נר שמיני של חנוכה
ב טבת תשפב
6.12.21
רגישויות בשיניים ובחניכיים הן חלק מהחיים.
עובדה.
המילה חיים, נמצאת בתוך המילה חניכיים.
איך שאנחנו מטפלים בחניכיים שלנו
זה כמו שמדריך מטפל בחניכים שלו…
אחרי 3 ימי טיגון לביבות (טבעוניות) במינימום שמן קוקוס… וטעימה מלביבות שמנות ועמוקות יותר, שהמתבגרת האהובה שלי הכינה, הגוף התחיל לדבר
שומן טיגון הלביבות, פחות כלבבו 🤷
דיבור הגוף, התבטא רגישות בחניכיים מצד ימין שעלתה עד האוזן והופיעה שם כתחושה חדה, בלתי נעימה.
רק ההקשבה היומית לגוף, שאני באמת משתדלת בה מאוד, היא הדבר שמאפשר לי לקשור בין השניים.
כל אדם יגיד “מה הקשר בין רגישות באוזן, לרגישות בפה?”
על כך יענה הפתגם החסידי העתיק הידוע “אף אוזן גרון 🙂”
הגוף מדבר… מבקש תזונה פחות חומצית
הגוף מדבר… מבקש מגע ותשומת-לב במקומות הרגישים
מיד קיבלתי החלטה מבורכת, להרפות ממשחות השיניים מחנות הטבע (המכילות גם הן גליצרין, המעכב את התחדשות הרקמה העדינה בחלל הפה). מיד עברתי לחומר הצחצוח הטהור – אבקה, המשולבת מסודה לשתיה, ויטמין סי ומלח הימלאיה דק (הרחבה, בסרטון שיצר אמנון על חיזוק שיניים טבעי)
ומה מצד הנפש?
האם אוכל לחנך את חניכיי, לחייך – עד האוזניים… דווקא ברגעים בהם השכל מייצר “דאגות”???
בבוקר כיבדתי עצמי ב3 קפסולות סראזים.
האנזים המופלא, שמגרש בלפידים…
דלקתיות מגופנו
העמקתי, ושתיתי שייק ירוק לאורך היום, כמה ריפוי במזון העשיר הזה!
בצהרים, יצקתי מים רותחים על קוואקר וערבבתי על סלט קצוץ אורגני
ובערב, ישתבח שמו, נר שמיני היה על אפס לביבות.
למעשה כשהבנות אכלו את לביבותיהן
היה העונג שלי מונח ומבוסס,
בסלט מעלים ירוקים, שהשכן מגדל במרפסת. ברוטב קוקוס שהכנתי.
וכחלק מההכנות לשינה, הוספתי עיסוי לחניכיים בתנועה מעלה כלפי האוזניים.
מכיוון שה “חניכים” שלי, קצת שובבים…
העסקתי אותם בצפייה בסרט מרגש, במהלך העיסוי.
חנו-כה,
הוא זמן מצויין לחנות.
ולזכור את הכ”ה
=כל הבריאות
בידיים שלנו.
להורדת מדריך מתנה
