טופהיללזכור ולא לשכוח - שיר ליום הזיכרון
לזכור ולא לשכוח.
לזכור בכל הכח,
את האמת היחידה,
שפה כולנו בשבילה:
 
האהבה היא המציאות היחידה של החיים.
ואהבת לרעך כמוך - שזו תהא שפתם של הרופאים.
 
תעתועי המדיה
לא יצליחו להסתיר
את הצפירה הגדולה
את הכאב בנשמה,
את התרבות ההמולה,
את עוצמת הזעקה,
לרפואה הנכונה,
לרפואה השלמה,
 
23,447 נפלו במערכות ישראל,
וכמה נפלו עקב רשלנות רפואית?
וכמה עקב תרפים (סליחה, תרופות)?
וכמה עקב תאוות בצע?
וכמה הלכו כצאן לטבח, כי סמכו ?
וכמה הוצלו בחסדי שמים, למרות המערכת?
 
הבה נכבד את זכרם,
נוקיר את מורשתם,
וניקח אחריות על בריאותנו!
נבין שהיא בידיים שלנו,
כי במותם ציוו לנו את החיים,
 
הבה ונתפלל למענם.
נשתף עם חברים,
נספר למכרים,
 
בכוחנו להביא את הגואל.
ביכולתנו להשיב לשואל,
הכיצד ומדוע נפלו גיבורים,
 
שלא ייפול ולו חלל אחד מיותר,
במערכות הרפואה,
כי במותם ציוו לנו את החיים,
 
חברים יקרים, השיר נבע בי ביום הזיכרון תשע"ו, כשחזרתי מטקסי הזיכרון לאמי דבורה, ולדוד אמנון, שעל שמו אני קרוי, שנפל במלחמת השיחרור, וביקרתי בדף הרפואה הנכונה - ד"ר אריה אבני