ניקוי אבנית שיניים באופן טבעי תוך הימנעות משיננית ומכאבים

האם יכול להיות שכולם טועים? שהתפיסה שניקוי אבנית שומר עלינו ועל השיניים איננה נכונה?

בחיפוש ברשת יש הרבה מאד כתבות שמדברות על חשיבות השיננית וכמה היא עוזרת לנו למנוע בעיות חניכיים ולשמור על בריאות הפה והשיניים. ויכול להיות שגם לך זה נראה חשוב, כי הרי כולם אומרים את זה כל הזמן. קופות החולים אפילו נותנות שיננית מספר פעמים בשנה בחינם. 

כולנו יודעים שטיפול שיננית הוא כואב, להרבה מאיתנו יורד דם במהלך הטיפול ונוצרת רגישות שלפעמים נשארת מספר ימים. לימדו אותנו שכדי להבריא אנחנו צריכים לעבור דרך אי נוחות, אפילו כאב נוסף ושהסבל משתלם.

אנחנו שואלים: האמנם?

רוב רופאי השיניים והכתבות ברשת מדברות על כך שהאבנית בשיניים היא שאריות רוק בשילוב עם שאריות מזון שצחצוח השיניים לא מגיע אליהן ולכן הן מצטברות. 

הנסיון שלנו בתכנית התמיכה מראה אחרת.  הצטברות אבנית לא מחוייבת המציאות, אני יודע בוודאות שאין לי אבנית וגם למשתתפי תוכנית התמיכה “פותחים פה לבריאות” לרובם גם לא מצטברת אבנית. ויכול להיות שתגידו שזה בעקבות צחצוח שיניים תכוף יותר. אבל האמת היא שלא.  לא רק שרובם הפחיתו משמעותית את כמות הצחצוח, אלא גם שרבים שהגיעו עם הרבה אבנית על השיניים מדווחים שהאבנית פשוט נושרת במהלך התוכנית ומפסיקה להצטבר. 

לשאול כהן אין יותר אבנית כבר שנה וחצי והוא לא הולך יותר לא לרופאי שיניים ולא לשיננית, חוץ מאשר כדי לבדוק את מצבו:

וגם אסתר מדווחת על תהליך דומה:

אז למה יש לנו אבנית?

גוף האדם הוא מכונה מופלאה! ולכל תופעה יש תפקיד. 

כמו שכאב או דימום הוא סימן לבעיה, גם האבנית היא סימן של חוסר איזון בגוף. 

על איזה חוסר איזון האבנית מאותתת? 

על חוסר איזון של החומציות בגוף – הגוף חומצי מדי. 

ואז הגוף מושך סידן מעצמות הלסת, כי הסידן הוא חומר בסיסי ומסייע באיזון החומציות. 

את הסידן שהגוף משך מעצמות הלסת, הוא לא יכול להחזיר לעצמות הלסת או לבנות איתו את השיניים בגלל מחסורים תזונתיים, ואז בתנאם מסויימים הוא מצטבר כאבנית. לא משנה כמה נסיר אותה, אם לא נשנה כמה הרגלים, האבנית תמשיך להצטבר.

הגישה הזאת מתבססת גם על ממצאיו של ד”ר הרולד פ. הוקינס, רופא שיניים אמריקאי שחקר יותר מ-5,000 אנשים במשך 14 שנה ותיעד את התהליכים בספרו Applied Nutrition. הוקינס מצא כי הצטברות אבנית אינה נובעת רק משאריות מזון או היגיינת פה, אלא בעיקר מחוסר איזון בחומציות הגוף — מצב שגורם לגוף למשוך סידן מעצמות הלסת ולשקוע אותו על השיניים.

אז מה הפתרון?

א. לא להסיר את האבנית בצורה מכאנית – זה עלול לפצוע את החניכיים וחסר תועלת כי הגוף ממשיך למשוך עוד סידן מעצמות הלסת. בנוסף, חשוב לדעת שההשפעה של יציאת הסידן מעצמות הלסת יש לה השלכות על חוזק השיניים שלנו, ועל החניכיים. כשהסמפטום של האבנית מתחיל, הוא מסמן על נסיגת חניכיים ותהליך שעם הזמן עלול לגרום לאיבוד שיניים. 

ב. לאזן את החומציות באמצעות תזונה מותאמת מצד אחד, ולבנות את העצמות מצד שני. לא פחות חשוב הוא להבין שהאבנית היא סמפטום מקומי שצריך להיות מטופל ברמה מערכתית והסרה מכנית (שיננית) לא תמנע את הצטברות האבנית. ולכן העניין החשוב ביותר הוא הסתכלות מערכתית ומענה הוליסטי שמורידים את החומציות ובונים את העצם. 

את הדרך למניעת הצטברות אבנית ולהסרת האבנית הקיימת אני מסביר בסדנה ללא עלות. נרשמים בקישור.

תרופות סבתא נפוצות להסרת אבנית והסיכונים שלהן

תרופות סבתא להסרת אבנית מהשיניים הן פופולריות מאוד, במיוחד בקרב אנשים שמעדיפים פתרונות טבעיים ומנסים להימנע מהתערבות רפואית. עם זאת, חשוב להבין גם מה עומד מאחוריהן וגם מדוע הן לרוב אינן מומלצות.

סודה לשתייה (סודיום ביקרבונט):

משמשת להלבנה ולניקוי, על ידי שפשוף השיניים עם משחה שמכילה סודה לשתייה או רק אבקה.
← סיכון: חומר שוחק שפוגע באמייל אם משתמשים בו לעיתים קרובות.

חומץ תפוחים:

נחשב כממיס אבנית עקב חומציותו הגבוהה.
← סיכון: חומצה אצטית שוחקת את האמייל ועלולה לגרום לרגישות ואף להחמיר דלקות חניכיים.

שמן קוקוס לגרגור (“Oil Pulling”)

גרגור שמן למשך 10–20 דקות אמור “למשוך רעלים” ולשפר את בריאות הפה.
← סיכון: אין ראיות לכך שזה משפיע על אבנית קיימת. עלול ליצור תחושת שיפור מדומה ולהאט טיפול אמיתי.

מיץ לימון או קליפות לימון:

נחשב למחטא ומלבין שיניים.
← סיכון: חומציות גבוהה מאוד – מזיקה לאמייל, עלולה להחמיר מצב של רגישות ודלקות.

פחם פעיל:

משמש כמשחה טבעית לניקוי.
← סיכון: גם הוא שוחק את פני השן, אין הוכחות שהוא מסיר אבנית.

למה החומרים האלו לא מומלצים להסרת אבנית ביתית?

• שחיקת האמייל: הרבה מהשיטות שוחקות את הציפוי המגן של השן → השיניים נראות לבנות יותר בטווח הקצר, אבל נחלשות לאורך זמן.
• פגיעה בחניכיים: חומרים חומציים או גסים יכולים להחמיר דלקת חניכיים ולא לפתור אותה.
• טשטוש הבעיה האמיתית: ייתכן שיש בעיה עמוקה יותר – דלקת, חסר תזונתי, שינוי בחומציות הרוק – שלא תיפתר בפתרונות שטחיים.

איך כן לתמוך בהסרת אבנית?

אם בחרת בדרך טבעית – חשוב להבין שהסרת אבנית אמיתית מתרחשת בשילוב של:

• שינוי תזונתי כמו שלא הכרת (שמקטין משקעים ומחזק רוק)
• שיפור היגיינת פה (אבל ללא שחיקה)
• שימוש בחומרים טבעיים מדויקים שתומכים בהתחדשות רקמות
• זיהוי וטיפול בגורמים עמוקים (הרגלים, מצב מערכת העיכול, חסרים תזונתיים ועוד)

מומלץ להקשיב לסדנה הקרובה – נרשמים כאן בקישור.

בלק-ליין – למה לא כדאי להסיר אותו כמו אבנית?

בלק ליין הוא קו שחור דק שנראה צמוד לקו החניכיים, שנגרם לרוב על ידי חיידק מסוים. למרות שמבחינה אסתטית הוא עלול להפריע, מחקרים מצאו שלעיתים קרובות הוא דווקא מעיד על סיכון נמוך לעששת.

הטיפול הקונבנציונלי:

הטיפול הרווח ברפואת שיניים קונבנציונלית הוא הסרה מכנית של הקו השחור, לרוב באמצעות כלים שוחקים או משחות שיניים שוחקות או חומרים שוחקים אחרים.

הסיכונים של הטיפול הקונבנציונלי:

• שחיקת אמייל השן: שימוש חוזר בחומרים שוחקים עלול להסיר גם שכבות בריאות של האמייל.
• פגיעה ברגישות השיניים: הסרה לא עדינה עלולה להוביל לרגישות לחום/קור.
• אי טיפול בשורש הבעיה: אם לא מטפלים בחיידקים עצמם ובאיזון המיקרוביום, הבעיה תחזור.

גישת טופהיל לבלק ליין:

במקום להסיר את הקו השחור בכוח, מתמקדים באיזון המיקרוביולוגי של הפה תוך חיזוק החיידקים הטובים בפה.