קורונה - קצת פרופורציות. בדיוק מה שצריך כדי להבין מה הסיכון לחלות עבור כל אחד, ועל מה כל המהומה.

תמיד מאכזב לגלות שלא זכינו בלוטו, אחרי שמילאנו ושלחנו טופס, כדת וכדין.
כמובן, מזווית ריאליסטית ו"רציונלית", אין סיבה להתאכזב.
הרי הסיכוי לזכות היה כה מזערי מלכתחילה,
שלא הייתה שום הצדקה לפתח ציפיות בעניין. ומי שלא מצפה, לא מתאכזב.

אבל למה רציונלית במרכאות? כי דווקא כן אפשר להבין באמצעות השכל הישר והטוב מה מקור האכזבה, וזה דווקא כן הגיוני שנתבלבל כאן. כשמקיפים אותנו בפרסומות נוצצות על זוכי לוטו מעולפים מאושר ועושר, הם מקבלים עדיפות בתודעתנו על פני כל אותם מיליוני תושבים במדינה שלא זכו אף פעם בלוטו, למרות שהקפידו יותר או פחות למלא לוטו בקביעות.

ואם כבר פיתחנו בעקבות זה פנטזיות אישיות על הזכייה הגדולה ועל ההרפתקאות שנצא אליהן, על הנדל"ן שנקנה ועל שאר ההנאות שיזומנו לנו בזכותה, אז בכלל. הרי הזכייה כבר תורגמה בדמיוננו לחצי ממשות, למשהו שהנה אוטוטו יקרה לנו, וכשחלום מתנפץ, רסיסים נופלים על הרצפה.

למרות שלחטוף קורונה זה בערך ההפך הגמור מלזכות בלוטו, ולמרות שחרדה מפני משהו היא לכאורה ההפך מהשתוקקות וציפייה נלהבת למשהו, הדינמיקה הפסיכולוגית שגורמת לרבים כיום לשקוע בחרדה אישית קשה מפני קורונה ולראות במחלה הזאת סכנה עיקרית או מאוד משמעותית שמרחפת מעל ראשם, דומה מאוד לדינמיקת תעתוע הלוטו.

נראה גם שהתעתוע הזה אחראי במידה רבה לתפיסה המופרכת שמבקרי שיח הקורונה או המסתייגים מחיסון הקורונה הם פורעי סדר מסוכנים מאוד, ולזעם ולהשתלחות חסרות כל פרופורציה וכל קשר למציאות כלפיהן.
בפועל, עבור כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי, הקורונה מהווה סכנה מזערית מבחינה סטטיסטית - גם עבור אוכלוסיות הסיכון, גם בארץ וגם בשאר העולם, כולל במדינות שבהן הקורונה גובה הרבה יותר קורבנות מאשר בישראל.בפועל, על פי נתוני עשרת החודשים האחרונים, הסיכון הכללי למות מקורונה בישראל בשנה האחרונה, שהיא למעשה שנת התפרצות הקורונה והצפי היה שיירשמו בה שיאי תחלואה ותמותה, עמד על כשלוש מאיות האחוז - 0.03% - על חלקיק מזערי של אחוז, על הרבה פחות מעשירית האחוז - כנראה סיכון נמוך משמעותית מהסיכוי לזכות בלוטו.

איך מחשבים את זה?
מחלקים את מספר הנפטרים מקורונה עד כה, שעומד, נכון להיום, על 3,057 אנשים, במספר התושבים במדינה בתוך גבולות הקו הירוק, שעומד על כ-9.2 מיליון תושבים.
הסיכון של אדם בגיל 70 ומעלה למות מקורונה רב יותר, כמובן, ולמעשה גבוה פי עשרה, אבל גם הסיכון הזה עומד על פחות מאחוז אחד - על שליש האחוז.

החישוב:
קח את מספר נפטרי הקורונה שגילם 70 ומעלה, שעומד נכון להיום על 2,431 (כמעט 80 אחוז מהנפטרים), חלק מספרם של בני ובנות ה-70 ומעלה מתוך האוכלוסייה הכללית (כ-727 אלף אנשים). כמובן, סיכוני המוות בקבוצת גיל זו גבוהים בהרבה מסיכוני המוות של האוכלוסייה הכללית, כמעט ביחס לכל גורמי התמותה והתחלואה שיש בנמצא, כך שהפער לגמרי לא מפתיע או חריג.

ואם משום מה גובה הסיכון נראה לכם מבהיל/רב/משמעותי ברמה האישית, בהתייחס לכל מה שאנחנו יודעים על החיים ועל תחלואה ותמותה, זה רק בגלל התשדירים של מפעל הפיס, או במלים אחרות - סיקור הקורונה בתקשורת.

במסגרת הסיקור הזה לא רק שלא מנתחים עבורנו את הסיכון הסטטיסטי שנשקף לכל אחד ואחת בישראל מקורונה, אלא גם מציגים לנו, ללא הרף, נתונים ועדויות על חולי ונפטרי קורונה, ובו זמנית לא מציגים לנו שום נתונים ומספרים שמשבצים את נתוני הקורונה בתוך תמונת התחלואה והתמותה הכוללת והשגרתית בישראל, ושהיו נותנים לנו פרופורציות לגבי גודלה האמיתי, והמזערי כל כך, של הסכנה שנשקפת מהקורונה לציבור בישראל, בכלל, וביחס לגורמי תמותה אחרים, בפרט.

החדשות הלא נעימות הן שבישראל נפטרים מדי חודש בעשור האחרון כארבעת אלפים אנשים - כלומר כל חודש נפטרים בישראל יותר אנשים מכל נפטרי הקורונה עד כה בישראל, מאז מרץ.
כך כל חודש, כך מדי שנה, שזה אומר כ-45 אלף עד 48 אלף מתים מדי שנה. 48,000.
הרוב המכריע של הנפטרים מתים ממחלות ובעיות פיזיולוגיות, חלקן מדבקות, חלקן סרטן, חלקן מחלות כרוניות ועוד.
כ-11 אלף אנשים מתים בישראל מדי שנה מסרטן. כמעט אלף אנשים בחודש.
קרוב ל-4,000 אנשים מתים בישראל מדי שנה ממחלות בדרכי הנשימה - עוד לפני הקורונה.
בין 6,000-4,000 אנשים בישראל נפטרים מדי שנה מזיהום חיידקי שחטפו בעת שהייה או אשפוז בבתי חולים, ובחלק ניכר מהמקרים זה תוצר של מחדלי אנוש ורשלנות אנוש - כך לפי דו"ח של ההסתדרות הרפואית, כך לפי דו"ח מבקר המדינה. וכל זה הוא כמובן רק חלק מהתמונה.
ואת הנתונים האלה, על תמותה ממחלות וגורמים נוספים, לא מסוקרים בתקשורת כמעט אף פעם, ובטח שלא בדרגה שמתקרבת אפילו בחלומות הפרועים ביותר להיקף סיקור הקורונה.
מה שהוצג כאן לא נועד לעודד זלזול בקורונה או בחומרתה או בקורבנות שהיא גובה, וגם לא לבקר מדיניות כזו או אחרת שננקטת בשמה -
אלא נועד להבהיר שציד המכשפות שהתחיל להתחולל כאן נגד מבקרי שיח הקורונה והמסתייגים מחיסון הקורונה, מתוך חרדה אישית ומתוך תפיסה שהם אלה שמובילים את הציבור בישראל או את האנושות כולה לאבדון - הוא טרפת גמורה.
וזה עוד מבלי שדיברנו על ההשפעה של אי-התחסנות או התחסנות של מי מאיתנו על מצב הקורונה ובריאות הציבור בישראל. וזה עוד מבלי שהזכרנו מי עומדים מאחורי כל הטרפת האומללה שהציבור בישראל נקלע אליה בחסות הקורונה - גורמי ממשל, תקשורת, הון ושאר מקבלי החלטות - שהם גם מי שבמדיניותם ובמחדליהם אחראים דרך קבע לחלק ניכר מהאומללות, מהתחלואה ומהתמותה בקרב האוכלוסייה. אם כי אפילו הם לא המציאו את העניין הזה של חיים ומוות כשלעצמו.

מקור: פורום "מגלות לגאולה", קבוצות גוגל.

×

נשמח להקשיב ולבדוק איך ניתן לסייע. כתבו לנו כאן:

×