חיסוני קורונה לילדים: האם הביצה ילדה את התרנגולת? ומהו התירוץ התורן?

חיסוני קורונה לילדים: לאחרונה יש אמירות שקושרות בין ואריאנטים עתידיים לבין הצורך העתידי לחסן ילדים. בכך יש התעלמות מהמדענים שמתריעים שהואריאנטים נובעים מלכתחילה ממבצע החיסונים.

תרחיש האימים שהציג פרופ’ ניר גביש במשרד הבריאות: “התרחיש צופה התפתחות גל תחלואה נוסף, יתכן בעקבות חדירה של ואריאנט, מאופיין בהדבקה מסיבית של ילדים, זליגה לאוכלוסיה לא מחוסנת ומחוסנת, מספר מאומתים יומי מאוד גבוה, ערפל קרב – מעבר ליכולת האיתור של מערך הבדיקות. יידרשו צעדים משמעותיים כדי לרסן את הגל.

(הצוות לטיפול במגיפות וועדת התעדוף לחיסון נגד קורונה  22.3.21)

גם פרופ’ גרוטו דיבר על ואריאנט בהקשר לחיסוני ילדים, אחרי שאמר בראיון רדיו לאריה גולן ש”יש בעיה אתית להפוך את החיסון לילדים לכלי מחייב לטובת תו ירוק”. “אנחנו יודעים שהמחלה אצל ילדים היא מחלה קלה מאוד. שיעור הסיבוכים ושיעור האשפוזים מאוד מאוד נמוך ולא שונה ממחלת חורף רגילה”.

קודם לא הדאיגו אתכם תופעות לוואי

“יכולנו לומר ששיעור התופעות לוואי נמוך יותר מהסיכון להדבק במחלה עצמה. במקרה הזה, בשלב הנוכחי  זה לא הקדימות העליונה. כמובן שצריך לאשר את החיסון ולהמשיך לבדוק אותו בישראל ובמקומות אחרים בעולם, כדי שנוכל לאסוף מידע כי במידה ויהיה לנו איזה ואריאנט חדש ונרצה כן לחסן את הילדים, תהיה לנו את האפשרות הזו“.

“צריך לחשוב פעמיים לפני שמחליטים לחסן את כל הילדים. צריך להביא את כל המידע בשקיפות לציבור ולתת להורים לעשות החלטה במקרה הזה ולא לכפות בצורה כזו או אחרת”.

גם פרופ’ גליה רהב הזכירה ואריאנט בהקשר לילדים:  בערוץ 13 (תאריך 1.4.21):

אודי סגל:  לא הפכנו למדינת ניסויים של פייזר?

פרופ’ גליה רהב: “המילה הזאת, ניסוי, אני חושבת שהמילה הזאת, להגיד ניסוי, אני חושבת שלא מבינים בקהל הרחב שכל דבר חדש שנכנס ברפואה חייבים קודם לנסות אותו, עושים מחקר רואים אם זה יעיל או לא יעיל ואז מחליטים הלאה”.

אודי סגל:  אנחנו הראשונים בעולם שנחסן ילדים? ואז נגלה על בשרינו את התוצאות, אם הן יהיו טובות זה יהיה נהדר אבל אם הן לא יהיו טובות?

פרופ’ גליה רהב: “חיסנו מיליונים של אנשים מבוגרים ואין סיבה שלילדים יהיו תופעות לוואי שלמבוגרים אין. יש לנו כבר מיליונים שחוסנו עם תופעות לוואי מאוד מוגבלות, בעיקר תופעות לוואי מקומיות, כך שזה בהחלט נראה בטוח, ובטח יעיל בצורה יוצאת מן הכלל. (פרופ’ צחי גרוסמן אמר שלא נבדקה יעילות במחקר, רק בטיחות ורמת נוגדנים ושמערכת החיסון הורגת לבד את הוירוסים. ופרופ’ עמוס פנר מומחה לוירולוגיה מולקולרית אמר שלילדים יש מערכת חיסון מאוד יעילה, הרבה יותר מלאנשים זקנים כך שלא היה חשש מהיעילות של התרכיב. זו הטעייה לטעון שהתכשיר יעיל כשלא בדקו יעילות במחקר ומסתמכים על תפקוד מערכת החיסון של הילדים).

הילה אלרואי: אחת הבעיות שאנשים חוששים כי מבוגרים היו בסיכון אבל בילדים תחלואה מאוד קלה, אם בכלל. ואז נשאלת השאלה למה להסתכן גם אם תופעות הלוואי קלות ?

רהב: בשביל חסינות עדר, ואם הילדים לא מתחסנים והם מדביקים אחד את השני אולי אחוז קטן יגיע לבית חולים אבל מאוד יכולים להתפתח שם ואריאנטים שונים, להדביק שוב את המבוגרים.

(מדקה 28).

האם ואריאנט חדש עתידי אכן יצדיק לחסן את הילדים, או שמא הואריאנט הוא דווקא תוצאה ממבצע החיסונים?

“ייצור נוגדנים מחיסונים באוכלוסיה שחשופה לוירוס יוביל לואריאנטים עמידים. הואריאנטים יכולים להיות אלימים יותר או מדבקים יותר, זה מה שאנו רואים כעת. מרוץ בלתי נגמר שתמיד יהיה לטובת הוירוס”.  כך כתב זוכה פרס נובל פרופ’ לוק מונטניה לבג”ץ בתביעה של חיים יטיב שמבקש לעצור את מבצע החיסונים.

ד”ר גירט וונדן בוש, ראש פיתוח חיסונים במרכז הגרמני למחקר זיהומים, מתאם בתוכנית החיסונים לאבולה של GAVI (ארגון שהוקם ע”י ביל גייטס להפצת חיסונים), תרם ליישום תוכנית עבודה של חיסונים עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס, ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות, יוניצף, FDA ויצרניות חיסונים.  היה במוסד רוברט קוך בגרמניה, ראש וירולוגיה סביבתית באוניברסיטה בשטוטגארט גרמניה. תחום התמחות – וירולוגיה, אימונולוגיה, ביולוגיה מולקולרית:

מתריע בפני עליה במקרים קשים של תחלואה במדינות שחיסנו מיליוני אנשים תוך כמה שבועות: ספציפית בישראל, בריטניה וארה”ב.

מזהיר מפני המשך מבצע החיסונים: “כל לחץ חיסוני נוסף יאפשר לוירוס לפרוס ואריאנטים מדבקים יותר, שבורחים מחיסוניות. במיוחד כשמבצעי חיסון המוניים מבוצעים באמצע פנדמיה, הם נוטים להפעיל לחץ חיסוני עצום על זני וירוס שמסתובבים. זה מפני שהחיסון קורה בהקשר של זיהום מתגבר בזמן שואריאנטים מדבקים יותר. מבצעי חיסון המוניים יאיצו הופעת ואריאנטים אפילו מדבקים יותר שחומקים מחיסוניות.”

“אין ספק שאסטרטגית החיסונים הנוכחית גורמת להשפעה אפילו יותר קטסטרופלית של מבצעי חיסונים, שרק מוסיפה לעוצמת אסון הבריאות הגלובלית. מבצעי חיסונים בקנה מידה גדול בשילוב עם יישום של מספר צעדי הכלה יאיצו את הבריחה של מוטציות ויראליות. התקווה הכוזבת שהחיסונים יצרו חסינות העדר צריכה להזרק החוצה”.

אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית:  “המדענים המזהירים צדקו – הואריאנטים מדביקים את המחוסנים יותר על פי מאמר חדש של פרופ’ בליצר וחברים. וזה ההיילייט רבותיי: ואולי בגלל זה לא רוצים לבדוק בבתי החולים דווקא את המחוסנים – “מי שנטלו את התרכיב אשר נדבקו לפחות שבוע אחרי המנה השניה, היו באופן לא פרופורציונלי מודבקים עם וריאנט B1351 ביחס של פי 8 (לעומת הלא מחוסנים). אלו שנדבקו בין שבועיים אחרי מנה 1 לשבוע אחרי מנה 2 – היו באופן לא פרופורציונלי מודבקים על ידי B117 (יחס סיכונים של פי 26)”.

במאמר החדש של פרופ’ רן בליצר וקולגות, המחברים מצהירים שאין להם ניגוד עניינים, למרות שפרופ’ בליצר הצהיר במחקר הקודם שהוא פרסם על החיסון ישראל, בניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין, שהוא קיבל מענקים מפייזר. כמו כן המחברים כותבים שהמחקר החדש קיבל פטור מהדרישה להסכמה מדעת, כמו גם המחקר שפורסם ע”י בליצר וקולגות בניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין.