות.

 

References

1) J Am Coll Nutr 1998,17: 564-570.

2) Beattue J. Lipids and cell zinc matallothionin and gene expression.  http://www.rowell.ac.uk/divisions/vhp/j_beattie.html

3) Soinio M, et al. Serum zinc level and coronary heart disease events in patients with type 2 diabetes. Diabetes Care 30:523-528, 2007–05–07.