נס רפואי או טכנולוגיה מתקדמת? שיחה עם ד”ר לודמילה ריבלניק

שאלנו את ד”ר (.M.D) לודמילה ריבלניק – יועצת נטורופתית בכירה :מה בעצם האנזים עושה?

הוא תומך בפירוק רקמת הדלקת.

באילו מקרים נוספים יצא לך לטפל עם סראזים ומה היו התוצאות?

במהלך השנים טיפלתי המון עם סראזים מכיוון שזהו תוסף שתומך בהמון בעיות החל מדלקות בגוף (כרוניות או אקוטיות) וכלה בציסטות וגידולים שונים.

אספר על מספר מקרים שחוויתי אולם יש לשים לב שכל אדם לגופו ותמיד צריך להסתכל בראייה הוליסטית על האדם ולהתאים לו טיפול מלא הכולל תזונה, אורח חיים ותוספים נוספים במידת הצורך.

מקרה 1: היצרות של עורק הצוואר

טיפלתי באישה בת למעלה מ-60 שהייתה לה היצרות של עורק הצוואר שנמצאה בבדיקת דופלר ברמה של 75%. התאמנו לה תזונה והמלצתי לה לקחת סראזים בתוספת של נאטוזים (אנזים פרוטאוליטי נוסף שמופק מנאטו).

כעבור חודש בבדיקה נוספת נמצאה היצרות של 25% בלבד!

מקרה 2: ציסטה בחלל הבטן

אישה כבת 55 שהתלוננה על כאבים חזקים בבטן בצד ימין וקושי בתפקוד יומיומי כגון ירידה במדרגות. בבדיקה בבית החולים נמצאה ציסטה ענקית בחלל הבטן (קוטר מעל 10 ס”מ). הוצע לה ניתוח אולם היא סירבה והחליטה לנסות טיפול טבעי.  היא פנתה אלינו והמלצנו לה לצרוך סראזים וטראומיל. לאחר כחצי שנה היא דיווחה לנו שהיא מרגישה טוב ואפילו יכולה לרדת במדרגות. לאחר כשנה בבדיקת אולטרסאונד לא היה זכר לציסטה!

מקרה 3: סינוסיטיס כרוני

אישה שסבלה שנים רבות מסינוסיטיס וקושי לנשום דרך האף ולא הצליחה לקבל מענה קונבנציונלי פנתה אלינו. נתנו לה ייעוץ תזונתי, טיפול הומאופתי וסראזים. לאחר 3 שבועות התקשרה לספר בשמחה שהכל נפתח והיא נושמת טוב!

מקרה 4:  דלקות בדרכי הנשימה התחתונות 

היו הרבה מקרים של דלקות בדרכי הנשימה התחתונות כמו ברונכיטיס או דלקת ריאות. בדלקת ריאות משתמשים באניטיביוטיקה. סראזים מוריד עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה ולכן הטיפול מצליח מהר יותר.

מקרה 5: ברונכיטיס

ברונכיטיס היא דלקת חריפה הנגרמת על ידי וירוס, פעמים רבות אחרי התקררות או שפעת. האם לקחת אנטיביוטיקה? רופאים קונבנציונליים מתקדמים לא ממליצים (ראו את ההמלצות של אוניברסיטת מישיגן). סראזים מאד מוצלח – עובד אנטי דלקתי, מנקה דרכי נשימה, והבנאדם מרגיש טוב יותר מהר.

מקרה 6: ברונכואקסטזיס , אמפיזמה– שקים בסוף הסימפונות.

אי אפשר להביא לריפוי מלא אבל גם במקרים האלה סראזים עזר בניקוי שקי הסימפונות.

מקרה 7: טראומות, חבלות, מכות.

גם פה יש לנו הרבה עדויות טובות.

מה זה בדיוק סראזים?

סראזים (הידוע גם בשם סראפפטאז, סרא אנזים או Serratia peptidase) הוא אנזים פרוטאוליטי, כלומר – מעכל חלבון (פיברין). הוא ידוע כמפרק גם רקמות מתות וציסטות, ואף משמש כנוגד דלקות טבעי, המסייע לטיפול בתהליכים דלקתיים בשלבים שונים.  הוא תורם לבריאות הלב,   ומסייע לטיפול ומניעה של עשרות מחלות ובעיות בריאות נוספות.

איך מייצרים סראזים?

סראזים הוא אנזים ייחודי שנוצר על-ידי בקטריה מסוג Seratia E15 הנמצאת במעי של תולעי המשי וכיום מיוצר במעבדה (ולכן מתאים גם לצמחונים).

האם זה טיפול בטוח?

סראזים נמצא בשימוש בטוח מעל ל-30 שנה בעולם כמעט ולא ידועות תופעות לוואי. הדבר היחיד שצריך לזכור זה להתחיל בהדרגה. אנחנו ממליצים להתחיל מכמוסה אחת ולהוסיף כל 4 ימים כמוסה נוספת ולהקשיב לגוף. מכיוון שסראזים גורם גם לניקוי של הגוף –  לעיתים, ובעיקר אם מתחילים מכמות גדולה בהתחלה, מרגישים תחושת עייפות או לאות מסוימת שחולפת בהמשך. תחושה זו נובעת מתהליך הניקוי שהגוף עובר והינה זמנית. בנוסף, אם מרגישים אי נוחות בקיבה ניתן לאכול תפוח או משהו קטן לא חלבוני.  גם היצרן לא מכיר תופעות לוואי לסראזים.

נשמע מדהים! האם יש מחקרים התומכים בעדויות לגבי סראזים?

בוודאי! יש מחקרים רבים. אציין כמה מהם:

במחקר מעבדה שפורסם ב-2013 במצרים נמצא כי סראזים ונאטוזים במתן יומי במשך 45 יום לחולדות החולות באלצהיימר הביא לשיפור מדדים כגון עלייה משמעותית ברמות BDNF ו- IGF-1 בהשוואה לחולדות שאינן מטופלות. BDNF (גורם נוירוטרופי מוחי  Brain-derived Neurotrophic Factor) פועל על נוירונים במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית. ה-BDNF פעיל באזורים החיוניים ללמידה, זיכרון וחשיבה. וממלא תפקיד חשוב בזיכרון לטווח ארוך.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה בפיג’י בשנת 2018  נמצא כי ניתן להשתמש בסראזים בבטחה וביעילות כדי לשפר את הכאב בלסתות ונפיחות הפנים לאחר עקירה כירורגית של שן טוחנת.

במחקר קליני כפול סמיות שנערך ב-1988 ביפן נמצא כי 10 מ”ג סראפפטאז שלוש פעמים ביום (30 מ”ג בסך הכל) במשך 3 ימים אצל נשים עם התעבות בשדיים הצליחו להפחית כאבים ורגישות כפי שהוערכו על ידי דיווח עצמי.

בהערכה של Serratia peptidase בדלקת חריפה או כרונית של אא”ג: ניסוי אקראי כפול סמיות, אקראי לעומת פלצבו.  במחקר נמצא כי לקבוצה שצרכה סראזים נצפתה הקלה משמעותית בסימפטומים בתוך 3-4 ימים. (איטליה 1990)

אלו רק מקצת המחקרים.

מה ההבדל בין סראנזים לנאטוזים?

גם סראזים וגם נאטוזים (נאטוקינאז) הינם אנזימים פרוטאוליטים כלומר אנזימים מעכלי חלבון. נאטוזים מתמקד בניקוי כלי הדם, הוא ממיס קרישי דם ופותח סתימות אבל לא מדלל את הדם, כלומר אין לו השפעה על הידבקות של טסיות הדם. נאטוזים עובד דרך השפעה על אנזים הפלסמין (אנזים שמפרק חלבונים שונים של פלסמת הדם למשל קרישי פיברין). למרות זאת, לשם זהירות, כאשר צורכים מדללי דם לא רצוי לשלב אותם עם נאטוזים.

סראזים גם הוא מפרק פיברין אבל גם דלקות. יש לו יותר שימושים ואין בעיה לצרוך אותו במקביל למדללי דם.

לעתים נרצה להשתמש גם בסראזים וגם בנאטוזים לפעילות משולבת.

מדוע חשוב מאוד לקחת סראזים ונאטוזים על בטן ריקה עם כוס מים?

מכיוון שמדובר באנזימים שמעכלים חלבונים לא נרצה ל”בזבז” את הפעילות שלהם על פירוק החלבון במזון נרצה שיעברו את מערכת העיכול ויעבדו בתוך הגוף לתועלות בריאותיות לכן מאוד חשוב לשים לב להנחיה זו. אם קשה למצוא שעות שאתם “על בטן ריקה”  התייעצו איתנו וננסה למצוא פתרונות.

איך משיגים תוצאות אופטימליות? 

מתוך ניסיוני הקליני, כל בן אדם שונה ותמיד צריך לראות את התמונה ההוליסטית המלאה  – אני וצוות הנטורופתיות נשמח לייעץ מתוך ניסיוננו. העיקר הבריאות! וכשרוצים להבריא ליווי נטורופתי יכול מאד לסייע ולחסוך הרבה זמן וכסף.