פענוח בדיקות דם ובדיקות מעבדה נוספות

האם גם לכם הפלט של בדיקת הדם שמגיע מקופת חולים נראה כמו סינית עתיקה? האם גם בשבילכם הערכים כתובים בג’יבריש והכותרות בסוואהילית? ומהי המשמעות הנטורופתית של כל הסיפור? במיוחד בשבילכם, הבאנו מדריך זה, עם תוספת הערות והארות לשוחרי הבריאות. (בהכנה)

סוגים של בדיקות מעבדה

בדיקות המטולוגיות

ספירת דם
תפקודי קרישה

בדיקות ביוכימיה

כימיה בדם (תפקודי כבד, תפקודי כליות, אנזימי הלב, תיפקוד בלוטת התריס).
כימיה בשתן (תפקודי כליות).

בדיקת גזים בדם

מאזן חומצי-בסיסי

בדיקות בקטריולוגיות

תרביות דם.

תרבית שתן.

תרבית ליחה.

תרביות נוספות: מצנתרים, מנוזל, מפצע.

בדיקות המטולוגיות של הדם

קבוצה של בדיקות שבאמצעותם בודקים סוג של תאים ומספרם (ספירת דם).

ניתן לקחת דגימת דם מהוריד או דם עורקי.

ספירת דם Complete Blood Count -CBC

ספירת דם בודקת כמות של שלושה סוגי תאים :

• אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות),
• ליקוציטים (כדוריות דם לבנות),
• טרומבוציטים (טסיות).

ספירת אריטרוציטים (RBC)

כדוריות הדם האדומות אחראיות על קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.

תאים חסרי גרעין

מכילים Hb (נשאי חמצן)

נשאי אנטיגנים ABO, Rh, נוצרים במח העצם על ידי גירוי הורמון Erythropoetin

אריטרוציטים הם תאי הדם האדומים – Red blood cell – RBC

גבולות הנורמה:

• 4.20-5.60    (מיליון למיקרו ליטר דם) לגברים.
• 3.80-5.30    (מיליון למיקרו ליטר דם) לנשים.

סיבות לעליה באריתרוציטים:

• היפוקסימיה.
• מחלות CHF, COPD
• Polycythemia vera
• התייבשות.
• טיפוס הרים ועישון.

סיבות לירידה באריתרוציטים

• תזונה חסרה בחומרים כמו: ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית.פעילות יתר של הטחול.
• דיכוי מח עצם.
• דמם מסיבי, אנמיה (Anemia).
• חוסר בהורמון ה- Erythropoetin

המוגלובין- Hemoglobin- HgB או Hb

ההמוגלובין בנוי מחלבון וברזל. משמש להסעת החמצן מהריאות לרקמות השונות בגוף. מהווה 95% מכדורית דם אדומה.

גבולות הנורמה:

•   13.10 – 17.20 g/dl גברים.
•   11.70 –  16.00   g/dl   בנשים.

כשיש ירידה בהמוגלובין – אנמיה – Anemia

• דימום.
• עודף נוזלים.
• מחלות: כבד, כליות, סרטן.
• תרופות: אנטיביוטיות, אספירין….

כשיש עליה בהמוגלובין:

• התייבשות .
• עודף בכדוריות דם אדומות.
• חוסר חימצון כרוני לרקמות.

• המוגלובין- Hemoglobin- Hg A1C

  הוא המוגלובין מסוכרר. כלומר הוא נושא סוכר במקום להוביל חמצן הנחוץ לתאים. המוגלובין שאינו מתפקד. כלומר עגלות אשפה. ככול שהוא גבוה יותר (מעל 6) הסוכרת יותר חמורה. הנזקים שהסוכרת גורמת הולכים וגדלים. נזקים לעצבים, לכלי דם, לכליות, לעיניים.

ראה גם: רמת סוכר, טריגליצרידים, כליות, אריטרוציטים – RBC,

המטוקריט   Hct – Hematocrit

מדד ההמטוקריט מציין את נפח תאי הדם האדומים בכל 100= ml 1 dl דם.

הוא מתייחס ליחס בין החלק התאי לחלק הנוזלי של הדם.

ערך תקין:    בגברים  37% -54%, בנשים  33% – 47%

כשהערך נמוך: איבוד דם, אנמיה, לוקמיה, אי ספיקת כליות, שחמת הכבד, הריון, פגיעה במח עצם…

כשהערך גבוה: התייבשות/ היפוולמיה, שלשולים, פוליציטמיה, .

MPV – נפח טסית ממוצע – MPV- Mean Platelet Volume, MPV

בדיקה זו המהווה חלק מספירת הדם הכללית בודקת את נפחה הממוצע של טסית הדם. ערכי הבדיקה יכולים ללמד על ייצור טסיות הדם במוח העצם. הערך הנורמלי של הבדיקה הוא 7.5 – 11.5 fL , (יחידות של פנטוליטר – אחד חלקי 10 בחזקת 15 של הליטר). במקרים רבים תוצאות הבדיקה הן חסרות משמעות קלינית. ערכים גבוהים של MPV עשויים להעיד על הרס טסיות, והיווצרות טסיות צעירות במקומן, גדולות יותר..

סימני חסר המופיעים בספירת דם:

MCV=Mean Cell Volume –  MCV, נפח ממוצע של כדורית אדומה. מסמל כמה המוגלובין יש בכל אריטרוציט. רמה תקינה של ה- MCV היא 99-80. MCV ‏ גבוה, עד למצב קיצוני של אנמיה חרמשית ‏‏(ממאירה sickle cell anemia).

(MCV גבוה – במצב של חסר 12B , ראה גם: אנמיה לעיל).

סימני חסר (שים לב! סימני חסר של B12 , יכולים להופיע גם כשהרמה שלו בדם גבוהה מהתקן!!!): אנמיה – כתוצאה ממחסור ב-B12, היא אנמיה מאקרוציטית – היא אנמיה בה כדורית הדם האדומה גדולה מהרגיל.  אנמיה מאקרוציטית (מאקרוציטוזיס) – אנמיה זו אופיינית למצבים של חסר בויטמין 12B וחומצה פולית וכן בתת-תפקוד של בלוטת התריס. סיבות אחרות יכולות להיות תרופות שונות כמו טיפול כרוני בליתיום, וכן טיפול בהידריאה (תרופה כימותרפית שמשמשת בין היתר להקטנת ייצור יתר של כדוריות דם כמו למשל בפוליציטמיה). אנמיה מאקרוציטית – MCV > 100. (כדורית הדם גדולה מהרגיל), זו נחלקת ל-2 סוגים: מגלובלסטית ונונמגלובלסטית:

• אנמיה מגלובלסטית – נגרמת ע”י מחסור בויטמינים החיוניים לייצור כדוריות הדם: חומצה פולית ו- 12-B, ונראה בה לשון אדומה ללא פפילות ובנוסף מצבים של נוירופאתיה – חוסר תחושה עצבית, שיכול עם הזמן להפוך לבעיה מוטורית, שיתוקים ואפילפסיה. מצב זה קשור לחוסר ב- 12-B. חומצה פולית תעזור למחסור ב-12-B, אך לא תוכל לטפל בנוירופאתיה. מצב זה יכול להיגרם ע”י צמחונות לאורך זמן, שלשולים, בעיות ספיגה, הפרעות לבלב, גסטריטיס כרוני, ועוד. החומצה הפולית וויטמין 12-B שותפים לתהליך יצירת ה- DNA בתוך התאים. בחוסר שלהם ייווצר DNA פגום שלא יהיה מסוגל להתחלק ועל כן יגדל עד שימות, או שיתחלק בגדלים לא שווים, בכל אופן מדובר על מומים למיניהם ומחסור חמור.
• אנמיה נונמגלובלסטית – נגרמת ע”י מחלות כבד כרוניות הקשורות לאלכוהול, צהבות למיניהן, צירוזיס וכו’ וכן יש לה גם קשר להיפותירואידיזם – תת פעילות בלוטת התריס. ‏סימנים התנהגותיים – עייפות, בלבול, קושי בריכוז, הפרעות זיכרון, שינויים במצב הרוח ודיכאון, ‏‏קור בגפיים, נשירת שיער.‏ ‏סימנים נוירולוגיים – נימול, עקצוץ, איבוד תחושה, הרדמות, דקירות, שריפה, פסיכוזה. יכול ‏להגיע עד נכות בלתי הפיכה.‏

MCH – משקל ממוצע של המוגלובין בתא דם אדום. , MCH – mean corpuscular hemoglobin ערך זה הנכלל בספירת דם, מחושב לפי שקלול של כמות ההמוגלובין בתא, ומספר תאי הדם האדומים. ערכים נורמליים של MCH הם 26-34 פיקוגרם. הנוסחה המדויקת היא: ערך ההמוגלובין כפול 10 חלקי מספר תאי הדם האדומים (RBC).

ערך MCH קטן מהנורמלי נקרא היפוכרומי (hypochromic), והוא יכול לנבוע מאנמיה עקב חוסר ברזל.

ערך נורמלי מכונה נורמוכרומי – normochromic, בעוד ערך גדול מהנורמלי נקרא היפרכרומי – hyperchromic. ‏‏

MCHC – ריכוז המוגלובין בתא. MCHC- mean cell hemoglobin concentration, mean corpuscle. ריכוז ממוצע של המוגלובין בנפח נתון של תא דם אדום – ערך זה הנכלל בספירת דם מחושב לפי שקלול של כמות ההמוגלובין בתא, ו- המטוקריט (החלק שתופסים תאי הדם האדומים מכלל נפח הדם). ערכים נורמליים של MCHC הם בין 28% ל– 33% או 32-36 גרם לדציליטר. הנוסחה המדויקת היא ערך ההמוגלובין בגרמים מוכפל ב- 100 חלקי רמת ההמטוקריט. הערך הוא אינדיקציה לצבעו של תא הדם. ערך נמוך יכול ללמד על ריכוז המוגלובין נמוך, היכול לנבוע מאנמיה עקב חוסר ברזל.

שים לב: ערכים נמוכים של אלה בבדיקת דם, מצביעים על חוסר B12.

White blood cells- WBS

Leucocytes ליקוציטים

ליקוציטים הם תאים חסרי צבע שמהווים את המערכת החיסונית בגופנו. מגינים על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים.

ערך תקין במבוגר – 4000-11000

עליה ב WBC

נקראת ‘לויקוציטוזיס’ ומצביעה לרוב על קיומו של זיהום, טראומה, ניתוח.

ירידה ב WBC

נקראת ‘לויקופניה’ ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לויקמיה (סרטן דם).

“ספירה מבדלת” Differential

הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות. על-פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר. תת הסוגים: ניטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, בזופילים ואאוזינופילים.

יש לשים לב שכשכמותו של תא אחד עולה מאוד, האחוז היחסי של שאר התאים מתוך הספירה קטן.

נויטרופיל- Neutrophil

תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.

ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: נקראים גם ‘סטייה שמאלה’ או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.

ערכים נמוכים: נקראים גם ‘נויטרופניה’ ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים – על תהליך סרטני.

LYMPH – לימפוציט, Lymphocyte

תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.

ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם ‘לימפופניה’ ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.

ערכים גבוהים: נקראים גם ‘לימפוציטוזיס’ ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.

MONO – מונוציט, Monocyte

תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.

ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים נמוכים: נקראים גם ‘מונוציטופניה’ ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.

ערכים גבוהים: נקראים גם ‘מונוציטוזיס’ ומופיעים בתהליכים סרטניים, שחפת, EBV AND CMV .

EOS- בזופילים ואאוזינופילים אאוזינופיל, Eosinophil

תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.

BASO – בזופיל, Basophil

תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.

ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).

ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.

PLT טרומבוציטים (טסיות בדם) – Platelets

טסיות הינן שברי תאים של תא אב שנקרא מגה-קריוציט. משתתפות בהליך קרישת הדם ומניעת דימום.

גבולות הנורמה: 150 – 450 אלף למיקרו ליטר דם.

ירידה בטרומבוציטים מתחת ל- 50,000 אלף תגרום לזמן דמם מאורך (Bleeding time)

• 20 – 30 אלף – סכנה לדימום ספונטאני
• פחות מ- 10 אלף – סכנה לדמם מוחי

ירידה במספר הטרומבוציטים – thrombocytopenia

גורמים:

• מחלות שגורמות לדיכוי מח עצם: לוקמיה חריפה, גרורות, טיפול כימותרפי, אלכוהול, HIV, חוסר בוויטמין B12 ופולטה (פוליק אסיד).
• תרופות: אספירין, קומדין, אופטלגין, היפרין (HIT)
• מחלות אוטואימוניות: ITP -Immune Thrombocytopenia purpura
• מחלות: פעילות יתר של הטחול.

DIC ) Disseminated intra-vascular coagulation)

עליה במספר הטרומבוציטים – thrombosytosis פסאודו-טרומבוציטופניה.

עלולה לגרום לקרישים בדם, שעלולים לגרום לאירועים איסכמיים בלב ובמוח.

גורמים:

• טראומה: חבלות, שברים,
• לאחר ניתוחים גדולים: ניתוחי בטן, ניתוחים אורטופדים..
• מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם.

ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישיות יתר.

Bleeding time- זמן דמם

זו בדיקה מיוחדת שבה בודקים זמן דמם בחולים עם טרומבוציטופניה (טסיות מתחת ל- 50,000), או כחלק מהבדיקות הכנה לפני ניתוחים גדולים.

הבדיקה מתבצעת ע”י יצירת חתך בעור בעומק 2 מ”מ בזרוע, ועוקבים כמה זמן לוקח לדימום להיעצר.

ערך תקין: בין 1 – 7 דקות.

אסור לעשות את הבדיקה בחולים שמקבלים תרופות נוגדות קרישה כמו: אספירין, קומדין (צריך להפסיק 7 עד 10 ימים לפני הבדיקה)

זמן דמם מאורך במצבים: טרומבוציטופניה, DIC, חוסר בפקטורי קרישה (פקטור VII), הימופיליה, לוקמיה, תרופות כמו אספירין, קומדין.

תפקודי קרישה

תהליך הקרישה: (כאשר יש פגיעה / קרע בדופן כלי דם, שיפעול טסיות וגורמי רקמה אחרים (Tissue factors).

הימוסטאזיס ראשוני: קורה תוך מספר שניות, עצירת הדימום ע”י שחרור והפעלת הטסיות.

הימוסטאזיס שניוני: קורה הרבה יותר לאט- תוך דקות, משתתפים בתהליך גורמי קרישה רבים, עצירת דימום ע”י יצירת רשת הפיברין.

הקריש שנוצר מורכב תמיד מטסיות + פיברין.

הכבד מייצר חלבונים (פקטורי קרישה) המשתתפים בתהליך קרישת הדם ובתהליך פירוק הקריש.

בדיקת תפקודי קרישה

בדיקות הקרישה השגרתיות כוללות בדיקות: PTT, PT, INR.

Prothrombin Time- PT:

• בודק את תיפקוד פקטורי הקרישה של המערכת האקסטרינסית.
• ערכים נורמלים: 11- 15 שניות.
• לניטור חולים המטופלים בתרופות אנטיקואגלנטים – קומדין (Coumadin).
• PT מאורך (גורמים): חוסר ב- VIT K, חוסר ב- Ca, טיפול בקומדין, מחלות כבד, מחסור בפקטורי קרישה…
• PT מאורך (סיבוכים): סכנה לדימום.

International Normalized ratio – INR

הוא מדד שבא לתת קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה- PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים.

היחס בין ה –PT   של החולה לבין ה- PT באוכלוסייה הכללית (12 שניות).

• ערך הנורמה: לאדם בריא (1), לחולים עם פרפור עליות (2-3), עם מסתם מלאכותי (3-4).
• לניטור תרופות מונעות קרישה (קומדין).
• INR גבוה (גורמים): כמו ב- PT
• INR גבוה (סיבוכים): סכנה לדימום,
• INR נמוך (סיבוכים): סכנה לקרישיות יתר,

Partial Thromboplastin Time – PTT

בודק את תיפקוד פקטרוי הקרישה במערכת האנטרינסית. ערכים נורמלים: 25 – 35 שניות.

• לניטור חולים המטופלים בתרופות אנטיקואגלנטים – היפרין (Heparin).
• PTT מאורך (גורמים): טיפול בהיפרין, לויקמיה, מחלות כבד, מחסור בפקטורי קרישה,
• DIC PT מאורך (סיבוכים): סכנה לדימום.(לברר מה זה  DIC PT)

erythrocyte sedimentation rate – ESR, שקיעת דם

בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם האדומים במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי.

במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין.

ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.

ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר – על קיומו של תהליך סרטני. אך לא ניתן על-סמך שקיעת הדם בלבד לזהות מחלה ספציפית.

ABG’s – בדיקת גזים בדם Arterial blood gases

הבדיקה נלקחת מדם עורקי.

המטרה: לזהות הפרעות במאזן חומצי בסיסי.

קיימים אבעה מצבים של הפרעות במאזן חומצי –בסיסי:

• Respiratory acidosis- חמצת נשימתית
• Respiratory alkalosis- בססת נשימתית
• Metabolic acidosis – חמצת מטבולית
• Metabolic alkalosis- בססת מטבולית

מאזן חומצי – בסיסי

הערכים התקינים:

• PH       =    7.35 – 7.45
• PaCO2 =     35   –  45 mm Hg
• PaO2    =     75 – 100  mm Hg
• HCO3   =     22   –  26  mEq/ L
• BE      =   +2   –    -2 mEq/ L
• רצויי להגיע ל לבסיסיות של 8=PH למניעת סרטן. ניתן בקלות להגיע לנתון זה בעזרת תזונה נכונה, בתוספת של 1/2 כפית סודה לשתיה פעמים ביום.

חמצת נשימתית

כשיש ערכים של : PH < 7.35  , וכן  45< PaCO2

גורמים:

• ירידה באוורור (Hypoventilation) שגורם לעודף של CO2 .
•  דיכוי נשימתי (מינון יתר של חומרי הרדמה או סמים, גידולי מוח),
• מחלות ריאה ( אסטמה, COPD, דלקת או בצקת ריאות).

בססת נשימתית

אם  PH > 7.45 וכן 35> PaCO2

גורמים:

• איוורור יתר (Hyperventilation) שגורם לפינוי יתר של CO2 מהדם.
• התקף לב חריף.
• התקף חרדה.
• פעילות יתר של בלוטת הטריס.
• תסחיף ריאתי (PE).
• חום.
• אי – ספיקת לב.

חמצת מטבולית

אם PH < 7.35 וכן HCO3 < 22   וכן BE < -2

גורמים:

• עודף חומצה או איבוד בסיס.
• DKA- Diabetic keto acidosis
• אי ספיקת כליות.
• הלם ספטי (יצור חומצה לקטית).
• תרופות: אספירין.
• שלשולים.

בססת מטבולית

אם PH > 7.45  וכן HCO3 >28  וכן BE >  2

גורמים:

• עודף בסיסים או איבוד חומצה.
• לקיחת יתר של סודיום ביקרבונט. ראה הערה למעלה.
• הקאות, זונדה לניקוז.
• היפוקלמיה (אשלגן נמוך).
• שימוש יתר במשתנים.
• סטרואידים.

כימיה של הדם, SMA , SMAC

כשבודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף.

הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים והאלקטרוליטים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה.

בדיקת ביוכימיה של הדם – בודקת ריכוז חומרים כימיים נמצאים בנוזלי הגוף – מומסים בפלזמה (plasma) :

אלקטרוליטים – נושאי מטען חשמלי      Na,  K, Ca, Cl, PO4….

נונאלטרטוליטים (Nonelectrolytes) – לא נושאים מטען חשמלי:   glucose, proteins, urea, creatinin, bilirubin.

לחלק מהחומרים האלו נתייחס ספציפית בהמשך.

אלקטרוליטים

נתרן (Na, נטריום, סודיום)

הוא קטיון שנמצא בחלל החוץ תאי.

ערך נורמלי:   mmol/L 135 – 145

ערכים (מתחת ל- 125) יכולים לגרום לבצקת מוחית, בלבול, התכווצויות, איבוד הכרה ומוות.

ערכים מעל – 160 יכולים לגרום לצמא, התייבשות, בלבול.

חשוב: לויסות לחץ הדם, ונפח הנוזלים בגוף.

העברת גירויים שריר- עצב .

יורד: שלשול, הקאות, הפרשת יתר של ADH, דיאטה דלת מלח, כוויות, מתן נוזלים היפוטונים.

עולה: בהתייבשות או חוסר שתיה, חוסר ב- ADH, דיאטה עשירת מלח.

סידן (Ca, קלציום)

מקור: מזון (ספיגה מהמעיים), שמש, עצמות (במצב פתולוגי).

תפקידו בניית שיניים ועצמות, קרישת דם, העברת גירוי עצבי, התכווצות שריר הלב.

ערך תקין: 2 – 2.5 mmol/L

רק 50% ממאזן הסידן מנוצל ע”י הגוף.

Calcium -Ca

כשיש ערך עולה:

•  (Hyperparathyroidism (PTH. היפרטירואידיזם, כלומר פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס. זה קורה אצל נשים בגיל מעבר, כאשר ישנה ירידה בהורמונים. ערך עולה בדם, פירושו של דבר הסידן בורח מהעצמות אל הדם. כלומר תהליך של אוסטאופורוזיס. להגביר VIT D, להוסיף K2, פרמולות לאיזון תופעות גיל מעבר.
• שברים בעצמות.
• גידולים ממאירים בעצמות, ריאות,… (גרורות).

סימנים: טונוס שרירים ירוד, כאבים בעצמות, אוסטיאופורוזיס

כשיש ערך יורד:

• חוסר ספיגת Ca מהמעיים,
• חוסר ב- VIT D,

Hypoparathyroidism  – PTH – היפופרטירואידיזם

• אי-ספיקת כליות כרונית,
• כוויות,
• שלשולים….
• סימנים: רעד, התכווצויות,

זרחן – Phosphorus (P) – PO4

ערך תקין:  0.8 – 1.45 mmol/L אניון תוך תאי.

80% – 85% מהפוספור קשור  עם הסידן בשיניים ובעצמות.

הריכוז של הזרחן בדם ושל הסידן נשלט ע”י PTH.

כשיש ערך יורד: תת ספיגה\ רעב קיצוני Hypercalcemia, Hyperparathyroidism, חוסר ב- VIT D, הקאות.

כשיש ערך עולה: אי ספיקת כליות, היפוקלצימיה, היפופאראטירואידיזם, גידולים בעצמות..

אשלגן (K) , פוטסיום, קליום

טווח תקין: 3.5 – 5.0 mmol/L

ערכי אשלגן מעל 7.0 או מתחת  ל-2.5  יכול לגרום להפרעות קצב, דום לב  ולמוות.

80% – 90% מהאשלגן בגוף מופרש דרך הכליות.

תפקידו בהעברת גירוי עצבי, התכווצות שרירים חלקים ושריר הלב

יורד: הקאות, שלשולים, תת תזונה, לאחר ניתוח, טראומה, כוויות, בססת מטבולית, תרופות משתנות.

עולה: אי ספיקת כליות (אוליגוריה\ אנוריה), מתן אשלגן דרך הוריד עם הנוזלים, חמצת מטבולית, הימוליזה.

כלור Cl , כלוריד

ערך תקין: 95- 105 mmol/L

אניון שנמצא לרוב בנוזל החוץ תאי.

יש לו תפקיד חשוב בשמירה על מאזן המים ועל האוסמולאריות בגוף, יחד עם הסודיום.

יורד: הקאות, שלשולים, כוויות, בססת מטבולית.

עולה: התייבשות, מתן עירוי עם  Nacl 0.9% , חמצת מטבולית.

מגנזיום Magnesium – Mg

ערך תקין 0.7  –   1.2 mmol\L

יורד: שתית אלכוהול כרונית,  שלשולים, ירידה בספיגה ממעי

עולה: צריכה מופרזת של מגנזיום (מזון, תרופות..), אי ספיקת כליות כרונית

בערכים גבוהים מהנורמה: גורם ללחץ דם נמוך, הקאות, חולשת שרירים, הפרעות  קצב לב

בערכים נמוכים מהנורמה: חולשה, בלבול, רפלקסים מוגברים, דום לב.

נונ-אלקטרוליטים -nonelectrolytes

Nonelectrolytes : לא נושאים מטען חשמלי.   glucose, proteins, urea, creatinin, bilirubin,

BUN (ראשי תיבות של Blood Urea Nitrogen או Urea – אוראה)

בדיקה המודדת את כמויות החנקן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים.

ערכים תקינים: 3.3 – 6.5 מ”ל מול \ ליטר.

ערכים גבוהים: מעיד על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם (GI Bleeding) או על התייבשות

ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד כרוניות, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

קריאטנין- Creatinine

תוצר פרוק של שרירים, מופרש דרך הכליה

רמתו בדם תלויה בתפקוד כלייתי (סינון גלומוראלי) בלבד.

ערך תקין: 60-106 מ”ל מול\ ליטר

רמתו בדם עולה כאשר 50% מהנפרונים נפגעו.

רמת הקריאטינין בדם נחשבת לבדיקה הטובה ביותר לבדיקת תפקודי כליות.

עולה: אי-ספיקת כליות חריפה או כרונית, מצב של שוק, גידולים, ניפרופתיה סכרתית, אוטם חריף שריר הלב.

גלוקוז – Glucose

גלוקוז מספק את האנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסכרת.

ערכים תקינים: 75-115 מיליגרם לדציליטר (בצום). יש להתייחס לערכים הגבוהים של נתון זה, כסוכרת לכול דבר. ערכים בין: 95-115 אמנם נחשבים לסוכרת גבולית, אבל זו “נחמת…” המשמעות של ערכים אלה יותר חמורה, כאשר נלווה לזה עודף משקל, טריגליצרידים ברמה גבוהה, עליה בלחץ דם. לעבור לתזונה נגד סוכרת. לרדת במשקל, לקבל תוספים.

ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, על דלקת בלבלב, על סוכרת או על צריכת יתר של מזון.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סכרת).

בדיקה נלקחת בצום

אלבומין –  Albumin

חלבונים: משמשים ליצירת רקמות, נושאים חומרים שונים בדם: ויטמינים, הורמונים, תרופות…

האלבומין הוא החלבון העיקרי בעל הריכוז הגבוה ביותר בפלזמה (52% – 68%), והוא מיוצר בכבד.

אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי – הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

ערכים תקינים: 35- 50 גרם לליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס – הצטברות נוזלים בחלל הבטן), בצקות, כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

תיפקודי\ אנזימי כבד

בדיקות המיועדות להעריך את תפקוד הכבד:

• ALK.P  (פוספטאזה בסיסית או אלקליין פוספטאז): ערכים תקינים: 40- 130- יחידות בינלאומיות לליטר.
• ALT  (נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז 🙁 SGPT ערכים תקינים: עד 53 יחידות בינלאומיות לליטר.
• AST (נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז (SGOT): ערכים תקינים: עד 60 יחידות בינלאומיות לליטר.
• GGTP (נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז: ערכים תקינים: עד 80 יחידות בינלאומיות לליטר.

עליה באנזימים אלה מעידה על מחלת כבד: שחמת, זיהומים ויראליים (צהבת מסוג A,B, C), הרעלת אקמול, חסימה בדרכי מרה (אבנים)

(Bilirubin  (BIL TOTAL , בילירובין כללי

בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין.

בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

ישנם שני סוגי בילרובין: בלתי ישיר (שלא עבר דרך הכבד), וישיר (שעבר דרך הכבד).

הבילירובין הישיר מופרש דרך הצואה והשתן.

ערכים תקינים של בילירובין כללי (ישיר + בלתי ישיר): 0.3-1.9 מ”ג לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר מעידים על מחלת דם כגון אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי של דם, דימום גדול ונרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר מעידים על מחלת כבד או על מחלה חסימתית של דרכי המרה.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה – חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין.

אנזימי לב

Creatine Phosphokinase – CPK- MB

(0- 170 U/L) ערכים תקינים. ספציפי ללב.

CPK עולה : לאחר נזק לשריר הלב – אוטם\ איסכמיה, ניתוח לב, דלקת בשריר הלב, מתן שוק חשמלי.

CPK עולה 4- 6 שעות לאחר אוטם לב, ומגיע לשיא אחרי 12 – 24 שעות, חוזר לנורמה תוך 2- 3 ימים.

CPK עולה בגלל תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים), מלווה בדרך כלל בכאבי שרירים, חולשה ועייפות כרונית..תרופות אלה הן בדרך כלל מיותרות בהחלט.

CPK עולה בגלל אימוני כושר ללא גיבויי תזונתי. ניתן לתיקון על ידי מתיונין וחומצות אמינו אחרות.

ראה גם: “פרופיל שומנים” – שומנים בדם,

TROPONIN. T  0 – 0.1 NG/ML

רמתו בדם עולה תוך 12 שעות מתחילת האוטם ונשארת גבוהה גם אחרי (10 – 14 ימים) מהאוטם.

LDH  300 – 620

אנזים המצוי בתאים של רקמות שונות (לב, כבד..), רמה גבוהה מעידה על אוטם ברקמה, מגיעה לשיא בתוך 3-4 ימים ונשארת למשך שבועיים.

פרופיל שומנים- LIPIDS

Triglycerides –TG   10 – 190 mg/dl טריגליצרידים – רמה מעל 100 מראה על עודף פחמימות שאינן נשרפות. א. לאכול פחות פחמימות, להפחית במיוחד פחמימות ריקות. ב. להגביר פעילות גופנית. ג. להוסיף B100 ותוספים אחרים שקשורים למעגל יצור האנרגיה – מעגל קרבס.

Cholesterol – 150 – 200 mg/dl כולסטרול –  הגבול העליון התקני היה לפני כמה שנים 280, בהשראת חברות התרופות, חלה ירידה מתמדת של הערך המקסימלי, עד לרמה שאינה ניתנת להשגה ללא שימוש תרופות -סטטינים. כולסטרול חומר מוצא חיוני לייצור הורמונים בגוף וייצור ויטמין D בעזרת השמש. כולסטרול נמוך מדי, מראה על ירידה בתפקודי כבד..ראה גם: CPK וסטיטנים.

LDL Cholesterol     60 – 160 mg/dl – הכולסטרול הרע

HDL Cholesterol       29 – 77 mg/dl – הכולסטרול הטוב

LDL > 160

HDL  <  35

ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב.

ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.

הבדיקות דורשות לרוב צום של 8 עד 12 שעות טרם הבדיקה,

בדיקה ביוכימית של השתן

בודקת ריכוז חומרים כימיים נמצאים בשתן:

• pH
• osmolality
• electrolytes
• glucose
• protein
• ketones

הבנת תוצאות הבדיקה:

Glucose: באופן תקין – שלילי

Glucosuria : מופיע כאשר רמת הסוכר בדם עולה – סכרת.

רמת pH: מבחינה רפואית, אם ה-pH בין 4.6-8.0, תקין.

אם PH>8 שתן בסיסי, כשל כלייתי, הקאות מרובות, זיהום בדרכי שתן.

אם ph< 4.6 שתן חומצי, מחלות ריאה, סוכרת, שלשולים, רעב קיצוני.

מבחינה נטורופתית, רצוי לדייק יותר במדידת ה-pH. גם pH שהוא בתוך הטווח התקין, ישתנה בהתאם לדיאטה ולאורח החיים ונשאף שיהיה יותר לטווח הבסיסי. ניתן להשיג ב”טבע-לי נטורופתיה” נייר לקמוס למדידת pH אישית והדבר חשוב כדי לבדוק את אופן ההתקדמות שלכם בדיאטה.

Ketones

רמה תקינה:  20 – 80 mg/dl

תוצר פירוק של חומצות שומן. באופן תקין שלילי

ketonuria מופיעה במקרים של: ,catabolism, רעב

Diabitic ketoacidosis – DKA רמת חלבון בשתן

Protein 0-18 mg/dl

proteinuria – בשתן לא צריך להיות חלבון כלל.

באופן תקין מפרישה הכליה פחות מ- 150 מ”ג חלבון ליממה. לעיתים יכולה הכליה להפריש כמות שאינה עולה על 300 מ”ג, גם ללא מחלה.

מחלות כליה: מהפרעה גלומוראלית glomerulonephritis, nephrotic syndrom

כשל לבבי

יתר לחץ דם

סכרת

תאי דם – RBC

מודדת את מספר התאים האדומים בנוזל השתן.

טווח הנורמה: פחות מ- 4 תאים לכל דגימה.

מאקרו – הימאטוריה.

מיקרו  –  הימאטוריה.

ערכים גבוהים: מחלות כליה, דלקת בכליות ודרכי שתן, גידול בכליות, אבנים בכליות, טראומה.

פינוי קריאטינין Creatinine clearance

בדיקה המשמשת להערכת תפקוד הכליה, על-ידי מדידת כמות הקראטינין בדם ובדגימת שתן הנאספת במשך 24 שעות.

הקריאטינין מופרש דרך הכליות. תוצר פירוק של השריר.

טווח הנורמה 0.5gr – 2gr ליום, בדגימה שנאספה במשך 24 שעות.

הסיבות לקריאטינין גבוה: דלקת בכליות, מחלות שרירים, תזונה עשירה בבשר.

קריאטינין נמוך: אין משמעות קלינית.

“קריאטינין הוא מולקולה של פסולת כימית שמופקת מחילוף החומרים של השרירים (מטבוליזם השריר). קריאטינין מופק מקריאטין שהוא מולקולה בעלת חשיבות רבה לתהליך ייצור האנרגיה בשרירים. בכל יום כ-2% של קריאטין מומר לקריאטינין. הקריאטינין מועבר דרך מחזור הדם אל הכליות, הן מסננות את רוב הקריאטינין ונפטרות ממנו דרך השתן. הכליות משמרות את רמת הקריאטינין בטווח הנורמאלי בגוף ולכן בדיקת רמת קריאטינין בדם יכולה להעיד על תפקוד הכליות. כאשר תפקוד הכליות לא תקין, רמת הקריאטינין בדם תהיה גבוהה מאחר שהכליות לא מפנות כהלכה את הקריאטינין. קיימת בדיקה נוספת, מדויקת יותר, לבחינת תפקוד הכליות הנקראת creatinine clearance – פינוי קריאטינין והיא בוחנת כמה קריאטינין נוקה מהגוף על ידי הכליות. הסימפטומים של קריאטינין גבוה ותפקוד כליות לקוי הם רבים ומגוונים וכוללים: התייבשות, עייפות, קוצר נשימה, בלבול ועוד. ” – BeOK

תוצאות, פענוח

התוצאות הנורמאליות של בדיקת קריאטינין בדם לפי גיל הן: 4-1 שנים: 0.6-0.3 מ”ג לד”ל, 5-4 שנים: 0.8-0.3 מ”ג לד”ל, מבוגרים: 1.4-0.7 מ”ג לד”ל. לתוצאה נמוכה של בדיקת קריאטינין אין משמעות קלינית והיא לא מסוכנת. תוצאה גבוהה מדי של בדיקת קריאטינין בדם יכולה להצביע על:

• בעיה בתפקוד הכליה.
• צריכה רבה מדי או נמוכה מדי של חלבון.
• דימום במעי הדק.
• בעיית ספיגה מחדש של שתן.

בדיקה ביוכימית של השתן

Osmolality – משקפת ריכוז של המומסים ומאזן נוזלים בגוף.

גורמים לעליה ב- osmolality של השתן :

osmolality  גבוהה של הדם (282-295 mOsm/l)

יכולת גבוהה של כליה לרכז שתן

פעילות יתר של  ADH

התייבשות,

hyperglycemia hypernatremia

Osmolality

ערך תקין 50-1200 mOsm/l

בממוצע – 500-800

Osmolality משקפת ריכוז של המומסים ומאזן נוזלים בגוף.

הגורמים המשפיעים על ריכוז השתן – Na, urea, glucose

מוריד את האוסמולריות בשתן:

העמסת נוזלים, אוסמולאריות נמוכה בדם, כלכלה דלת נתרן, hyponatremia)

בדיקות בקטריולוגיות

מטרה : לבודד מיקרואורגניזם שגרם לזיהום ולהעריך רגישותו לטיפול אנטיביוטי

ניתן לקחת דגימות מדם, שתן, ליחה, לוע, הפרשות שונות (אוזן, עין, נרתיק, פצע ניתוח), צואה, נוזל עמוד השדרה.

תרבית דם

נלקחת מכל חולה סובל מחום מעל 38 מעלות (בילדים מעל 38.5). הבדיקה נלקחת לשני בקבוקים (אארובי ואנארובי)

תרבית שתן בדיקות בקטריאולוגיות

הבדיקה נלקחת כאשר קיים חשד לדלקת בדרכי השתן

מקורות להרחבה:

בדיקת שתן